נו אלסון
 | |
| מדינה |
 נורווגיה |
|---|---|
| חבל ארץ | סבאלבארד |
| תאריך ייסוד | 1916 |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 35 (2008) |
| קואורדינטות | 78°55′0″N 11°56′0″E / 78.91667°N 11.93333°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
|
(למפת סבאלברד רגילה) | |
נו אלסון (בנורווגית - Ny-Ålesund) הוא כפר בארכיפלג סבאלבארד שבשליטת נורווגיה. זהו היישוב הצפוני בעולם שלא הוקם כחלק מבסיס מחקר או בסיס צבאי, אם כי במהלך השנים הוא הפך למרכז מחקר בינלאומי של החוג הארקטי. בנו אלסון מתגוררים 30 תושבי קבע ובעונת הקיץ אוכלוסייתו מגיעה עד למעל 100 תושבים בזכות החוקרים מכל העולם אשר מגיעים אליו. נו אלסון הוקם על ידי החברה הנורווגית Kings Bay והוא נמצא בשליטתה.
היסטוריה
נו אלסון הוקם בשנת 1916 עבור כורי הפחם שעבדו במכרות העשירים באזור. עם הקמתו הפך הכפר לנקודת היישוב הצפונית ביותר בסבאלבארד וכן בנורווגיה כולה. בזכות מיקומו הצפוני הוא שימש את מגלי הארצות רואלד אמונדסן ואומברטו נובילה כבסיס יציאה למספר מסעות אל הקוטב הצפוני בשנים 1925, 1926 ו-1928. העיירה תפקדה כעיירת כורים עד שנת 1962, אז אירע אסון באחד המכרות באזור[1] ובו נהרגו 21 כורי פחם. האסון גרם להפסקת עבודות הכרייה במקום, ולתחילתה של פרשת Kings Bay שגרמה להתפטרות הממשלה הנורווגית[2]. התקרית החמורה גרמה כמעט למותו של היישוב הקטן, אלא שבשנת 1968 שינה הכפר את פניו מעיירת כורים למרכז של מחקר בזכות פתיחתה במקום של תחנת מחקר השייכת למכון הקוטב הנורווגי. תחנת מחקר זו הייתה הסנונית הראשונה שבישרה הקמה של תחנות מחקר של מדינות שונות סביב היישוב, זאת בהתאם לאמנת סבאלברד המקנה לכל אומות העולם זכויות מסוימות באיים. כיום (2021), בנו אלסון ממוקמות תחנות מחקר של נורווגיה, הולנד, גרמניה, איטליה, סין, הודו ומדינות נוספות, מה שהופך את היישוב נו אלסון לקהילה מדעית שוקקת.
כלכלה
פעילות מחקר
בנו אלסון נבנתה תשתית רחבה על מנת לתמוך במחקר המדעי. סביב היישוב נמצאים בין היתר שדה תעופה המפעיל טיסות שבועיות ללונגיירבין, תחנת עגינה לספינות אוויר מחקריות, אתר שיגור של טילים מטאורולוגיים.
תיירות
נו אולסון מהווה נקודת עניין לתיירים, אם כי התיירות במקום מפוקחת על מנת לא לפגוע במחקר המדעי. לטובת התיירים נמצא במקום בית מלון ואף מוזיאון קטן המוקדש להיסטוריה של היישוב כעיירת כורים.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ הרוגים באסון מיכרות בנורבגיה, קול העם, 7 בנובמבר 1962
- ^ א. בורה, התפטרותו של גרהרדסן, למרחב, 27 באוגוסט 1963
