נחלת יצחק (עין חמד)
נחלת יצחק היה שטח ובו מבנה בודד ליד שמורת עין חמד בו תוכנן להקים בימי המנדט הבריטי יישוב עברי בדרך לירושלים, בין קריית ענבים למוצא. בשנות ה-40 של המאה ה-20 הופקע חלק מהשטח לצורך סלילת מעקף לקסטל, והשכונה לא קמה. בימי המרד הערבי הגדול ישבו בבית שבנחלת יצחק מייסדי מעלה החמישה ופלוגת נוטרים של בית"ר.
שטח נחלת יצחק נרכש ב-1925 על ידי האחים יהודה ויצחק פלר, פעילי המזרחי שהיגרו מסאנוק לארצות הברית[1][2]. במקום היה בית אבן שנבנה כמה שנים קודם לכן על ידי מזכיר הקונסוליה הצרפתית בירושלים ושימש נווה קיץ לקונסול הצרפתי בירושלים. הרוכשים קראו למקום "נחלת יצחק" או "קריית יס"ף" (יצחק סגל פלר) והציבו שלטים גדולים עם שם המקום בשני צידי הכביש לירושלים[3]. בהמשך נעשו מאמצים למכור חלקות במקום ליהודי ארצות הברית[4]. במרץ 1929 עלה יצחק פלר לארץ ישראל והודיע שבקרוב יונח אבן פינה ל-30 בתים ראשונים במקום[5].
בשנת 1936 עברו למקום חברי קיבוץ גורדוניה-במעלה שהיו קודם לכן בגבעת הקיבוצים ברחובות[6]. לאחר רצח חמישה מחבריהם הקימו חברי הקיבוץ את מעלה החמישה[7].
ב-1936 שימש המקום גם כנקודת אימון של הנודדת. בשנים 1937–1938 הייתה במקום תחנת נוטרים שאוישה על ידי אנשי פלוגת הגיוס של בית"ר בירושלים[8] שנקראה "פלוגת הכביש". בקרבת מקום הייתה מחצבה והנוטרים הביתרי"ם היו יוצאים בלילות לשמור עליה מפני חבלות וגנבות ופטרולים מזוינים היו נשלחים מן הפלוגה לסייר בכביש. עד מהרה הפכה התחנה ה"ליגלית" לבסיס אימונים והדרכה של אצ"ל. מרתפי הבית שימשו מטווחים לירי ב"כלים קטנים" ופיצוצי סלעים במחצבה שמשו הסוואה לאימונים בזריקת רימונים.
הערבים היו פותחים באש על כלי רכב עבריים שנסעו בכביש הראשי ירושלים - תל אביב. ב-26 בדצמבר 1937 נערכו בכביש בסביבה שלוש התקפות על כלי רכב עבריים. ב-27 בדצמבר 1937 ירד אחד הנוטרים, יחזקאל אלטמן (בן-חור), לכביש ופתח באש על אוטובוס ערבי, משאית ומכונית של משטרת אבו גוש. באוטובוס נהרג ילד ערבי. הפעולה לא קבלה את אישור מפקדת אצ"ל. הבריטים פתחו בחקירה ועצרו אותו. הוא הובא למשפט בבית הדין הצבאי בירושלים[9] ונידון למוות בתלייה. כעבור שבוע המיר הגנרל ארצ'יבלד וייוול, מפקד הצבא הבריטי במזרח התיכון את עונשו למאסר עולם. הוא שוחרר מכלאו לאחר שש שנים.
בסוף שנות ה-30 המקום נזנח ונכנסו אליו ערבים. לאחר פטירת אלמנתו של יצחק פלר נכתב בהצופה שהייתה בכוונתו למסור את המקום להקמת יישוב על שם יהושע גורדון[10]. באותה עת נסלל כביש עוקף לקסטל ולצורך כך הפקיעו השלטונות חלק נכבד משטח נחלת יצחק[11][12]. במהלך מלחמת העצמאות הוחזק המקום ובוצר בידי צה"ל, שהחזיק במקום גם שנים רבות לאחר מכן[13].
בשנת 1969 הושאל המבנה שבראש הגבעה והשטח סביבו, על ידי בעליו, בנימין פלר, לישיבה תיכונית צעירה וקטנה שהעתיקה את פעילותה מהנגב אל היישוב מבשרת ירושלים. במשך כארבע שנים שימש המבנה כאולם הלימודים, חדרי כיתות ואף מטבח וחדר אוכל לעשרות נערים תלמידי הישיבה שבילו בו את רוב שעות היום במשך שנת הלימודים.
בשנת 1994 אושר לבנות במקום קוטג'ים ליחידות נופש של "מלון דירות". היזמים מכרו את הקוטג'ים למגורים ולאחר דיונים משפטיים ארוכים חייב בית המשפט העליון את המשפחות שגרו במקום להתפנות.
לקריאה נוספת
- נעמי דרום, עיר הרפאים בעין חמד: חלום דירות הנופש בהרי ירושלים שהסתיים בהתרסקות כלכלית, באתר TheMarker, 20 בפברואר 2010
- אסף קמר, עברייני נדל"ן ודיירים מסתוריים: הכירו את שכונת הרפאים בעין חמד, באתר ynet, 2 בפברואר 2019
הערות שוליים
- ^ נתמנו הפקידים הראשונים לארגון האומות, הצופה, 19 בפברואר 1946
- ^ סארזנט שמשון פלר - טייס גיבור, הצופה, 21 במרץ 1944
- ^ נחלת יצחק, דבר, 30 במרץ 1927
- ^ מפרחי ריקלמה, דבר, 26 בדצמבר 1927
- ^ נחלת יצחק, דואר היום, 13 במרץ 1929
- ^ במבחן האש משקנו בשנת תרצ"ו, דבר, 16 בספטמבר 1936
חבר הקבוצות ואיגוד גורדוני, דבר, 28 בפברואר 1937 - ^ חבלי קבוצה, דבר, 16 ביולי 1939
- ^ זאב אלתגר, מפלוגת הכותל אל משלטי ירושלים, המשקיף, 10 בדצמבר 1948
- ^ משפטו של הנוטר אלטמאן, הצופה, 3 בפברואר 1938
המשך - ^ רבקה פלר ז"ל, הצופה, 13 בדצמבר 1942
- ^ תעצומות בעלי הנחלאות, הצופה, 14 במאי 1943
- ^ אסיפת חברי נחלת יצחק, דבר, 14 במאי 1943
- ^ מנחם תלמי, הבית בראש הגבעה, מעריב, 9 בספטמבר 1966
