נחמיה בריל
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות רבנית ריקה. נחמיה (נחום) בריל (Nehemiah Brüll; 16 במרץ 1843, רוסינוב, מורביה – 5 בפברואר 1891 פרנקפורט) היה מנהיג רפורמי וחוקר במדעי היהדות.
ביוגרפיה
בריל קיבל את השכלתו הרבנית-תלמודית מאביו, רבי יעקב בריל ששילב ידע תלמודי רחב עם תפיסה היסטורית ביקורתית. לאחר מכן למד שפות היסטוריות קלאסיות ומזרחיות באוניברסיטת וינה, ובמקביל למד בבית המדרש לרבנים בווינה, שם היה תלמידים של אייזיק הירש וייס, מאיר איש-שלום ואהרן ילינק. כאן הפך בריל, בנו של רב שמרני, ונכדו של הרב הראשי האורתודוקסי של מורביה – ר' נחום טרייביטש לרפורמטור מוחלט ולתלמידו של אברהם גייגר – מייסד התנועת הרפורמה היהודית.
ברול נקרא כרב בביזנץ (אנ') במורביה. בשנת 1870 מינה אותו גייגר למנהיג הקהילה הרפורמית בפרנקפורט. הוא נשא במשרה זו עד יום מותו אם כי הוא חווה קשיים רבים כתוצאה מהחיכוך המתמיד עם קהילתו האורתודוקסית של הרש"ר הירש. קשיים אלו שנגרמו מעמדתו הקיצונית גרמו לו להתמסר לעבודת המחקר.
מחקריו
מחקריו של בריל נעו כמעט בכל ענפי המדע היהודי, כולל פרשנות, דקדוק, היסטוריה, חקר ההלכה, פיוט, בלשנות, פילולוגיה, שירה, ספרות יהודית-גרמנית והספרים החיצוניים.
מאמרו של בריל – "תולדות ייסודו של התלמוד הבבלי כיצירה ספרותית" נחשב עד היום כמאמר קלאסי במחקר התלמודי, וזאת למרות הזמן הרב שעבר מזמן פרסומו וההתפתחות הרבה שנעשתה מאז בשדה המחקר התלמודי.[1]
ספרים
בריל יסד את השנתון – Jahrbücher Für Jüdische Geschichte Und Litteratur,(ספר השנה לתולדות היהודים וספרותם), שיצא במשך עשר שנים (1874 עד 1890. רוב המאמרים בשנתון, לרבות מאמרי ביקורת הספרים היו מפרי עטו. מאמריו בעברית התפרסמו בכתבי העת – "בית המדרש", "בית תלמוד" "הכרמל", ו"אוצר הספרות".
קישורים חיצוניים
- תולדות שבתי צבי, הועתק מכתב יד נושן, וילנא, 1879 - באתר הספרייה הלאומית.
- תולדות ייסודו של התלמוד הבבלי כיצירה ספרותית, נטועים, יא-יב, אלול תשס"ד, המכללה האקדמית הרצוג, בתרגום זאב זכריה ברויאר.
- תמונתו ממוזיאון בית התפוצות.
הערות שוליים
