ניזאם אל-מולכ
 | |||||
| |||||
אבו עלי אל-חסן א-טוסי (ابو علي ابن حسن طوسي; 1018-12 באוקטובר 1092) המוכר בתואר הכבוד שלו ניזאם אל-מולכ (نظام الملك, בתעתיק מדויק: נט'אם אלמלכ) היה מלומד פרסי ווזיר גדול בשושלת הסלג'וקית.
נולד בשנת 1018 בעיר טוס שבפרס (היום משהד). הוא עלה לגדולה תחת הע'זנים ועד שנת 1059 הספיק להפוך לשליט מחוז ח'וראסאן כולו, מטעמם. למן שנת 1063 כיהן כווזיר גדול תחת אלפ ארסלאן (1063-1072) ובנו מאלכ שאה הראשון (1072-1092). הוא השאיר חותם גדול על הארגון והאדמיניסטרציה של האימפריה הסלג'וקית ומוסדותיה, ועל כן זכה לכינויו שמשמעותו "מארגן המדינה". הוא היה חוליה מקשרת בין הח'ליפים העבאסיים והסולטאנים הסלג'וקים לבין יריביהם השונים ובהם הפאטמים והבויהים.
מעבר להשפעתו יוצאת הדופן כווזיר שהחזיק בכוח עליון, נודע ניזאם אל-מולכ בבניית מדרסות רבות בערים המרכזיות של הממלכה. המדרסה, בית מדרשה ללימודי דת אסלאמיים, החל את דרכו בעשורים הראשונים של המאה ה-11. עם המדרסות הראשונות שנבנו נמנית מדרסת הניזאמיה בבגדאד. מוסדות אלה היוו[דרוש מקור] את המודל לצמיחתן של אוניברסיטאות מקבילות באירופה במאות הבאות.
ניזאם אל-מולכ כתב ספר עב כרס בפרסית תחת השם "סיאסה אלנזא" (ספר הממשל). הוא כתב גם ספר אחר מסוגת "מראות למלכים" - ספר ייעוץ והדרכה לבעלי שררה לעתיד - בשם "דוסתור אל-ווזארא" (תעתיק מדויק: דסתור אלוזראא') במטרה להכשיר את בנו לווזירות.
מותו
ניזאם אל-מולכ נרצח בדרך מאיספהאן לבגדאד ב-12 באוקטובר 1092. הוא נדקר למוות בידי מרצח מכת החשישיון שנשלח על ידי מייסד הכת חסן-י סבאח. המרצח התחפש לעני וניגש לאפריון שבו נישא ניזאם אל-מולכ באותה העת, התנפל עליו ודקר אותו.
סביב מותו של ניזאם אל-מולכ נתחברו אגדות רבות. לפי גרסה אחת בצעירותו הוא חתם על ברית עם עומר ח'יאם וחסן-י סבאח שבמידה ואחד מהם יעלה לגדולה הוא יסייע לשני האחרים לעשות גם כן. כשעלה לוזירות תחת אלפ ארסלאן הוא הציע לשני רעיו משרות רמות דרג בחצר. עומר ח'יאם סירב וביקש תחת זאת שיועמדו לרשותו כספים מספיקים על מנת להמשיך את לימודיו ללא הפסקה וניזאם אל-מולכ עשה כן ואף בנה בשבילו מצפה כוכבים. חסן-י סבאח הסכים ומונה לתפקיד פקידותי בחצר. לאחר שהתגלה שקשר נגדו כדי להחליפו כוזיר הוא נאלץ לברוח מהחצר ויחד עם חבורת תומכיו כבש בערמומיות את מבצר אלמות באיראן. כנקמה בניזאם אל-מולכ הוא הורה על רציחתו.
לפי גרסה אחרת חיסולו הוזמן בידי מאלכ שאה הראשון מתוך מאבק כוח פנימי בחצר או לחלופין לאחר פולמוס דתי בין סונים ושיעים שערך בחצר ולאחריו המיר מאלכ שאה את דתו לשיעה. לאחר מכן הזמינו מלומדים מהניזאמיה את ההתנקשות בו כדי לנקום על רצח פטרונם. גרסה זו נותרה שנויה במחלוקת לאור יחסי הידידות הארוכים בין השניים.
קישורים חיצוניים
