נושא בדף שיחת משתמש:כמעין המתגבר/ארכיון זרימה

א. כפי המצויין בראש הדף, נא לא לערוך כרגע את הדף אלא לציין בדף השיחה.

ב. מה ההבדל בין רותח ליד סולדת בו?

ג. מנין לך?

תודה על העזרה, בערך זה ובשאר הערכים שכתבתי!

סליחה שערכתי בלא שיחה, לא שמתי לב למה שכתבת בראש הערך.

מה שערכתי הוא פשוט, כי יד סולדת הכוונה לכל היותר בסביבות 45 צלזיוס כידוע, כלי ראשון שהוא על האש הוא 100 צלזיוס, וכשמורידים אותו מהאש הוא מתחיל להתקרר ולרדת מ-100, הגע עצמך ידידי, אם ישפכו את הכלי ראשון בעודו 100 מעלות לכלי שני הוא כבר לא יבשל, מבואר שצריך חום גבוה לבשל, כלי שני הוא הרבה יותר מיד סולדת בו, ומזה מבואר שכלי ראשון אינו מבשל אלא בעודו רותח כגון 85 מעלות, אבל יד סולדת אינו מבשל.

לא עיינתי כעת בפוסקים אבל זה נראה לי די ברור.

עיין תוספות מסכת שבת, דף מ עמוד ב, ד"ה ושמע מינה

תודה וסליחה על הטעות, (גם משמש מרפא), תציין לתוס'.

שוב סליחה.

אציין בעז"ה. הערך נערך בשלבים, וכעת זה השלב הראשוני.

תודה רבה!

שוב, הסברות יפות מאד, אבל לכתיבה בפורום, לא באנצי'. (מלבד זה שבמחילה מכת"ר הדברים אינם נכונים, וכמש"כ).

בקשר למה שכתבת אני ישתדל לעיין בזה.

אבל בקשר לאינציקלופדיה- הלא אדרבה על המחדש להביא ראיה, כי ברותח כולנו מסכימים שמבשל, ומי שרוצה לחדש שזה גם בסולדת עליו להביא ראיה כדי לכתוב באינצק'.

אבל אעיין במה שכתבת.

הכוונה ליד נכוות בו כנראה, ומקורו ברמב"ם במעשרות.

יד נכוות בו זה סיפור מסובך שקשור יותר לכלי שני. השאלה היא האם מותר להכניס תבלין לסיר של המרק שהצטנן משיעור של יד נכוות, ועדיין יד סולדת?

אהה, רק עכשיו ראיתי. אז "טעות הלכתית לענ"ד" זה טוב לספר, לאנצי' נצטרך להביא מקור. פשטות דברי הפוסקים וכן מפורש בירושלמי שהמכוון ליס"ב, שהוא חום המבשל בכל התורה כולה, וז"פ.

אגב, להבא כדאי לנהל דיונים כאלה בדפ"ש של הערך, למען יעמדו ימים רבים.