נחמן אוריאלי
נחמן אוריאלי (24 בפברואר 1939 - 2 באוגוסט 1986[1]) היה מנכ"ל מספר הוצאות ספרים בישראל, בהן א. לוין אפשטיין, הוצאת שקמונה, עם עובד (בה עבד מ-1973 ועד 1976) וכתר הוצאה לאור. כן הנחה תוכנית ראיונות בגלי צה"ל בשנות השבעים והיה מזכיר "התנועה לשינוי שיטת הבחירות" (לימים התנועה הדמוקרטית לשינוי (ד"ש) והיה מראשיה).
תולדות חייו
אוריאלי למד בבית ספר תיכון בחדרה יחד עם יהודה אטלס ודני קרמן (עובדה שתוביל ב-1977 ליצירת הספר "והילד הזה הוא אני").[2]
בשנת 1972 נקלעה הוצאת שקמונה החיפאית של ראובן הכט לקשיים וצברה חובות. לשם כך ביקש הכט לגייס כמנכ"ל את אוריאלי ואף קיבל את הסכמתו. אולם זמן קצר לאחר מכן קיבל אוריאלי את ראשות הוצאת עם עובד, זאת על אף שהסתייג מזיקתה להסתדרות.[3][4] בין היתר יזם אוריאלי ב-1975 את הדפסת האנציקלופדיה בריטניקה לנוער בעברית[5] כן יזם את הוצאת האנציקלופדיה "החי והצומח של ארץ ישראל" ואת הוצאת מדריך ישראל,[6] כולם מפעלי הוצאה לאור שאפתניים.
מבחינה פוליטית היה אוריאלי ליברל. הוא כיהן כמזכיר "התנועה לשינוי שיטת הבחירות", שקמה ב-1974[7] וממנה צמחה "תנועת שינוי" שהיוותה את הבסיס לתנועה הדמוקרטית לשינוי (ד"ש), שהתמודדה בבחירות לכנסת התשיעית בשנת 1977 וזכתה בשבעה מנדטים. בשנת 1982 גולל אוריאלי את תולדות המפלגה בספרו עלייתה ונפילתה של ד"ש.
לקריאה נוספת
- נחמן אוריאלי, אמנון ברזילי עלייתה ונפילתה של ד"ש, תל אביב: רשפים, 1982
קישורים חיצוניים
- ניבה לניר-פלבסקי, חוזרים בתשובה, דבר, 18 במאי 1979, תחת כותרת הפרק "תכנים, עמדות ומסגרות"
הערות שוליים
- ^ מידע מאתר billiongraves.com
- ^ יותם שווימר, בחזרה לבית המשותף עם "והילד הזה הוא אני", באתר ynet, 7 באפריל 2012
- ^ ארכיון הכט, מכתב למשה שמיר, 6 באוגוסט 1973
- ^ נחמן אוריאלי יהיה מנכ"ל "עם עובד", מעריב, 23 באוגוסט 1972
- ^ "עם עובד" תוציא בעברית את אנציקלופדיה בריטניקה לנוער, דבר, 12 בפברואר 1975
- ^ מכינים אנציקלופדיה על החי והצומח בארץ ישראל, דבר, 20 במרץ 1980
- ^ התנועה לשינוי שיטת הבחירות תפתח במסע החתמה על עצומה, מעריב, 10 ביוני 1974
