ניפוץ (דטונציה)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ניפוץ (באנגלית Detonation, "דטונציה") הוא תהליך פיצוץ מהיר במיוחד המלווה ביצירת גל הלם בחומר הבעירה, דבר שמזין את המשך הפיצוץ[1].

בניגוד לרוב סוגי הדלקים, שם החום שמשתחרר מהבעירה מתפשט ובכך משפעל את המשך הבעירה, בניפוץ גל ההלם שמתפשט משפעל את המשך הבעירה. לפיכך, תהליך ניפוץ הוא תהליך מהיר יותר ממהירות הקול, בניגוד לרוב תהליכי הבעירה שהם איטיים יותר ממהירות הקול. מהירות ניפוץ יכולה לנוע בין כמה קילומטרים בשנייה עד קרוב ל-10 קילומטר בשנייה (10,000 מטר לשנייה). מהירות הריאקציה המהירה בניפוץ מתאפיינית בכמה תכונות שהופכות אותה לייחודית[2]:

  • קצב החומר הנשרף מהיר פי עד מלהבה רגילה
  • קצב שחרור האנרגיה מהיר במיוחד, ויכול להגיע לסדר גודל של וואט לסמ"ר בחזית הניפוץ.
  • רוב מוחלט של האנרגיה המשתחררת עוברת ליצירת גלי לחץ בגודל של עשרות עד מאות אלפי אטמוספירות.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ניפוץ בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ deflagrations, www.nfpa.org
  2. ^ Fickett & Davis, Detonation Theory and Experiment, Dover Publications, 2000
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0