נזקי רעש
נזקי רעש אלו תופעות הנגרמות כתוצאה מחשיפה ממושכת, מקוטעת או פתאומית לרעשים מזיקים או לזיהום רעש (אם לשניות ספורות ואם לאורך מספר שנים). רעש הוא חלק בלתי נפרד מהמציאות המודרנית (תעשייה, כבישים סואנים, מכשירים טכנולוגיים) ובשנים האחרונות עולה המודעות להשפעותיו השליליות הן בצורה פיזית (על חלקים שונים בגוף) והן בצורה פסיכולוגית. בהתייחס לנזקי הרעש, פגיעה במערכת השמיעה היא הפגיעה הנפוצה ביותר בחשיפה לרעשים מזיקים. מובן כי העולם המודרני מזמן עמו עלייה חדה ברמת הרעשים המזיקים לאדם, אך המודעות לסכנות איננה ברורה במרחב הציבורי. הנזק שבחשיפה לרעש הוא נזק מצטבר, כלומר התוצאות אינן מיידיות, לכן הרעש לא נתפס בקרב האנשים כגורם סיכון גבוה.
כללי
קול משמעו תנודה של גוף כלשהו, התנודה יוצרת גל. גל קול מוגדר על ידי תדירות ועוצמה.
- תדירות: מספר הפעמים בהן הגוף מיצר תנודות בשנייה, נמדד ביחידות מידה של הרץ (Hz). בני האדם מסוגלים לשמוע צלילים בתדירות של 20 עד 20,000 Hz (התדירות היא שקובעת את גובה הצליל).
- עוצמה: גודל התנודות שיוצר הגוף, נמדד ביחידות מידה של דציבל (dB).
גל הקול חודר אל תוך האוזן וגורם לתנודה בעצמות השמע באוזן התיכונה, הללו מעבירות את הקול אל השבלול בו מצוי נוזל ותאי שערה. התנודה מזיזה את תאי השערה אשר יוצרים גירוי עצבי המועבר אל המוח, מקום הגירוי בשבלול מלמד את המוח מהי תדירות הצליל.
תאי השערה רגישים במיוחד ועלולים להיהרס או להישבר בחשיפה לרעש מזיק. עם שבירתם תאי השערה אינם מגיבים עוד לתנודות גלי הקול החיצוניים. התוצאה היא פגיעה זמנית או לחלופין ירידה תמידית בשמיעה אשר הולכת ומעמיקה עם כל חשיפה נוספת לרעשים מזיקים ואיננה ניתנת לשיקום.
את הרעש מודדים ביחידות של דציבלים (dB), ככל שמספר הדציבלים גדל כך עוצמת הרעש גוברת.
הגדרת סוג הרעש
יש להבחין בין מספר סוגי רעש כאשר הגבוהים שבהם גורמים להשפעות פיזיות ונפשיות:
- רעש מפריע: רעש שעוצמתו יותר מ-60 דציבלים.
- רעש הפוגע באיכות החיים: רעש שעוצמתו גבוהה מ-65 דציבלים.
- רעש מזיק: רעש גבוה מ-70 דציבלים.
- סף הכאב: רעש בעוצמה 130 דציבלים ומעלה.
רעש מזיק מוגדר כרעש חזק או גבוה מאוד, בנוסף להשפעות פיזיות ונפשיות (לחץ, דופק לב גבוה, כיווץ שרירים) רעש מסוג כזה פוגע במערכת השמיעה של האדם.
סולם עוצמות רעש/צליל
| סוג הרעש/צליל | עוצמת הרעש ב-dB |
|---|---|
| פעימת לב | 10 |
| לחישה | 20-10 |
| שיחה רגילה | 60-50 |
| תנועה בכביש | 80-70 |
| צופר מכונית | 85-90 |
| רעש תעשייה/ השחזה | 100 |
| נסיעה בנגמ"ש | 105 |
| הרצת מנוע טנק | 115 |
| מוזיקה במועדון לילה | 95-120 |
| מטוס סילון | 140 |
| ירי ברובה M16 | 160 |
| ירי בתותח נ"ט | 175 |
זמן חשיפה מותר לרעש חזק, יורד ככל שעולה עוצמת הרעש.
| עוצמת הרעש ב-dB | זמן מותר לחשיפה |
|---|---|
| 90 | 8 שעות |
| 95 | 4 שעות |
| 97 | 3 שעות |
| 100 | 2 שעות |
| 102 | 90 דקות |
| 110 | 20 דקות |
| 115 | 15 דקות |
על פי הוראות קרפ"ר, משך הזמן המותר לאדם להיות חשוף לעוצמה של 85 דציבל הוא 8 שעות ביממה.
מעל 85 דציבל, כל תוספת של 3 דציבל בעוצמת הרעש מחייבת להפחית בחצי את משך זמן החשיפה ביממה, על מנת למנוע פגיעה בשמיעה.
רעשים נפוצים
עצם תדירות הופעת סוגי רעשים שונים בחיים המודרניים, קל מאד להתעלם ואף לזלזל בכוח השפעת הרעש על גופנו.
להלן רעשים נפוצים כיום: האזנה למכשיר CD, MP3, IPOD בשימוש עם אזניות, טלוויזיה, שימוש בטלפון נייד, רכבות או מטוסים חולפים, כבישים סואנים, רעש במהלך עבודות שיפוץ, פאבים רועשים או אולמי שמחות וגני אירועים.
קיים רעש פחות נפוץ שחשיפה אליו גוררת לפגיעה מיידית בשמיעה: חשיפה לקולות נפץ או לחלופין חשיפה לפיצוץ חזק.
השפעות
השפעות שליליות של רעש מפריע
- השפעות גופניות: חשיפה לרעש מפריע (זמני או ממושך) מביאה להגברת קצב הנשימה, הגברת קצב פעימות הלב, הגברת צריכת האנרגיה בגוף, עליית לחץ הדם, הזעת יתר, פגיעה במערכת העיכול, עלייה ברמת האדרנלין בדם, עליה בריכוז השומנים בדם והתכווצות שרירים.
- השפעות פסיכולוגיות: רעש מפריע גורם לעייפות, מתח, פגיעה בכושר הריכוז ועצבנות.
השפעות שליליות של רעש מזיק
רעש מזיק משפיע ישירות על מערכת השמיעה: הדהוד בראש, כאבי ראש ואוזניים, חוסר שיווי משקל, זמזומי אוזניים (טינטון) התופעות יכולות להוביל להפרעות בשינה. מעבר לתופעות אלו, רעש מזיק יכול להביא לירידה בשמיעה. ליקוי שמיעה שמקורו בחשיפה לרעש, מתפתח לאט ומעמיק עם כל חשיפה נוספת, דבר הפוך מהדעה הרווחת שלפיה עם חלוף הרעש גם השפעותיו חולפות.
חשיפה מרובה לרעש בעוצמה גבוהה פוגעת בכושר השמיעה וגורמת לנזק בלתי-הפיך. ירידה בשמיעה גורמת לפגיעה משמעותית באיכות החיים.
קיימות שתי קבוצות באוכלוסייה אשר חשופות במיוחד לפגיעה בשמיעה כתוצאה מרעש:
- בני נוער וצעירים – חשופים לרעש מזיק משום שנוהגים לשמוע מוזיקה בעוצמה גבוהה.
- עובדים במקצועות התעשייה והבניין – חשופים לרעש מזיק במקום העבודה כתוצאה משימוש או שהייה על יד מכונות כבדות ורועשות.
חקיקה כנגד מפגעי רעש בישראל
קיימת הכרה בכך שסוגי רעש שונים גורמים לאי נוחות ומונעים את רווחת הציבור. הגוף המטפל בנזקי רעש במדינת ישראל הוא המשרד להגנת הסביבה.
בנסיון להקל על האזרחים חוקקו מספר חוקים ותקנות:
- החוק למניעת מפגעים, 1961 – לפיו קיים איסור לגרימת רעש חזק או בלתי סביר שעלול להפריע לנמצאים בקרבת מקור הרעש.
- תקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), 1992 – מכוח החוק למניעת מפגעים הותקנו מספר תקנות אשר קובעות איסורים, חלקם מוחלטים וחלקם בין שעות מוגדרות, לביצוע מעשים העלולים לגרום לרעש.[1]
- תקנות רישוי עסקים, 2006 – התקן מד רעש באולמי שמחות ובגן אירועים, לפיו חייב כל אולם אירועים להתקין מד רעש כדי לבקר על גובה הדציבלים (התקנה מתייחסת לאולמי אירועים, במועדוני לילה אין כל פיקוח על גובה הדציבלים).
הסעיפים העוסקים במיטרדים בפקודת הנזיקין אינם מזכירים את המונח "רעש", אולם הם מותירים מקום לפרש את המונח "מיטרד" באופן שרעש הוא אחד מסוגיו.
דרכים להימנעות
- מודעות לנזקים וניסיון לצמצום זמן החשיפה – הורדת הווליום בנגני מוזיקה/רדיו ברכב, שימוש באזניות קשת (חיצוניות) במקום אזניות המוצבות בפנים האוזן, שימוש באטמי אזניים בעת בילוי במקומות רועשים (מועדון לילה, אולם אירועים) ושימוש באזניות מבודדות בעת עבודה במקום רועש (תעשייה, בניין).
- אם הרעש איננו זמני (מגורים ליד כביש סואן, נתיב טיסה בסמוך למגורים) – בדיקה של אמצעי בידוד ייעודיים (בידוד אקוסטי, מחיצות, משתיקי קול).
- איתור גורמי הרעש בסביבה (שיפוצים בבניין, שכן מרעיש) ופנייה לגורמים המתאימים אם הרעש חורג מהרמה או השעות המותרות.
לקריאה נוספת
- פרופ' גוטליב, א.(1997). רעש כמפגע סביבתי – תגובות בני נוער למטרדי רעש. מתוך העיתון: ירוק כחול לבן, מהדורת אוגוסט-ספטמבר
- ירחון המשרד לאיכות הסביבה: הביוספירה. כרך כ"ד 9-10, מהדורת יוני-יולי
- קלצ'קו, ש. ומדאורי, ג.(1993). אקולוגיה ואיכות הסביבה. ירושלים
- מפגעי רעש בסביבה והדרכים להפחתתם (1995), מאמר מתוך פרסומים של המכון לגהות ובטיחות (2003)
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ רפורמת הרעש, אתר המוסד לבטיחות וגהות
