נחטף
נחטף הוא קמפיין גרילה לאמנות רחוב ציבורית[1] שיזמו ב-2023 האמנים הישראלים ניצן מינץ, Dede וטל הובר במטרה להעלות את המודעות למשבר בני הערובה במלחמת חרבות ברזל.
רקע
קמפיין "נחטף" נוצר על ידי האמנים הישראלים ניצן מינץ, Dede וטל הובר שהינו מעצב קריאייטיב והבעלים של חברת המיתוג ג'ירף.[2] דדה וניצן היו בתוכנית רזידנסי(אנ') של שלושה חודשים בניו יורק כאשר פרצה מלחמת חרבות ברזל במסגרתה ארגון הטרור חמאס חטף מעל ל-200 ישראלים כבני ערובה חזרה לתוך רצועת עזה במסגרת מהתקפת הפתע על ישראל - בני ערובה בטווח הגילאים שבין 9 חודשים ועד גיל 85.[3] ארבע ימים לאחר המתקפה הראשונית,[4] טל הובר, מינץ, ודדה יצרו את הכרזות כקבצים דיגיטליים להורדה. הקמפיין התפשט במסגרת מאמץ עממי והועצם בעקבות תמיכתם של השחקנים גל גדות, איימי שומר וג'ק בלאק.[5]
סטייליזציה והתפשטות הקמפיין
לטענת דדה יוצרי הקמפיין קיבלו את ההשראה לקמפיין מהתמונות של הנעדרים שהיו מוצגים במהלך שנות ה-80 על קרטוני חלב בארצות הברית, ובשל כך הם בחרו את הצבעים והגופנים לכרזות הקמפיין על מנת שהם יהיו דומים להם. על הכרזות מכילות את המילה באנגלית "KIDNAPPED" (נחטף) וכל כרזה כוללת תצלום של אחד מהחטופים הישראלים. הכרזות נתלו על ידי מתנדבים שונים בין היתר על פנסי רחוב, עצים, שלטי רחוב ובתחנות הרכבת התחתית בערים רבות ברחבי העולם. בעיר ניו יורק תלו האמנים אלפי כרזות. בנוסף פעילים תלו אותם גם בברלין, בליסבון ובבואנוס איירס. האמנים הסתמכו על בני משפחה וחברים של אנשים חטופים עבור רשימת השמות והתמונות שמופיעים בכרזות.[5] בשלב הראשוני של הקמפיין נתלו בסביבות 2,000 עותקים של הכרזות ברחבי מנהטן.[6]
בשבועות הבאים הכרזות פורסמו ב-30 שפות שונות ובמקומות נוספים בעולם בהם סידני, סנטיאגו, ואפילו מטה האו"ם. הקמפיין העניק השראה לתנועה דומה בלוס אנג'לס שבחרה להשתמש בשלטי חוצות על מנת להעלות את המודעות לילדים הישראלים שנחטפו. הסנאטור ג'ון פטרמן כיסה את משרדו בכרזות ואמר ש"הם יישארו תלויים עד שכל החטופים יחזרו בשלום הביתה".[7]
הניו יורק טיימס תיאר את הכרזות כ"סמלי הכאב הלאומי של הישראלים" לאחר מתקפת הפתע של החמאס והשווה אותם לכרזות שפרסמו בני משפחות הנספים לאחר פיגועי 11 בספטמבר. בעקבות הצלחת הקמפיין מינץ ודדה החליטו להתמקד בפרויקט ובתשומת הלב התקשורתית לו זכה הקמפיין.
המחלוקת סביב הסרת כרזות
בערים מסוימות ובקמפוסים של מכללות שונות היו מקרים בהם חלק מהמקומיים בחרו להסיר את הכרזות, לעיתים מיד לאחר שהם נתלו.[5] בעקבות כך פורסמו ברשתות החברתיות סרטונים של מקרים רבים בהם אנשים שונים מסירים את הכרזות, ובתגובה היו אף מקרים בהם חלק מאותם האנשים פוטרו בעקבות כך ממקום עבודתם. לפי הניו יורק טיימס אנשים שמתנגדים באופן נחרץ לכך שהכרזות יהיו תלויים התייחסו אל הכרזות כ"תעמולה בזמן מלחמה" ולרוב לא היה להם שום הבנה מעמיקה לסכסוך הישראלי-פלסטיני. היו שציינו שהאנשים שמסירים א הכרזות עושים זאת בשל אנטישמיות ו"חוסר אנושיות בסיסית". בעיני מינץ ההסרה של הכרזות הוא מעשה אנטישמי מובהק, אבל הביא את המודעות לרמת השנאה שעימה מתמודדות הקהילות היהודיות ברחבי העולם.[8][9]
המשטרה בבריטניה, כולל בלונדון ובפרסטוויץ', אזור במנצ'סטר עם קהילה יהודית גדולה, קיבלה ביקורת בסוף אוקטובר 2023 על כך שהורידה את הכרזות לאחר שהתקבלו תלונות על תליית הכרזות. משטרת המטרופולין הסירה את הכרזות במטרה "למנוע כל עלייה נוספת במתחים של הקהילה".[10][11][12]
תגובות למקרים של הסרת כרזות
תעודים מצולמים של תקריות בהם הוסרו כרזות, והעימותים שבאו בעקבות כך, התפשטו באופן נרחב ברשתות החברתיות. במקרים מסוימים הסרות של כרזות אף הובילו לאישומים פליליים. בעוד שרוב תקריות הסרת הכרוזים בעיר ניו יורק התרחשו במקומות ציבוריים, משטרת ניו יורק עצרה שני אנשים בנובמבר על כך שהסירו לכאורה כרזות חטופים מאזורים שנמצאים בבעלות פרטית. לאחר שהתפשטו סרטונים של אנשים שמסירים את הכרזות, חלקם אף פוטרו ממקום עבודתם.[13]
קארין ז'אן-פייר, שהינה דוברת הבית הלבן בממשלו של נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן, ציינה בראיון לתקשורת ש"להסיר תמונות של יקיריהם - המוחזקים כבני ערובה על ידי חמאס - זה שגוי ופוגע". הארגון היהודי הוועד היהודי-האמריקאי כינה את הסרת הכרזות "אנטישמיות". העיתון האמריקאי-יהודי "הפורוורד" כינה את הסרת הכרזות סימן לכך ש"אנשים רבים מתקשים להכיר בסבלם של שני העמים".[14]
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^
נעמה ריבה, קמפיין אמנות גרילה למען החטופים, באתר הארץ, 11 באוקטובר 2023
- ^ Thousands of kidnapped flyers posted around New York City honoring missing civilians from war in Israel - CBS New York, www.cbsnews.com, 2023-10-13 (ב־American English)
- ^ Rahmanan, Anna (2023-10-23). "The Artists Behind the 'Kidnapped' Posters Plastered Around the World". New York Observer. נבדק ב-1 בנובמבר 2023.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ רעות ברנע, למען החטופים: הקמפיין של האמנים הישראלים הגיע למועצת האו"ם, באתר למען החטופים: הקמפיין של האמנים הישראלים הגיע למועצת האו"ם | טיים אאוט, 2023-10-12
- ^ 5.0 5.1 5.2 Rosman, Katherine (2023-10-16). "'Kidnapped' Posters Express Anguish Over Israeli Hostages". New York Times. אורכב מ-המקור ב-2023-10-31. נבדק ב-1 בנובמבר 2023.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Petri, Alexandra (2023-10-27). "'Kidnapped from Israel,' artists' posters say. Some are being torn down". Los Angeles Times. נבדק ב-1 בנובמבר 2023.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Democratic senator covers office wall with posters of Israelis kidnapped by Hamas". ארכיון מ-8 בנובמבר 2023. נבדק ב-25 בנובמבר 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Rosman, Katherine (2023-10-31). "How Posters of Kidnapped Israelis Ignited a Firestorm on American Sidewalks". New York Times. אורכב מ-המקור ב-2023-10-31. נבדק ב-1 בנובמבר 2023.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Sloan, Karen (18 באוקטובר 2023). "NYU law school investigating student who said Israel 'bears full responsibility' for Hamas attacks". reuters.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Inquiry after officer seen removing posters of kidnapped Israelis". BBC. 2023-10-31. נבדק ב-2 בנובמבר 2023.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Kelly, James (2023-10-31). "Israeli hostage relative criticises Met Police over poster removal". BBC. נבדק ב-2 בנובמבר 2023.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Families of people kidnapped by Hamas say they don't understand why hostage posters are being ripped down". NBC news.
- ^ Hampton, Deon (2023-11-09). "As people across the U.S. hang posters of Hamas hostages, others tear them down". NBC News. נבדק ב-6 בדצמבר 2023.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Berman, Nora (2023-11-09). "Tearing down posters of Israeli hostages isn't resistance — it just shows you can't handle complex grief". The Forward. נבדק ב-6 בדצמבר 2023.
{{cite news}}: (עזרה)
