נבחרת ניו זילנד ברוגבי
 | |||
| מידע כללי | |||
|---|---|---|---|
| כינוי | All Blacks | ||
| התאחדות | התאחדות הרוגבי של ניו זילנד | ||
| מאמן | סטיב הנסן | ||
| קפטן | ריצ'י מקקאו | ||
| מירב השערים | דן קרטר (1579) | ||
| מירב ההופעות | ריצ'י מקקאו (147) | ||
| תלבושת | |||
| |||
| משחק בינלאומי ראשון | |||
 אוסטרליה 3 - 22 ניו זילנד  15 באוגוסט 1903 | |||
| הניצחון הכי גדול | |||
ניו זילנד 145 - 17 יפן  4 ביוני 1995 | |||
| ההפסד הכי גדול | |||
|
אוסטרליה 28 - 7 ניו זילנד 28 באוגוסט 1999 | |||
| גביע העולם ברוגבי | |||
| הופעות | 8 | ||
| ההישג הטוב | מקום 1 (1987, 2011, 2015) | ||
נבחרת ניו זילנד ברוגבי, המכונה "אול בלאקס" (All Blacks) מייצגת את ניו זילנד בתחרויות בינלאומיות של רוגבי יוניון, בהן גביע העולם ברוגבי.
זוהי הנבחרת המצליחה ביותר בענף: מאז ערכה את משחקה הרשמי הראשון ב-1903, היא ניצחה ב-77.12% מהמשחקים בהם השתתפה (נכון לנובמבר 2021),[1] ומאז החל ארגון וורלד רוגבי להנהיג דירוג עולמי, היא עמדה בראשו יותר מכל נבחרת אחרת, ומעולם לא דורגה מתחת למקום השלישי. רק חמש נבחרות גברו עליה (נבחרות אוסטרליה, אנגליה, דרום אפריקה, ויילס וצרפת), וגם מול נבחרות אלה היא מחזיקה במאזן ניצחונות חיובי. היא מחזיקה בשיא הזכיות בגביע העולם (ביחד עם דרום אפריקה) עם שלוש זכיות (1987, 2011 ו-2015), והיחידה שעשתה זאת פעמיים ברציפות. בנוסף, סיימה פעם אחת במקום השני (1995), פעמיים במקום השלישי (1991 ו-2003) ופעם אחת במקום הרביעי (1999). כמו כן, זכתה ניו זילנד 13 פעמים בטורניר אליפות הרוגבי, בו היא מתמודדת מדי שנה עם נבחרות אוסטרליה, ארגנטינה ודרום אפריקה, מתוך 19 פעמים בהן נערך הטורניר.
אחד המאפיינים המזוהים עם הנבחרת הוא ריקוד ההאקה המאורי ששחקניה נוהגים לבצע לפני כל משחק, מנהג שכיום נהוג בכל נבחרות הספורט של ניו זילנד. צבע מדי הנבחרת הוא שחור, וסמלה של הנבחרת הוא דגל שחור ועליו עלה שרך כסוף.