נייר אורז

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ניירות אורז עגולים

נייר אורז הוא נייר העשוי מחלקי צמח האורז, כמו קש או קמח אורז. המונח משמש גם עבור נייר שעשוי להכיל צמחים אחרים,[1] כגון במבוק, תות עץ או קנבוס. נייר זה משמש בעיקר לקליגרפיה וכבסיס לציורי מים או לייצור כיסויים לנברשות. נייר אורז שימש במשך מאות שנים כבסיס לכתיבת יצירות אמנות בוייטנאם, קוריאה, סין ויפן.

צמח נייר אורז

סביב שנת 1900 באירופה הופיע חומר דמוי נייר שנודע במקור כנייר אורז, זאת בשל התפיסה המוטעית כי הוא עשוי מאורז. למעשה, הוא היה מורכב מהשעם של עץ קטן (Tetrapanax papyrifer) - צמח נייר האורז.

הצמח גדל ביערות של טייוואן וטופח בתנאים ביתיים כצמח נוי המאופיין בעלים גדולים. כדי לייצר את הנייר, מרתיחים את ענפיו במים ומשחררים אותם מקליפתם. ליבת גלילי השעם מגולגלת על גבי משטח ישר וקשה ונחתכת בסכין ליריעות דקות של מרקם דמוי שנהב.

את נייר האורז צובעים בצבעים שונים והוא משמש עבור הכנת פרחים מלאכותיים. דפיו הלבנים משמשים בסיס עבור ציור בצבעי מים.

נייר אורז אכיל

ניירות אורז אכילים משמשים להכנת גלילי אביב (ספרינג רולס) במטבח הווייטנאמי בו נייר האורז נקרא באן טראנג (bánh tráng) או באן דה נאם (bánh đa Nem). בהכנת נייר האורז משתמשים בקמח אורז לבן, קמח טפיוקה, מלח ומים. קמח הטפיוקה הופך את נייר האורז לדביק וחלק. בדרך כלל הנייר נמכר כשהוא דק ולאחר יבוש, חתוך לעיגולים שקופים פריכים עטופים בנייר צלופן. על מנת לרכך את הניירות הם נטבלים במים חמים ומשתמשים בהם כמעטפת סביב מאכלים מלוחים או מתוקים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים