הרב חיים הירשנזון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף חיים הירשנזון)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לוגו המכלול לאתר.png
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
אנא אל תסירו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
אנא אל תסירו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
הרב חיים הירשנזון
חיבוריו מלכּי בקודש

הרב חיים הירשנזון (בכתיב יידי: הירשענזאהן; י"א באלול תרי"ז, 31 באוגוסט 1857 - 15 בספטמבר 1935) היה רב והוגה דעות, מראשוני ההוגים של הציונות הדתית.

ביוגרפיה

הירשנזון נולד בצפת לרב יעקב מרדכי ושרה ביילא, הוריו עלו לארץ ישראל מפינסק בשנת 1848. בנערותו, משפחתו קנתה את חצר הירשנזון והתיישבה בה. שם ערך והוציא לאור את כתב-העת "המסדרונה"[1], שהיה מחלוצי כתבי-העת העבריים שיצאו בארץ.
לימד בבית הספר היהודי "למל", והיה ממקימי "בית הספרים מדרש אברבנאל" בירושלים - ספרייה שהייתה גלגולה הראשון של הספרייה הלאומית. היה חבר באגודה שפה ברורה ובוועד הלשון העברית (שלימים הפך לאקדמיה ללשון העברית).

בעקבות חרם מצד יהודים חרדים, עבר לאיסטנבול (כנראה בשנת 1901 (תרס"א)[2] ) שם ניהל בית ספר בשפה העברית בשם 'תפארת צבי' על שם הברון הירש. בבית ספר זה הכין תוכניות לימוד בשפה העברית במקצועות שונים. באוגוסט 1903 הירשנזון השתתף בקונגרס הציוני בבזל, כציר מאיסנטבול. בסוף שנת תרס"ג עבר להתגורר בארצות הברית ושירת כרב בעיר הובוקן שבניו ג'רזי. היה נשוי לחוה, ואב לשני בנים וארבע בנות.

השקפת עולמו והגותו ההלכתית והתורנית

הירשנזון היה בין הרבנים הבודדים בתקופתו שהתייחסו בגישה חיובית, מנקודת מבט הלכתית, לתמורות שפקדו את היהודים באותה תקופה. בין הנושאים אתם התמודד תוך מחויבות עמוקה להלכה, היו תהליכי החילון, התחייה הלאומית היהודית, תמורות חברתיות וכלכליות, ותמורות בתחום מדעי היהדות, במיוחד ביקורת המקרא. גישתו לסוגיות מודרניות כגון דמוקרטיה, מעמד האישה, אינדיבידואליזם ורציונליות הייתה חיובית, מה שעורר עליו התנגדות רבתי בקרב חכמי דורו. בכלל מתנגדי גישתו המפרגנת לתרבות האירופאית בסוגיות הללו, ניתן למנות את הרב קוק, שכתב לו מספר אגרות (למשל, ח"ד סי' תתקצד), ובהן אהבה גלויה ותוכחה מסותרת על 'הכניעה הרוחנית לתרבות המערב'. יצירתו התורנית הגדולה היא ששת ספרי השו"ת "שאלות ותשובות מלכי בקודש". בספרים הוא עוסק בשאלות פרקטיות הנוגעות לסוגיות של דת ומדינה.

הירשנזון היה ממייסדי תנועת המזרחי, והשפיע על האידאולוגיה של התנועה. הוא סבר כי ישנה זהות מוחלטת בין הדת היהודית ובין הלאום היהודי. לאחר שעזב לארצות הברית חל שינוי בהשקפת עולמו. הוא הגיע למסקנה כי החילונים אינם מתי מעט בעם היהודי, והזהות המוחלטת שיצר בין הדת היהודית והעם היהודי מוציאה חלקים גדולים מהעם היהודי. הרב אברהם יצחק הכהן קוק פתר דילמה זו על ידי פיתוחה של תאולוגיה שהפכה את החילונים לשותפים בתהליך אלוקי בעל כורחם. הראי"ה, בין השאר על בסיס תורת הסוד, ציפה שהתנועה הלאומית תוביל לתנועת שיבה לדת היהודית. הירשנזון, לעומתו, ביקש להתייחס אל המציאות הקונקרטית, ולא מתוך נקודת מבט על היסטורית ועל-טבעית. הוא סבר ש"האמת היא כי דת ישראל הוא דת לאומית, אך אין לאומיות ישראל רק לאומיות דתית". אמירתו זו מקפלת בתוכה את התמורה המחשבתית אותה עבר, מזהות מוחלטת של הדת היהודית והלאום היהודי, להכרה במציאות בה הדת היהודית היא רק אחד מהמאפיינים של הלאומיות היהודית. הלאומיות איננה תלויה בדת היהודית ויכולה להבדל ממנה.

תפיסת הלאומיות היהודית של הירשנזון לא הייתה סוגיה פילוסופית-תאולוגית גרידא, כי אם בסיס לפסיקה הלכתית. כך, למשל, פסק כי אין דינו של יין מחלל שבת כיינו של נוכרי. בעוד רבה של ירושלים, הרב צבי פסח פרנק, פסק כי דינו של יין מחלל שבת כיינו של נוכרי, כל זאת בהסתמך על המסורת התלמודית המדברת על מומר לשבת כמומר לתורה כולה; הרי שהירשנזון סבר כי מחלל שבת עדיין נותר בקהל ישראל ואין לנו רשות להוציאו מכלל זה.

הירשנזון כתב למעלה מ-40 ספרים. ולמרות ההתנגדות שעוררו דעותיו, היו שלא יצאו נגדו בפומבי, כיון שהיה תורם לישיבות רבות מהונו. כמו כן כתב ערכים רבים לאנציקלופדיה אוצר ישראל. כמה מחוקרי מחשבת ישראל באקדמיה, רואים במשנתו זרם אלטרנטיבי להגות הציונות הדתית מבית מדרשו של הרב קוק[3]. בין השאר חקרו את משנתו אליעזר שביד ודוד זוהר.

מספריו

לקריאה נוספת

חומר מקוון

קישורים חיצוניים

מספריו וכתביו

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0