נחל זרד
נחל זָרֶד הוא נחל הנזכר בתנ"ך בתחום מואב, בתיאור מסע בני ישראל לארץ כנען.
נחל זרד זוהה בידי מספר חוקרים עם ואדי חסה הנשפך לדרום ים המלח ובהתאם שימש השם נחל זרד במאות ה-19 וה-20 לציון ואדי חסה. זיהוי אחר לנחל הוא ואדי טרפויה, נחל במזרח מואב, המתחבר לארנון מכיוון דרום מזרח, ואשר תואם את התיאור המקראי, ואת התרגומים הארמיים למקרא.
נחל זרד בתנ"ך
נחל זרד נזכר לראשונה בתנ"ך בספר במדבר בתיאור הגעתם של בני ישראל לתחום מואב, בסוף נדודיהם במדבר: ”וַיִּסְעוּ מֵאֹבֹת וַיַּחֲנוּ בְּעִיֵּי הָעֲבָרִים בַּמִּדְבָּר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מוֹאָב מִמִּזְרַח הַשָּׁמֶשׁ מִשָּׁם נָסָעוּ וַיַּחֲנוּ בְּנַחַל זָרֶד מִשָּׁם נָסָעוּ וַיַּחֲנוּ מֵעֵבֶר אַרְנוֹן אֲשֶׁר בַּמִּדְבָּר הַיֹּצֵא מִגְּבֻל הָאֱמֹרִי”[1].
בהמשך, נזכר הנחל בספר דברים: ”עַתָּה קֻמוּ וְעִבְרוּ לָכֶם אֶת נַחַל זָרֶד וַנַּעֲבֹר אֶת נַחַל זָרֶד וְהַיָּמִים אֲשֶׁר הָלַכְנוּ מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ עַד אֲשֶׁר עָבַרְנוּ אֶת נַחַל זֶרֶד שְׁלֹשִׁים וּשְׁמֹנֶה שָׁנָה עַד תֹּם כָּל הַדּוֹר אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה מִקֶּרֶב הַמַּחֲנֶה כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לָהֶם”[2].
לפי המקרא עברו אפוא בני ישראל במזרח מואב, עד הגיעם לנחל ארנון, שהיווה גבול האמורי. נחל זרד היה התחנה האחרונה במסעם של בני ישראל טרם הגיעם לתחום האמורי בעבר הירדן, שאותו הורשו לרשת.
בתרגום יונתן והירושלמי על נחל זרד מובאים שני תרגומים: "נחל טרוויא" ו"נחל דמרבי חלפי וגילי וסיגלי". אליעזר בן יהודה הציע להסביר את שם הנחל על פי הצמחייה הצפופה על גדותיו[3].
זיהוי
בהתאם למסופר בתורה, נחל זרד עובר ממזרח לארץ מואב. על כן, היו שזיהו את נחל זרד עם אחד היובלים המזרחיים של נחל ארנון. אלואיס מוסיל זיהה את נחל זרד בואדי אל-סולטאני, אחד היובלים הדרום מזרחיים של הארנון[4]. אחרים זיהו את נחל זרד בואדי לג'ון, יובל דרומי של הארנון[3]. זיהוי שלישי היה בואדי סעידה. החוקר יואל אליצור תומך בזיהוי נחל זרד בוואדי נח'ילה או בוואדי טרפויה, שני יובלים של נחל ארנון מדרום מזרח[5]. וואדי טרפייה מוזכר במיוחד כזיהוי טוב בגלל הדמיון בין שם הוואדי לבין התרגום ל"נחל טרוויא"[6].
עם זאת, הזיהוי המקובל של נחל זרד הוא בואדי חסה, ובהתאם בתקופה המודרנית כונה ואדי חסה בשם העברי נחל זרד[7]. החוקר יוסף ברסלבי ביסס באריכות את הזיהוי הזה בין השאר על דמיון השם ערבי. בין השאר נטען שמדברים ב' משתמע שנחל זרד הפריד בין אדום למואב, עובדה התואמת את מיקומה של ואדי חסה[3]. תומכי זיהוי זה מסבירים את הפסוקים בספר במדבר ככוללים באזור ממזרח למואב גם את האיזור מדרום מזרח, וכך הפסוקים תואמים את הזיהוי עם נחל זרד. תמיכה נוספת בזיהוי זה נמצאה במפת מידבא, בה מופיע כיתוב הדומה לשם זרד ליד נחל הנשפך לים המלח ממזרח.
יואל אליצור טוען שההסתמכות על מפת מידבא בטעות יסודה. לטענתו, השם המצוין על גבי הנחל הנשפך לדרום ים המלח במפת מידבא הוא "AREA" ולא "ZARED" (האותיות D ו-A דומות ביוונית, אך ברור מהמפה שמדובר ב-A). לדבריו, השם AREA הוא כנראה קיצור של שם העיר היוונית AREAPOLIS ששכנה באזור, אשר התבסס בתורו על השם המקראי וההיסטורי של אזור דרום מואב - "עָר". בנוסף, טוען אליצור שהנחל המסומן במפת מידבא הוא בכלל נחל צפוני יותר מוואדי חסא, וייתכן שמדובר בוואדי כרכ.[5]
הערות שוליים
- ^ ספר במדבר, פרק כ"א, פסוקים י"א-י"ד.
- ^ ספר דברים, פרק ב', פסוקים י"ג-י"ד.
- ^ 3.0 3.1 3.2 יורם צפריר, נחל זרד, אנציקלופדיה מקראית, כרך ה', עמ' 811-812
- ^ A. H. Van Zyl, the Moabites, Leiden, 1960, pages 47-48 , 56 and 62
- ^ 5.0 5.1 יואל אליצור, מקום בפרשה - גאוגרפיה ומשמעות במקרא, הוצאת ידיעות אחרונות, עמ' 327-319.
- ^ יוסף פרוינד, כיבוש עבר הירדן, דבר, 19 בינואר 1973
- ^ ד"ר אנדרלינד, עבודת האדמה בסוריה בכלל ובארץ ישראל בפרט, הצבי, 2 ביולי 1886
בין המשוטטים, דואר היום, 27 בנובמבר 1934
"ואדי קורהי" הוא שמו של החלק המערבי של ואדי חסה.
