ניקודם קארו
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה. ניקודם קארו (בגרמנית: Nikodem Caro; 23 במאי 1871 – 27 ביוני 1935) היה תעשיין כימי ויזם, אבי תעשיית החנקן הגרמנית[1].
ביוגרפיה
קארו נולד בלודז' לאלברט קארו שהגיע ללודז' מפוזן ורוזה לבית רובינשטיין מורשה[2]. סבו של קארו מצד אביו היה דמות ידועה בתנועת הרפורמה. בשנת 1888 החל ללמוד כימיה באוניברסיטה הטכנית המלכותית בשרלוטנבורג. בשנת 1892 הוא הוכתר בתואר דוקטור על ידי אוניברסיטת רוסטוק. הוא הקים לעצמו מעבדה כדי לעבוד כיועץ ובמסגרת זאת קשר קשרים עם אדולף פרנק. השניים חיממו קרביד סידן (אנ') וקרביד בריום בתוך זרם של חנקן ומצאו ששניהם סוחפים חנקן. הם הסיקו מכך שקרבידים אלקליים סוחפים חנקן בטמפרטורות גבוהות. ב-31 במרץ 1895 הם הגישו את הפטנט הראשון המשותף שלהם, על ייצור ציאנידים מקרבידים, במיוחד בריום ציאניד[3].
בעקבות הפטנט פנתה אליהם חברת דינאמיט ובקשה מהם למצוא דרך לייצור נתרן ציאניד לצורך טיהור זהב מתוך עפרות עם תכולת זהב נמוכה. במסגרת מחקריהם הם גילו תהליך לייצור ציאנמיד הסידן מקרביד סידן עם חנקן יבש בכ-1,100 מעלות צלזיוס.
בשנת 1900, גילה קארו שחימום ציאנמיד הסידן עם אדים מייצר אמוניה.
קארו הקים שורה של בתי חרושת. בין השאר הקים בשנת 1908 בבידגושץ' בית חרושת גדול לדשן מבוסס סידן ובשנת 1915, במסגרת המאמץ המלחמתי של מלחמת העולם הראשונה הקים בחוז'וב בית חרושת חדיש לייצור חנקן לתעשיית הדשן[4].
קארו היה נשיא הסינדיקט הבינלאומי של תעשיית החנקן. בשנת 1913 קיבל מהקיסר ווילהלם את התואר פרופסור ולאחר מכן היה ל"יועץ סתרים"[1].
בשנת 1926 הצטרף לוועד להוצאת אנציקלופדיה יודאיקה בעברית ובגרמנית של הוצאת אשכול[5]. בשנת 1932 היה מעורב במשפט מתוקשר במסגרת סכסוך עם חתנו שנפרד מבתו[6].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 הרמאן סויט, היהודים בחיי המשק של גרמניה, הארץ, 23 בינואר 1931
- ^ הרמאן סוויט, משפט סנסציוני בין שני מליונרים יהודים, הארץ, 22 ביוני 1932
- ^ Nitrogen Capture: The Growth of an International Industry (1900–1940), pages 68-70
- ^ Social and Political History of the Jews in Poland 1919-1939, page 104
- ^ אשכול, דואר היום, 22 באפריל 1926
- ^ י. קלינוב, מליונרים יהודים נצים, הארץ, 17 באוקטובר 1932
