נורית גרונאו
| לידה | 28 באוקטובר 1969 (גיל: 54) |
|---|---|
| ענף מדעי | פסיכולוגיה |
| עיסוק | פרופסור |
| מקום לימודים | האוניברסיטה העברית בירושלים |
| מוסדות | האוניברסיטה הפתוחה |
נורית גרונאו (נולדה ב-28 באוקטובר 1969) היא פסיכולוגית קוגניטיבית, פרופסור חבר במחלקה לחינוך ופסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה.
ביוגרפיה
פרופסור גרונאו למדה את כל תאריה באוניברסיטה העברית בירושלים. היא סיימה בשנת 1994 תואר ראשון בפסיכולוגיה ומוזיקולוגיה, ובשנת 1997 סיימה תואר שני בנוירופסיכולוגיה. את שני התארים סיימה בהצטיינות יתרה. את הדוקטורט היא סיימה בשנת 2004 בפסיכולוגיה קוגניטיבית. נושא עבודת הדוקטור שלה היה השפעתם של גרויים משמעותיים וגרויים תלויי-מטלה על מנגנון הקשב במטלות ממקדות. העבודה נכתבה בהדרכתם של פרופסור אשר כהן ופרופסור גרשון בן שחר.
בשנים 2004 עד 2007 שהתה בהשתלמות פוסט דוקטורט בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד ובבית החולים הכללי מסצ'וסטס. בשנת 2008 החקבלה כחברה במחלקה לחינוך ופסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה. בשנת 2010 הועלתה לדרגת מרצה בכירה, ובשנת 2017 הועלתה לדרגת פרופסור חבר. בשנים 2018 עד 2022 כיהנה כראש המחלקה.
מחקריה של פרופסור גרונאו מתמקדים בתפיסה חזותית, בקשב חזותי ובזיכרון חזותי. היא בוחנת את היעילות שבה מנגנון הקשב מסייע לנו לברור גירויים בשדה החזותי, ואת הגורמים שמשפיעים על היכולת לבצע אינטגרציה בין הגירויים במצבים של משאבי קשב מוגבלים. מחקריה עוסקים באופן שבו אנשים זוכרים פרטים של עצמים בודדים ושל סצנות שלמות בעולם חזותי דינמי ובר-חלוף. בתוך כך, היא חוקרת את המרכיבים הסמנטיים המעורבים בעיבוד וזיכרון של עצמים ושל סצנות. היא הייתה בין היוזמות והמקימות של האגודה הישראלית לפסיכולוגיה קוגניטיבית (ISCoP), והיא חברה בוועדה המארגנת של הכנס השנתי של האגודה. נוסף על כך, היא חברה בוועדות שיפוט של כנסים בין-לאומיים, כגון הכנס השנתי של ה-Psychonomic Society, והכנס השנתי של ה-Visual Science Society. בשנת 2021 הצטרפה לתוכנית מובילים באקדמיה, תוכנית לאומית לפיתוח מנהיגות אקדמית, ביוזמת המועצה להשכלה גבוהה בישראל וקרן אדמונד דה רוטשילד. עבודותיה של גרונאו התפרסמו בכתבי עת בין-לאומיים רבים והיא גם חברת מערכת במספר כתבי עת.
מבחר מפרסומיה
Shoval, R., Gronau, N., & Makovski, T. (2023). Massive visual long-term memory is largely dependent on meaning. Psychonomic Bulletin and Review, 30, 666–675. https://doi.org/10.3758/s13423-022-02193-y
Avital-Cohen, R. & Gronau, N. (2021). The asymmetric mixed-category advantage in visual working memory: An attentional, not perceptual (face-specific) account. Journal of Experimental Psychology: Human Perception and Performance, 47(6), 852-868. https://doi.org/10.1037/xhp0000921
Gronau, N. (2021). To Grasp the World at a Glance: The Role of Attention in Visual and Semantic Associative Processing. Journal of Imaging, 7, 191. https://doi.org/10.3390/jimaging7090191
Gronau, N., (2020). Vision at a glance: the role of attention in processing object-to-object categorical relations. Attention, Perception & Psychophysics, 82, 671-688. https://doi.org/10.3758/s13414-019-01940-z
Nussinson, R., Elias, Y., Mentser, S., Bar-Anan, Y., & Gronau, N. (2019). Bi-directional effects of stimulus verticality and its construal level. Social Psychology, 50, 162-173. doi: https://doi.org/10.1027/1864-9335/a000371
Gronau, N (2017). The evolvement of discrete representations from continuous stimulus properties: a possible overarching principle of cognition. Commentary on “From ‘sense of number’ to ‘sense of magnitude’ – The role of continuous magnitudes in numerical cognition”, Behavioral and Brain Sciences. 40. doi:10.1017/S0140525X16002314.10.1080/13825585.2017.1358351
Gronau, N., and Izoutcheev, A. (2017). The necessity of visual attention to scene categorization: dissociating ‘task-relevant’ and ‘task-irrelevant’ scene distractors. Journal of Experimental Psychology: Human Perception and Performance, Advance online publication. http://dx.doi.org/10.1037/xhp0000365
Gabay, S., Kalanthroff, E., Henik, A., & Gronau, N. (2016). Conceptual size representation in ventral visual cortex. Neuropsychologia, 81, 198–206 . http://dx.doi.org/10.1016/j.neuropsychologia.2015.12.029
Gronau, N., & Shachar, M. (2015). Contextual Consistency Facilitates Long-Term Memory of Perceptual Detail in Barely Seen Images. Journal of Experimental Psychology: Human Perception and Performance, 41(4), 1095–1111. http://dx.doi.org/10.1037/xhp0000071
Gronau, N., Elber, L., Satran, S., Breska, A., & Ben-Shakhar, G. (2015). Retroactive memory interference: A potential countermeasure technique against psychophysiological knowledge detection methods. Biological Psychology, 106, 6878.doi:10.1016/j.biopsycho.2015.02.002.
Gronau, N. & Shachar, M. Contextual Integration of Visual Objects Necessitates Attention (2014). Attention, Perception & Psychophysics, 76(3), 695-714, DOI: 10.3758/s13414-013-0617-8.
Gronau, N., Cohen, A., & Ben-Shakhar, G. (2009). Distractor interference in focused attention tasks is not mediated by attention capture. The Quarterly Journal of Experimental Psychology, 62(9), 1685-1695.
Gronau, N., Neta, M., & Bar, M. (2008). Integrated contextual representation for objects’ identities and their locations. Journal of Cognitive Neuroscience, 20(3), 371–388.
Gronau, N., Sequerra, E., Cohen, A., & Ben-Shakhar, G. (2006). The effect of novel distractors on focused-attention tasks: A cognitive-psychophysiological approach. Psychonomic Bulletin & Review, 13(4), 570-575.
Gronau, N., Ben-Shakhar, G., & Cohen, A. (2005). Behavioral and physiological measures in the detection of concealed information. Journal of Applied Psychology, 90(1), 147-158.
Gronau, N., Cohen, A., & Ben-Shakhar, G. (2003). Dissociations of personally-significant and task-relevant distractors inside and outside the focus of attention: A combined behavioral and psychophysiological study. 'Journal of Experimental Psychology: General, 132(4), 512–529.
קישורים חיצוניים
- נורית גרונאו, באתר המחלקה לחינוך ופסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה
- נורית גרונאו באתר המעבדה לקוגניציה חזותית
- נורית גרונאו, פנים רבות לתפיסת פנים
- נורית גרונאו, במבט חטוף:מה אנחנו קולטים וזוכרים ממראה של שבריר שנייה, מוסף על הזמן, 2017
- נורית גרונאו, מה שעלול לקרות לילדים שעוצרים נשימה מתחת למים, הארץ, יולי 2014
