נחמה אדלרבלום

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. נחמה "נימה" אדלרבלוםאנגלית: Nima Adlerblum;‏ 4 באוגוסט 188125 ביולי 1974) הייתה פילוסופית יהודייה, מחנכת, סופרת, ופעילה ציונית; בתו של הרב חיים הירשנזון, ותלמידה-עמיתה של ג'ון דיואי. עסקה בפילוסופיה יהודית של ימי הביניים, בחינוך, בהיסטוריה אמריקאית, ובפילוסופיה של ההיסטוריה.

ביוגרפיה

נחמה "נימה" אדלרבלום נולדה בירושלים לרב חיים הירשנזון וחווה בשנת 1881. גדלה באווירה יהודית רומנטית בחצר הירשנזון, אליה היו מגיעים רבני ירושלים, כגון הרב שמואל סלנט והרב יעקב שאול אלישר, ואישים מהיישוב הישן. מילדותה דיברה בלשון עברית,[א] בגיל ארבע ידעה לדקלם את שירו של רבי יהודה הלוי "ציון הלא תשאלי", וסבתה[ב] כינתה אותה בלשון חיבה "יהודה הלוי".[1]

עברה עם משפחתה לקונסטנטינופול ולמדה בבית-ספר תיכון צרפתי. לאחר מכן למדה באוניברסיטת "אליאנס" בפריז. בשנת 1904 עברה בעקבות משפחתה לארצות הברית. סיימה תארים ראשון, שני ושלישי בפילוסופיה באוניברסיטת קולומביה.

תזת הדוקטורט שלה, שחיברה בהנחיית פרדריק וודברידג'[ג] ובעזרת הפילוסוף ג'ון דיואי, "לימוד של גרסונידס בפרספקטיבה נכונה שלו", היא מונוגרפיה העוסקת בפרספקטיבה בלימוד פילוסופיה יהודית, בחיי הרלב"ג ויצירתו, ברלב"ג כמלומד, ובפרשנות נכונה של הגותו בהתאם לסביבה היהודית בה חי בתקופתו, תוך קריאה ללימוד פילוסופיה יהודית לפי תוכנה הפנימי ביחס לחיים היהודיים ולא כפי התאמתה כביכול לשיטות פילוסופיות זרות.[ד] לדעתה,[ה] פילוסופיה יהודית אינה פילוסופיה סתם וגם לא פילוסופיה דתית,[ו] אולם הדת היהודית היא תורה מוסרית של החיים.[2]

הייתה חברה טובה של הנרייטה סאלד. ייסדה את התכנית לחינוך ותרבות לאומי בהסתדרות הציונית הדסה, ועמדה בראש התוכנית בשנים 1922–1935, והייתה חברה בוועד המנהל.[ז] הדגישה את חשיבות הנאמנות והרגישות של נשים יהודיות בשמירה על האידיאלים והחזון של היהדות.[3]

חיברה ספרים, ופרסמה מאמרים בכתבי-עת ובאנציקלופדיות. הייתה חברה באגודה האמריקאית לפילוסופיה, ובמוסד הבינלאומי לאמנויות וספרות.

במהלך מלחמת העולם השנייה,[ח] לבקשת ארגון יהודי אמריקאי, טסה לאיטליה ובעזרת קשריה הצליחה להביא לשחרורם של 250 פליטים יהודים שנכלאו שם.

פעלה להפצת הפילוסופיה של דיואי באמריקה הלטינית, ובשנת 1948 כיהנה כיו"ר הוועדה הבינלאומית לחגיגות יובל התשעים שנה להולדתו.[ט]

חיברה מאמרים רבים לסדרת הספרים "נוטרי מורשתנו" בעריכת הרב לאו יונג.

בשנת 1914 נישאה לישראל אדלרבלום,[י] ונולדה להם בת יחידה. בשנת 1971 שבה עם בעלה לא"י. בהתחלה התגוררו בהרצליה, ולאחר מכן בירושלים.[י"א] לפני פטירתה בגיל 92, חיברה את מאמרה האחרון, הקדמה לאוטוביוגרפיה של לאו יונג.[י"ב]

נכדה הוא הרב דוד סקטון.

ספריה

  • A Study of Gersonides in His Proper Perspective, Columbia Univestiry Press, 1926
  • A perspective of Jewish life through its festivals, New York, 1930
  • Memoirs of Childhood: An Approach to Jewish Philosophy, Jerusalem 1999

ראו גם

לקריאה נוספת

בעברית

  • נימה אדלרבלום, זכרונות והגיונות, ב-"תלפיות", כרך ח', חוברת ג–ד, עמ' 578–599, ניו יורק, ניסן תשכ"ג.
  • מרגלית שילה, נימה אדלרבלום וזיכרונות ילדותה בירושלים, ב-"זיכרונותיה של בת ירושלים" מאת נימה (נחמה) אדלרבלום, עמ' 247 ואילך, ירושלים: ראובן מס, תרס"ח.

באנגלית

  • Nathaniel Schmidt, A Study of Gersonides in his Proper Perspective by Nina H. Adlerblum, The Philosophical Review, Vol 38 no.2, 1929

קישורים חיצוניים

ביאורים

  1. ^ אביה היה מהראשונים שהנהיגו בביתם דיבור בלשון עברית
  2. ^ שרה ביילה, אשתו של הרב יעקב מרדכי הירשנזון
  3. ^ דיקן הפקולטה ופילוסוף אמריקאי. ייסד יחד עם ג'ורג' סנטיאנה וג'ון דיואי תנועה פילוסופית שנקראה "נטורליזם אמריקאי". הניח יסודות לפרשנות של הפילוסופיה האריסטוטלית באמריקה.
  4. ^ בכך חלקה על גישות פרשניות של הרמן כהן, דוד ניימרק, מוריץ לצרוס, נחמן קרוכמל, יצחק הוזיק, ורבים אחרים.
  5. ^ הקרובה ברוחה לתפיסתו של ריה"ל בספר הכוזרי
  6. ^ כך, לדוגמה, בעוד דוד ניימרק חילק את הפילוסופיה היהודית של ימי הביניים לזו הנאו-אפלטונית ולזו האריסטוטלית; הרי שנימה אדלרבלום טענה שנאו-אפלטוניות ופוסט-אריסטוטליות אינן אלא צורה חיצונית של הפילוסופיה היהודית, אשר דרך מחשבתה והגיונה הם בעיקרם יהודיים.
  7. ^ אחותה, תמר דה סול, הייתה יו"ר הדסה בשנים 1939–1943
  8. ^ ואולי קצת קודם לכן.
  9. ^ ביובל המאה להולדתו, מכתבים רבים, שכתב ג'ון דיואי לנימה אדלרבלום, הוצגו באוניברסיטת קולומביה.
  10. ^ הרב חיים הירשנזון הקדיש לו ולבתו את ספרו "אלה דברי הברית", חלקים ב–ג.
  11. ^ לאחר שבעלה נפטר, התגוררה במלון המלך דוד. כשניקסון, נשיא ארצות הברית, הגיע לביקור בא"י, והתגורר שם עם צוותו, הייתה הדייר היחיד שהורשה להישאר במלון.
  12. ^ שלאחר מכן כינה את חייה: "הופעה ייחודית של רוח האדם"

הערות שוליים

  1. ^ נימה (נחמה) אדרלבלום, זיכרונותיה של בת ירושלים, ירושלים: ראובן מס, תשס"ח, 2008
  2. ^ נימה הירשנזון אדלרבלום, פרשנות מחדש של פילוסופיה יהודית, הירחון לפילוסופיה, מס' 14, 1917 (באנגלית)
  3. ^ בפרק האחרון של הספר "הנשים היהודיות" (1934, באנגלית)
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0