משהד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
משהד
مشهد
Kuh sangi -کوه سنگی.jpg
מראה העיר
מדינה איראןאיראן  איראן
פרובינציה ח'וראסאן רזאווי
ראש העיר מוחמד רזא קלאי
תאריך ייסוד 818
שטח 352 קמ"ר
גובה 995 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ צפיפות 82 נפש לקמ"ר (2006)
קואורדינטות 36°18′N 59°36′E / 36.3°N 59.6°E / 36.3; 59.6
אזור זמן UTC +3:30
http://www.Mashhad.ir

מַשְׁהַדפרסית: مشهد (מידעעזרה), מילולית: "מקום הקרבה", קרוב למילה הערבית "שהיד") היא העיר השנייה בגודלה באיראן ובירת הפרובינציה ח'וראסאן רזאווי בצפון-מזרח המדינה. העיר ממוקמת כ-736 ק"מ צפון-מזרחית לבירה טהראן וכ-210 ק"מ דרום-מזרחית לאשגבאט בירת טורקמניסטן בגובה 995 מטרים מעל פני הים.

העיר קדושה לשיעים בשל מקדש האימאם א-רידא בו נמצא קברו של האימאם השמיני עלי א-רידא (בפרסית נהגה שמו לעיתים קרובות אֵמאם רֵזה). מיליוני מאמינים שיעים פוקדים את הקבר מדי שנה. העיר ידועה גם כעירו של פירדוסי, המשורר האיראני שכתב את שאהנאמה, שנחשב לאפוס הלאומי של איראן, וקברו נמצא בקרבת העיר.

תולדות משהד

משהד הייתה בדרך המשי שהובילה מהמזרח הרחוק לאירופה. החל מהמאה ה-15 משהד הייתה אחת הערים החשובות בפרס. במאה ה-18 השאה נאדיר שמלך בשנים 1736–1747 קבע אותה לבירתו. בשנת 1935 קבוצה של מורדים איסלאמיסטים התבצרו במקדש האימאם א-רידא במחאה נגד מדיניותו החילונית של השאה רזא ח'אן. המנהיג העליון של איראן האייתוללה עלי ח'אמנאי נולד במשהד. בעיר משהד צמחה הקהילה היהודית "אנוסי משהד", שחבריה היו אנוסים לחיות כמוסלמים במשך 120 שנה אך המשיכו לשמור על יהדותם בסתר.

כלכלת העיר

משהד משמשת כמרכז חקלאות, מסחר ותחבורה. מצויה בה תעשיית ייצור הרכב השנייה בגודלה באיראן. ענפים חשובים בכלכלתה הם: פירות יבשים, אגוזים, זעפרן, ממתקים, אבנים יקרות כמו טורקיז, תכשיטי כסף וזהב, בשמים, מזכרות דתיות, מעילים ושטיחים.

נמל התעופה הבינלאומי של משהד משרת את תושבי העיר והמבקרים בה. הוא נמל התעופה השני בגודלו באיראן אחרי נמל התעופה בטהראן.

דמוגרפיה

ע"פ מפקד האוכלוסין האחרון של איראן משנת 2016 התגוררו בעיר מעל שלושה מיליון בני אדם, רובם המכריע פרסים. קבוצות אתניות אחרות הם כורדים וטורקמנים שהיגרו רובם לעיר מהמחוז הסמוך של צפון ח'וראסאן. יש גם קהילה משמעותית של תושבי העיר ממוצא ערבי שנטמעו בתרבות הפרסית וכבר לא מדברים ערבית, אם כי שמרו על ממדים מסוימים של תרבות ערבית ייחודית באוכל ומנהגים דתיים. בעיר ישנם גם מהגרים לאיראן שהגיעו מאפגניסטן, עיראק ופקיסטן.

ערים תאומות

תמונות מהעיר

שדרה רחבה בעיר הגדולה המונה מעל שלושה מיליון בני אדם
קברו של המשורר פירדוסי שנמצא ליד משהד
עיטורים בקערה מסוף המאה ה-17 ממשהד
שער הכניסה למקדש האימאם א-רידא
מראה מקדש האימאם א-רידא מבפנים
ממצאים ארכאולוגיים ממוזיאון טוס ליד משהד


ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא משהד בוויקישיתוף

הערות שוליים


Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0