נוכחים נפקדים
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | דויד גרוסמן |
| שפת המקור | עברית |
| סוגה | ספר עיון |
| הוצאה | |
| הוצאה | הוצאת הקיבוץ המאוחד |
| תאריך הוצאה | 1992 |
| מספר עמודים | 250 |
נוכחים נפקדים הוא ספר מאת דויד גרוסמן, שיצא לאור בשנת 1992.
חמש שנים לאחר שתיעד בספר הזמן הצהוב את פגישותיו עם פלסטינים תושבי השטחים, מספר גרוסמן בספר זה על עשרות פגישותיו עם ערביי ישראל, ועל השיחות שניהל עימם. כך, למשל, מתוודע גרוסמן לתושבי הכפר הבלתי-מוכר (אז) עין חוד, וליחסיהם עם תושבי היישוב היהודי הסמוך עין הוד, שהוקם על חורבות כפרם המקורי; לתושבי הכפר ברטעה שחולק בעקבות הסכמי רודוס בין שתי מדינות אויבות - ישראל וירדן, ושאוחד שוב בעקבות מלחמת ששת הימים; ולתושבי הכפרים איקרית ובירעם שהסכימו להתפנות מבתיהם במהלך מלחמת העצמאות בעקבות הבטחה של צה"ל כי יורשו לחזור לאחר המלחמה - הבטחה שלא קוימה עד היום. כמו כן מתועדות בספר שיחות שקיים גרוסמן עם פרופסור ארנון סופר ועם הסופרים סמי מיכאל, א. ב. יהושע ואנטון שמאס.
שם הספר הוא פראפרזה על המונח נפקדים נוכחים, שנטבע בשנות ה-50 בהתייחס לערבים תושבי ישראל שהוכרזו כנפקדים, ורכושם הופקע מהם מכוח חוק נכסי נפקדים. לפי גרוסמן, הרוב היהודי בישראל מתייחס אל האזרחים הערבים כולם כאל "נוכחים נפקדים" - כהוויה של היעדר קולקטיבי, כקבוצה שהיא אמנם קיימת, אך נטולת פנים או שמות. לדבריו, אם ב-1948 היו הערבים בישראל "אלה שאינם, אך למעשה ישנם" - הם הפכו במהלך השנים להיות "אלה שישנם, ובעצם אינם".[1]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ נוכחים נפקדים, עמ' 226.
