עבר הירדן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תצלום לוויין של ארץ ישראל, כולל עבר הירדן
נחלות שבטי ישראל. נחלותיהם של חצי שבט המנשה, שבט גד ושבט ראובן נטועות בעבר הירדן המזרחי
ממלכת החשמונאים בשיא התפשטותה משתרעת משני עברי נהר הירדן

עבר הירדן או עבר הירדן המזרחי הוא חלקה של ארץ ישראל הנמצא ממזרח לנהר הירדן. מאז הקמתה של ממלכת ירדן בשנת 1946, מרבית שטחו של עבר הירדן נמצא בשליטתה.

עבר הירדן המקראי

אזכורו הראשון של עבר הירדן בתורה הוא בימי אברהם, במלחמתו בארבעת מלכי עבר הנהר. במלחמה (בבראשית יד) הכו מלכי עבר הנהר את הרפאים, הזוזים, האימים והחורים בואכה לאילת. כולם היו עמי עבר הירדן. לאחר מכן בברית בין הבתרים ה' מבטיח לאברהם את עבר הירדן "בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא כָּרַ֧ת ה' אֶת־אַבְרָ֖ם בְּרִ֣ית לֵאמֹ֑ר לְזַרְעֲךָ֗ נָתַ֙תִּי֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את מִנְּהַ֣ר מִצְרַ֔יִם עַד־הַנָּהָ֥ר הַגָּדֹ֖ל נְהַר־פְּרָֽת: אֶת־הַקֵּינִי֙ וְאֶת־הַקְּנִזִּ֔י וְאֵת הַקַּדְמֹנִֽי: וְאֶת־הַחִתִּ֥י וְאֶת־הַפְּרִזִּ֖י וְאֶת־הָרְפָאִֽים: וְאֶת־הָֽאֱמֹרִי֙ וְאֶת־הַֽכְּנַעֲנִ֔י וְאֶת־הַגִּרְגָּשִׁ֖י וְאֶת־הַיְבוּסִֽי"[1] 'את הרפאים' מסביר רש"י - ארץ עוג שנאמר בה (דברים ג יג) ההוא יקרא ארץ רפאים.

לאחר חטא המרגלים נכשלו שבטי ישראל בניסיונם הראשון להיכנס לארץ ישראל דרך ערד ובאר שבע. הם פנו מזרחה, עקפו את אדום ומואב וכבשו את מרכזה וצפונה של עבר הירדן. תיאור המקום עבר הירדן מופיע לראשונה בפסוק הראשון של ספר דברים: "אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל, בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן." עוד בימי משה רבנו בחרו שבט ראובן ושבט גד להתיישב בעבר הירדן המזרחי. משה רבנו צירף אליהם את חצי שבט מנשה, יש אומרים כי מחשש לאיבוד זהותם הישראלית[2]. בי' בניסן[3] הוביל יהושע בן נון את תשעת השבטים הנותרים וחצי שבט מנשה לחציית מעברות הירדן, תוך כדי שהוא בוקע את הירדן על ידי ארון הברית, אירוע הידוע בשם מעבר הירדן[4], בחרבה, מערבה, לתוך ארץ כנען היא ארץ ישראל - ראשיתה של תקופת ההתנחלות.

דוד המלך ושר צבאו יואב בן צרויה כבשו את ארץ עמון. שלמה המלך נשא את נעמה העמונית ממנו נולד לו היורש - בנו רחבעם. שלמה המלך שר בשיר השירים שלו :"עינייך - ברכות בחשבון". ברכה זו נמצאת בחיסבאן - היא חשבון המקראית.

עבר הירדן בימי בית שני

גם בימי בית שני התקיימה התיישבות יהודית בעבר הירדן המזרחי, בעיקר בחלקו המערבי הגובל באזור יריחו. האזור נכבש על ידי מלכי החשמונאים והיה לחלק בלתי נפרד מממלכתם. בערק אל אמיר נמצאה מצודה מפוארת המשויכת למשפחת בית טוביה העשירה והמיוחסת, ובחפירה ארכאולוגית התגלתה בה כתובת.

עבר הירדן בעת החדשה

מראשית פעילותה ראתה התנועה הציונית בעבר הירדן המזרחי חלק בלתי נפרד מארץ-ישראל, אך בשל הריחוק והתנאים המקומיים לא התיישבו בו יהודים, פרט למספר ניסיונות התיישבות כושלים ברמת הגולן.

בד' חשון תרמ"ו, 1885 מפרסם העיתון הצפירה את הכותרת הבאה: "קנו אדמה בעבר הירדן", ובהמשך הידיעה : "סופר מכתבי-העתי Jewish Chronicle מירושלים מודיע, כי שלושים יהודים ילידי צפת קנו בעבר הירדן אחוזה לעבודת האדמה".[5].

ב-1921 הוציאה בריטניה (שקיבלה מנדט על שני עברי הירדן) את רובו הגדול של עבר הירדן המזרחי מתחום ארץ-ישראל (פלשתינה) במסגרת הספר הלבן הראשון, וייסדה בו את אמירות עבר הירדן, בראשות עבדאללה הראשון ותחת שלטון בריטי, שהפכה מאוחר יותר לממלכת ירדן.[6] חלק קטן מן השטח ממזרח לירדן ומצפון לירמוך, ובו מספר קיבוצים, נכלל בגבולות שטח המנדט של פלשתינה (א"י).

תחנת הכח של רוטנברג, שהוקמה בנהריים, שכנה בחלקה בטריטוריה עבר ירדנית. גם היישוב היהודי תל אור, שבו גרו עובדי תחנת-הכח היהודיים, הוקם בשטח עבר-הירדן. היישוב היה קיים עד להתקפת הלגיון הירדני במאי 1948.

נהר הירמוך מחלק את עבר הירדן לשני חלקים:

  • החלק שמדרום לירמוך: שטחו 50,000 קמ"ר, רובם בשטח ממלכת ירדן, ששטחה 92,300 קמ"ר, (היא כוללת במזרחה גם שטחים שאינם מוגדרים כחלק מארץ ישראל).
  • החלק שמצפון לירמוך: שטחו 8,500 קמ"ר, רובם בשטח סוריה. 1,200 קמ"ר מתוכם (רמת הגולן) נכבשו על ידי מדינת ישראל במלחמת ששת הימים, וסופחו אליה בשנת 1981, במסגרת חוק הגולן. סיפוח הגולן למדינת ישראל לא הוכר מבחינת החוק הבינלאומי.

קודם לקבלת ההחלטה על ייסוד אמירות עבר הירדן, העלה חיים ויצמן נימוקים רבים, היסטוריים ומעשיים, בזכות שמירת שלמות הארץ משני עברי הירדן. לאחר מעשה קיבלה ההסתדרות הציונית את הגבולות שהתוו הבריטים לארץ ישראל, ואת הוצאת עבר הירדן מתחום המנדט הבריטי, והעדיפה להתמקד בפיתוח ארץ ישראל שממערב לירדן. התנועה הרוויזיוניסטית ומקימה זאב ז'בוטינסקי וחלק מתנועת אחדות העבודה, המשיכו לראות את עבר הירדן כחלק מארץ ישראל וכמתאים להתיישבות יהודית וראוי להיכלל במדינה היהודית המתוכננת. סמל האצ"ל כלל תמונת רובה על רקע מפת ארץ ישראל בגבולות המנדט המקורי, בשני צדי הירדן.

כיום אין תנועה פוליטית בישראל השואפת לספח את עבר הירדן המזרחי למדינת ישראל.

עבר הירדן – קדושתה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קדושת עבר הירדן

עבר הירדן היא מנחלת השבטים ראובן וגד וחצי שבט מנשה, וקדושה היא בקדושת ארץ ישראל[7] וחייבת היא בכל המצוות התלויות בארץ[8] כמו שכתב החזון איש "עבר הירדן הוא כארץ ישראל מן התורה לכל דבר"[9] וכן מביאים ממנה עגלה ערופה מעבר לירדן[10] ונוהג בה דין בתי ערי חומה[11]ונתנו בה ערים ללויים[12].

אמנם קדושתה פחותה משל ארץ כנען. כמו שאמרו במדרש: "עשר קדושות הן ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות... ארץ כנען מקודשת מעבר הירדן שארץ כנען כשרה לבית השכינה אין עבר הירדן כשר לבית השכינה " (ספרי זוטא במדבר פרק ה פסוק ב) מלשון חז"ל משמע שגם עבר הירדן היא ארץ ישראל אלא שארץ כנען מקודשת ממנה, שקדושת שכינה אין בעבר הירדן ופסוק מלא הוא בפי פנחס לבני גד וראובן "ואך אם טמאה ארץ אחזתכם, עברו לכם אל ארץ אחזת ה'" (יהושע כב, יט). כתב רש"י: "אם טמאה ארץ אחזתכם - שלא בחר הקדוש ברוך הוא להשרות בה שכינתו:" ולכן אסור להקים משכן בעבר לירדן.

לאחר שראינו שעבר הירדן קדושה בקדושת ארץ ישראל, אמנם אין בה קדושת שכינה. נחלקו הדעות לגבי כמה וכמה דברים מה דינם בעבר הירדן:

  • יש אומרים שהקבור בה כקבור בחוץ לארץ, ואין אוירה מחכים, ואין בה מצוות חיבת הארץ[13]. ויש אומרים שהקבור בה כקבור בארץ וכן בשאר הדברים הרי היא כארץ ישראל[14].
  • חייבת בתרומות ומעשרות ובשביעית מן התורה , וזאת רק לאחר שכבשו את הארץ[15]. אולם הרמב"ם אומר שכיום חייבים רק מדרבנן, מאחר ולשיטתו לא קידשוה עולי בבל [16].
  • נחלקו במשנה[17] האם מביאים ביכורים מעבר לירדן. להלכה פסקו שמביאים. המפרשים נחלקו האם החיוב הוא מהתורה[18].
  • נחלקו הראשונים האם מביאים ביכורים ושתי הלחם מתבואת עבר הירדן[19].

לשיטות הסוברות שעבר הירדן דין ארץ ישראל גמור יש לו מה שאמרו במדרש לגבי משה רבינו "מפני מה נקבר בחו"ל, כדי שיחיו מתים שבחוצה לארץ בזכותו"[20], אין כוונת המדרש שעבר הירדן דינו כחו"ל אלא שקדושתו פחותה, ונקטו חו"ל יחסית לארץ ישראל המערבית[21]. והראיה שמשה רבינו לא התרעם על בני ראובן וגד כיצד הם מוותרים על ארץ ישראל[22].

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:תנ"ך) יש לציין מספר פסוק אחד בלבד בכל פרמטר, ניתן להפריד באמצעות |.ספר בראשית, פרק ט"ו, פסוק יח - כ"א
  2. ^ העמק דבר על דברים פרק ג פסוק טז.
  3. ^ ספר יהושע, פרק ד', פסוק י"ט
  4. ^ מאז 2016 נחוג המאורע במסגרת חג יום העלייה
  5. ^ הצפירה, ד' חשון תרמ"ו, 1885, "קנו אדמה בעבר-הירדן", מתוך : שלמה שבא, דן בן אמוץ, "ארץ ציון ירושלים", הוצאת זמורה, ביתן, מודן, תל אביב, 1973, פרק : מושבות, עמוד 73
  6. ^ "Amir Abdullah's Bodyguard on Camels with Red, Green and White Standard at Far Left". World Digital Library. אפריל 1921. בדיקה אחרונה ב-14 ביולי 2013. 
  7. ^ משך חכמה דברים יא, לא.
  8. ^ שו"ת תשב"ץ חלק ג סימן ר. תרי ענייני נינהו קדושת שכינה וקדושת מצות וקדושת שכינה היא מיוחדת בעבר הירדן ימה וקדושת מצות בין בזו ובין בזו.
  9. ^ חזון איש שביעית ג, כה. באתר היברו בוקס
  10. ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות רוצח ושמירת נפש, פרק י', הלכה א'
  11. ^ תלמוד בבלי, מסכת ערכין, דף לב עמוד א
  12. ^ יהושע כא.
  13. ^ שו"ת תשב"ץ חלק ג סימן ר
  14. ^ ספר כפתור ופרח פרק ט. ואת הארץ שכבש אדון הנביאים אדוננו משה ע"ה אם אין עליה מין ממין תועלת אדמת ישראל, תמה למה בחרו בה הראובני והגדי בעד מקניהם וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו. וכן דוד, שהיה מלך ורוצה בתקנת בנו, מדוע לא צוה לגלות הגל ולהוציאו מן הפחת ולהביאו לארץ ישראל. וכן ברזילי הגלעדי כדי ליקבר בקבר אביו ואמו יאבד הטוב ההוא.
  15. ^ רדב"ז על הרמב"ם תרומות א, ב.
  16. ^ (חזו"א זרעים ליקוטים י)
  17. ^ משנה, מסכת בכורים, פרק א', משנה י'
  18. ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות ביכורים ושאר מתנות כהונה שבגבולין, פרק ב', הלכה א'
  19. ^ לדעת רש"י סנהדרין יא, ב וכן כתוב בספרי זוטא ה מביאים. לעומת זאת לדעת הר"ן נדרים כב, א - לא מביאים.
  20. ^ מדרש תנחומא (בובר) פרשת ואתחנן סימן ו
  21. ^ אוצר ארץ ישראל חלק ו עמוד 163.
  22. ^ ספר ארץ ירדן וחרמונים עמוד 5.