ניאראגונגו
 | |
| הר הגעש ניאראגונגו, 2004 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג הר | הר געש שכבתי |
| גובה | 3,470 מטרים |
| מיקום | הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו |
| רכס הרים | רכס וירונגה |
| מספר הר געש | =0203-03[1] |
| התפרצות אחרונה | 2021 |
| מסלול ההעפלה הקל | מתחיל מכפר קיבאטי.[2] |
| קואורדינטות | 1°31′01″S 29°15′00″E / 1.516822°S 29.250058°E |
ניאראגונגו הוא הר געש שכבתי פעיל השוכן בתחומי הפארק הלאומי וירונגה ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, כ-20 קילומטרים צפונית לעיר גומה ואגם קיוו ומעט מערבית לגבול עם רואנדה. זהו הר הגעש הפעיל ביותר ביבשת אפריקה.[2]
תיאור
קוטר הלוע העיקרי הוא כ-1,200 מטרים והוא מכיל אגם לבה. על קירות הלוע יש שני מדפי לבה - האחד באורך 3,175 מטרים, והשני, הנמוך יותר, באורך 2,975 מטרים. היו זמנים שבהם היה נפח אגם הלבה שבניאראגונגו הגדול ביותר הידוע בהיסטוריה. עומק אגם הלבה משתנה במידה ניכרת. הגובה המקסימלי אליו הגיע אגם הלבה היה 3,250 מטרים מעל פני הים, לפני ההתפרצות של ינואר 1977 - גובה המייצג עומק של כ-600 מטרים. בשנים האחרונות היה גובה פני האגם 2,700 מטרים מעל פני הים בלבד. ב-1958 הצליחה משלחת להר הגעש למדוד לראשונה את הטמפרטורה של פני אגם הלבה שנעו בין 1,000°C ל-1,200°C.[3] ניאראגונגו והר הגעש הסמוך ניאמוראגירה אחראים יחד ל-40% מההתפרצויות הגעשיות ההיסטוריות של יבשת אפריקה.
גאולוגיה
לא ידוע ממתי החל הר געש להתפרץ, אבל מאז 1882 הוא התפרץ לפחות 34 פעמים, כולל תקופות רבות שבהן הפעילות הייתה רציפה במשך שנים כל פעם, לעיתים קרובות בדמות אגם לבה תוסס בלוע. הר הגעש חופף חלקית לשני הרי געש קודמים: בארטו (Baratu) ושאהרו (Shaheru), והוא גם מוקף במאות חרוטי אפר געשיים קטנים שנוצרו בהתפרצויות צדיות.
הגעשיות בניאראגונגו נגרמת מבקע בקרום כדור הארץ שבו שני חלקים של הלוח האפריקאי נפרדים. קרוב לוודאי שנקודה חמה אחראית חלקית לפעילות הגעשית המרובה בניאראגונגו ובניאמוראגירה.
הלבה הנפלטת בהתפרצויות בניאראגונגו היא בדרך כלל דלילה. הלבה של ניאראגונגו מורכבת מנפליניט מליליטי, סוג של סלע געשי אלקלי, וככל הנראה מהווה הרכבה הכימי יוצא הדופן גורם בנזילות הבולטת של הלבה של ניאראגונגו. בעוד שבמרבית המקרים קילוחי לבה נעים לאט ולעיתים רחוקות מהווים סכנה לבני אדם, קילוחי הלבה מניאראגונגו יכולים לנוע במורד ההר במהירות של עד 100 קמ"ש. הגורם לכך היא תכולה נמוכה מאוד של סיליקה (הלבה היא מאפית). גם ההתפרצויות של הרי הגעש בהוואי מתאפיינות בלבה דלת סיליקה, אבל הרי געש בהוואי הם מטיפוס חרוט מגן, רחבים, בעלי מדרונות מתונים בניגוד למדרונות התלולים של החרוט של ניאראגונגו, ותכולה הסיליקה, אף שהיא נמוכה יחסית, עדיין מספיק גבוהה על מנת להאט את קצב הזרימה של קילוחי הלבה בהוואי לקצב של הליכה.
הפעילות באגם הלבה נמשכה עד שנת 2010.[1] כיום האגם מוגבל לחרוט האפר התלול והרחב שעל קרקעית לוע הר הגעש, בערך בגובה של 20 מטר וברוחב של 200 מטרים.
היסטוריה של התפרצויות
ההתפרצות של 1977
בין 1894 ל-1977 הכיל הלוע אגם לבה פעיל. ב-10 בינואר 1977 נסדקו קירות הלוע, ואגם הלבה התרוקן בפחות משעה. הלבה זרמה במורד המדרונות העליונים התלולים של ההר במהירות שהגיעה עד 100 קילומטרים לשעה והרסה כפרים שעמדו בדרכה. מספר ההרוגים היה לפחות 70, אם כי היו דיווחים שדיברו על מספרים גדולים בהרבה של אלפי בני אדם.
הסכנות שמעמידות התפרצויות כאלו ייחודיות לניאראגונגו. אין מקום אחר בעולם שבו הר געש שכבתי שמדרונותיו תלולים המכיל אגם של לבה נוזלית. קרבתו של ניאראגונגו לאזורים מאוכלסים בצפיפות מגדילה את הפוטנציאל שלו לגרום אסון טבע. לסכנה של התפרצויות מתווספת פליטת גז געשי (בעיקר גופרית דו-חמצנית) שפוגע ביבולים ומזהם מי שתייה.[4] לנוכח ההיסטוריה הגעשית של ההר והקרבה לאוכלוסייה בת מאות אלפי תושבים המתגוררים ביישובים הסמוכים להר (בגומה לבדה מתגוררים קרוב ל-400,000 איש), הוא הוכרז על ידי האגודה הבינלאומית לוולקנולוגיה ולכימיה של פנים כדור הארץ (International Association of Volcanology and Chemistry of the Earth's Interior ) ב-1991 כאחד מ-16 הרי הגעש של העשור ("Decade Volcanoes"), ולכן כראוי למחקר מיוחד כחלק מ"העשור הבינלאומי להפחתת אסונות הטבע" של האו"ם.[5]
קודם להתפרצות של 1977 נוצר על מדרון ההר חרוט טפיל קטן חדש שכונה מורארה, במרחק קטן ממדרונות הר הגעש ניאמוראגירה.
ההתפרצות של 2002
אגמי לבה נוצרו מחדש בלוע בהתפרצויות בשנים 1982–1983 ו-1994. התפרצות גדולה נוספת של הר הגעש התרחשה ב-17 בינואר 2002, לאחר מספר חודשים של פעילות סייסמולוגית ופומרולית. מערכת סדקים באורך של 13 קילומטרים נפתחה במדרון הדרומי של הר הגעש והתפשטה תוך שעות מגובה של 2,800 מטרים לגובה של 1,600 מטרים, והגיעה על לפאתי העיר גומה, בירת המחוז, שעל גדות אגם קיוו. לבה זרמה משלושה חרוטים בקצה הדרומי של מערכת הסדקים וזרמה בזרם שרוחבו בין 200 ל-1,000 מטרים ועומקו עד שני מטרים דרך גומה. התרעות ניתנו מראש ובין 200,000 ל-300,000 איש התפנו מהעיר אל מעבר לגבול רואנדה לעיר הסמוכה גיסנאיי במהלך ההתפרצות. לבה כיסתה את חלקו הצפוני של מסלול ההמראה בשדה התעופה הבינלאומי של גומה, וגרמה להתפוצצות של מכל דלק למטוסים והטיסות הבינלאומיות לעיר הושבתו. מזרם הלבה ומגז הפחמן הדו-חמצני שנפלט ממנו מתו 147 אנשים. בעיר עצמה נהרסו כ-4,500 בתים (כ-15% מהבתים בעיר) וכ-60,000 נותרו ללא קורת גג.[4][6] הלבה גם פגעה בתחנת הכוח של העיר והחשמל הושבת. הלבה זרמה לתוך אגם קיוו ועוררה חששות שמא יגרום תהליך זה לשכבת המים הרוויה בגז שבמעמקי האגם לעלות לפתע אל פני השטח ולשחרר לחלל כמויות גדולות של פחמן דו-חמצני ומתאן רעילים, בדומה לאסון שהתרחש באגם ניוס בקמרון ב-1986.[7] החששות לא התממשו, אבל הוולקנולוגים ממשיכים לנטר את האזור מקרוב.
לאחר סיום ההתפרצות התחוללו מספר רעידות אדמה סביב גומה וגיסנאיי. נחיל רעידות האדמה נמשך כשלושה חודשים וגרם להתמוטטות של בתים נוספים.[6]
שישה חודשים לאחר ההתפרצות של ינואר 2002 התפרץ הר הגעש ניאראגונגו שוב. הפעילות הגעשית בניאראגונגו עדיין נמשכת, אבל מוגבלת כיום ללוע ההר, אגם לבה נוסף נוצר כ-250 מטרים מתחת לרמת אגם הלבה של 1994.
ההתפרצות של 2021
ב-22 במאי 2021 הייתה התפרצות נוספת שגרמה לאלפי תושבים להימלט לרואנדה השכנה.[8] קילוח לבה התקרב לנמל התעופה גומה (אנ') ועבר לכיוון מרכז העיר במזרח גומה.[9] מאוחר יותר אישר המושל הצבאי של מחוז קיווו צפון כי ההתפרצות הייתה בסביבות השעה 17:00.[10] הכביש המהיר לעיר בני (אנ') נותק על ידי לבה, והרשויות קראו לתושבים מהעיר גומה להתפנות, מה שגרם לאלפי אנשים לעזוב את בתיהם.[11][12] הייתה גם הפסקת חשמל על פני שטחים גדולים בעקבות ההתפרצות.[11] נכון ל-29 במאי ההתפרצות שככה. במהלכה נהרגו 32 תושבים, אלפים נותרו ללא קורת גג לאחר שקילוחי הלבה החריבו את בתיהם, ו-400,000 תושבים נמלטו מהעיר גומה לערי הסביבה ולרואנדה השכנה. עדיין קיים חשש גדול מפליטת פחמן דו-חמצני שהצטבר בתחתית אגם קיוו ועלול להשתחרר בעקבות פעילות געשית כפי שקרה באסון אגם ניוס.[13]
לקריאה נוספת
- מייקל פינקל, סכנה מעבר לפינה, נשיונל ג'יאוגרפיק ישראל, גיליון 155, אפריל 2011, עמ' 120–135.
קישורים חיצוניים
- Nyiragongo Crater: Journey to the Center of the World צילומים מרהיבים של משלחת שירדה עד אגם הלבה שבלוע ההר.
- תיאור החוויות שעברה המשלחת שירדה ללוע
- Inside Nyiragongo Volcano - יש ללחוץ על Launch Interactive על מנת לראות מצגת המסבירה רכיבים געשיים בהר.
- In pictures: Volcano wreaks havoc תמונות מאתר ה-BBC של ההרס בגומה בעקבות ההתפרצות של 2002.
- Some Congolese See Hope in a Caldron of Liquid Fire כתבה בניו יורק טיימס על התיירים שמגיעים במיוחד לטפס על ההר, למרות האזור המסוכן שבו הוא שוכן
- ניאראגונגו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Nyiragongo
- ^ 2.0 2.1 Sean Rorison, Bradt Travel Guide Democratic Republic of the Congo
- ^ Alexander E. Gates, David Ritchie, Encyclopedia Of Earthquakes And Volcanoes Page 184
- ^ 4.0 4.1 Anita Ganeri, Volcanoes in Action
- ^ Decade Volcanoes
- ^ 6.0 6.1 "Cooperative Observations at Nyiragongo Volcano in D.R. of Congo."
- ^ Edmund Sanders, "'Killer Lake' Could Power Rwanda," לוס אנג'לס טיימס, 2008
- ^ סוכנויות הידיעות, קונגו: הר געש התפרץ, מאות אלפים ברחו, באתר ynet, 23 במאי 2021
- ^ "Mount Nyiragongo erupts in eastern Congo, thousands flee Goma". 23 במאי 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "DR Congo volcano erupts, mass evacuation ordered". www.aljazeera.com (באנגלית). נבדק ב-2021-05-23.
- ^ 11.0 11.1 "'Mount Nyiragongo: People flee as DR Congo volcano erupts'". BBC News.
- ^ "DR Congo orders Goma evacuation after Mount Nyiragongo erupts". Al Jazeera. Al Jazeera. 22 במאי 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Mount Nyiragongo: Why DR Congo fears the explosive power of a lake
