הרב מיעוט שיחה האם תוכל אולי להבהיר ולהסביר, מה דעת חז"ל, והראשונים, האם כל התהלים חובר ברוה"ק או לא? כי לעיתים אנו מוצאים כגון הרד"ק שכותב שמזמור פלוני חובר ברוה"ק (כגון בתהלים קי"א) האם כוונתו ששאר המזמורים לא?
והאם מהמקור הבא משמע שכל התהלים חובר ברוה"ק: ר' יודן בשם ר' יהודה אמר כל מה שאמר דוד בספרו כנגדו וכנגד כל ישראל וכנגד כל העתים אמרו (שוחר טוב פי"ח) ?
ועי' למשל בהקדמה של היסוד ושורש העבודה, "כי ידוע שדוד המלך אמר כל המזמורים ברוה"ק בשביל כל ישראל".
כל הכתובים נכתבו ברוח הקודש (מגילה ז, א מו"נ ב, מ"ה), ומכללם ספר תהלים, ראה הקדמת הרד"ק לתהלים.
הרד"ק מציין את זה בייחוד על דברים שכתובים בו על העתיד, שזה התגלה למשורר ברוח הקודש.
תודה רבה. אבל אם בין כך הכל נכתב ברוה"ק, אז איך מתאים לשון הרד"ק: "נראה כי לפי גדלו והדברים נכבדים שנאמרים בו, נאמר כן ברוח הקדש" (תהלים קי"א), היה לו לכתוב שזה "נאמר על העתיד" או על ההוה וכדומה, ולא לציין שנאמר ברוה"ק, כי הרי הכל במילא נאמר ברוה"ק?
כנראה הוא מתכוון לאקרוסטיכון שזה גם ניתן ברוח הקודש ולא סתם לקישוט, ראה ברכות ד, ב.
הרב בעל הבית, עיינתי בהקדמת הרד"ק, והוא כותב את זה בשם חז"ל, בסוגריים מובאים המקורות, אך דא עקא שמעיון במקורות זה לא מובא, בברכות ד' ב' לא מובא כלל רוה"ק. ובפסחים קי"ז א' מובא רק על מזמור לדוד
אכן. הרד"ק הבין שהגמ' בפסחים זה ללמד על הכלל, וכך הגמ' אומרת בעוד מקומות "כבר כרתו דוד ברוח הקודש" (ערכין טו, ב), "חזר דוד וסמכן ברוח הקודש" (ברכות ד, ב).
בברכות ד, ב כתוב אחד הטעמים שתקנו לומר תהלה לדוד בכל יום מפני שנאמר באלף בית, וזה סימן למעלת המזמור כדברי הרד"ק.
