ניקולאיה טימופטי
 | |||||
| ניקולאיה טימפוטי, נשיא רפובליקת מולדובה | |||||
| לידה |
22 בדצמבר 1948 (גיל: 75) צ'וטולשט, מחוז פלורשט | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מפלגה | עצמאי | ||||
| בת זוג | מרגריטה טימופטי | ||||
| |||||
ניקולאיה טימופטי (ברומנית: Nicolae Timofti, ברוסית: Никола́е Васи́льевич Тимо́фти; נולד ב-22 בדצמבר 1948 בצ'וטולשט, פלורשט) הוא פוליטיקאי ומשפטן מולדבי, שכיהן כנשיא הרביעי של הרפובליקה מולדובה בשנים 2016-2012. טימופטי נבחר על ידי הפרלמנט ב-16 במרץ 2012 ונכנס לתפקיד ב-23 במרץ 2012. לפני שנבחר טימופטי כיהן כשופט בבית המשפט העליון של מולדובה וכיושב ראש המועצה העליונה של המשפטנים.
ביוגרפיה
ניקולאיה טימופטי נולד בשנת 1948 בכפר צ'וטולשט, פלורשט, ברפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית המולדבית, שהייתה אז חלק מברית המועצות. אביו היה וסילה טימופטי, בן לטודור טימופטי מנפת קנטמיר אשר בשנת 1940 נשלח תחת איומים על ידי השלטונות הסובייטים שסיפחו את בסרביה, לעבוד ככורה במכרות דונבס. הסב הורשה לחזור למולדובה בשנת 1946 אך נאסר עליו לשוב לאזור הולדתו. האם של טימופטי היא אלנה לבית בוז'אק, שמוצאה מהכפר צ'ובלאקצ'ה. בגיל שנה עבר טימופטי עם הוריו לגור בעיר פלורשט.
בשנת 1949 הסב טודור טימופטי, הסבתא וארבע מילדיהם גורשו על ידי השלטון של סטלין לאזור הנהר אמור, שם נפטר הסב כעבור 4 שנים. לניקולאיה - 4 אחים ואחיות.
אחרי לימודי תיכון בפלורשט עבד טימופטי בשנים 1967-1965 כפועל מסגר ומנוען אחראי על תחזוקת הדרכים בנפתו. אחר כך עבד כשנתיים כיערן. בשנים 1972-1967 למד משפטים באוניברסיטה הממלכתית של מולודבה הסובייטית. אחר כך גויס לצבא הסובייטי למשך שנתיים ושרת בגרמניה המזרחית. סיים את השרות עם דרגת סגן ראשון.
הקריירה כשופט
בתום השירות הצבאי, בשנים 1976-1974 כיהן טימופטי כיועץ בכיר במשרד המשפטים של הרפובליקה הסובייטית. באפריל 1976 התמנה לשופט ברובע פרונזה לשעבר של העיר קישינב והחל משנת 1980 הועבר כשופט בבית המשפט העליון. בשנת 1987 בתוקף תפקיד זה שפט את הדיסידנט גאורגה דוד שנשפט על הוצאת דיבתה של המדינה הסובייטית. על סמך חוות דעת של פסיכיאטרים דן השופט את הנ"ל בהיעדרו, לטיפול פסיכיאטרי כפוי, ממנו הנאשם שוחרר כעבור שנה וחצי, בעקבות פרסומים בתקשורת הסובייטית ומחאות בעולם.
ביוני 1990 נבחר לסגן נשיא בית המשפט העליון, יושב ראש של הקולגיום הפלילי, כנציג של קולגיום השופטים. אחרי שרפובליקה מודלובה השיגה את עצמאותה והתחוללה רפורמה של מערכת המשפט, בשנת 1996 התמנה טימופטי לנשיא בית המשפט לערעורים. הודח מתפקיד זה בדצמבר 2001. החל משנת 1996 כיהן כיושב ראש של איגוד השפוטים. השתתף בעריכת הצעות החוק שעמדו ביסוד מערכת המשפט החדשה ובקידום רפורמת החוקים והרשות השופטת. בשנים 2000-1995 ו- 2009-2005 היה חבר במועצת בית המשפט הגבוה. החל משנת 2005 התמנה שוב בשופט בבית המשפט הגבוה של מולדובה.
בשנת 2009 נבחר שוב כחבר במועצת המשפטנים אך ללא זכות להחזיק גם בתפקיד של שופט. במרץ 2011 נבחר ליושב ראש מועצת המשפטנים העליונה.
נשיא הרפובליקה
בחירת נשיא על ידי הפרלמנט המולדבי דורשת רוב של לפחות 61 קולות. אחרי תקופה של משבר פוליטי שנמשך שנתיים וחצי נוצרו תנאים לבחירת נשיא עקב פרישת פלג של 3 חברי פרלמנט מן מפלגת הקומוניסטים (PCRM) והקמת סיעה נפרדת בשם "מפלגת הסוציאליסטים של רפובליקה מולדובה" בראשות איגור דודון. הם הצטרפו בהצבעה ל-58 חברי הפרלמנט מטעם "הברית למען השילוב באירופה" (AIE) בתנאי שהמועמד לנשיאות לא יהיה נציג של אף מפלגה. נמצאה פשרה על ידי בחירתו של השופט ניקולאיה טימופטי, שנבחר לבסוף ב-62 קולות.(הקול הנוסף היה של מיכאי גודיה, חבר לשעבר של המפלגה PLMD). המפלגת הקומוניסטים החרימה את ההצבעה. הקומוניסטים ערערו על ההצבעה מפני שלדעתם הפרלמנט היה צריך להתפזר אחרי שלא הצליח לעמוד במשימת בחירת הנשיא בזמן הקצוב בחוק. בית הדין לחוקה דחה את טענותיהם.
ב-22 במאי 2012 ניקולאיה טימופטי אישר את שינוי החוק 100 לגבי מסמכי רישום האוכלוסין והשלמתו. לפי הרפורמה הנ"ל הורשו אזרחי הרפובליקה מולדובה לציין בתעודת הזהות שלהם את הלאום הרומני אם רואים עצמם כרומנים.
התחייבויותיו
עם בחירתו התחייב טימופטי לכבד 10 התנאים שהוצגו לפניו על ידי מפלגת הסוציאליסטים וראשו, איגור דודון, שנקראו "מבחן הממלכתיות".
- הגנתם וקידומם של הממלכתיות, השלמות הטריטוריאלית, העצמאות והסוברניות של המדינה המולדבית.
- נייטרליות המדינה, ואי הצטרפותה לאף גוש מדיני-צבאי, התנגדות לנוכחות צבאית זרה כלשהי על אדמתה.
- כיבוד הנורמות החוקתיות בתוקף ושמירת סעיפי החוקה הנוכחית בשלמותם. התנגדות לחוקה חדשה.
- שמירת החברות הרפובליקה מולדובה ב"חבר המדינות העצמאיות".
- שמירת האיזון ביחסי חוץ בין מזרח ומערב.
- השכנת שלום אזרחי במדינה על ידי חיזוק העם המולדבי וכיבוד זכויותיהם של המיעוטים האתניים במדינה.
- שמירת המסורות והערכים המוסריים המקומיים, ברוח הדת הנוצרית, תוך כיבוד האופי החילוני של הרפובליקה.
- על ראש המדינה לשמור על נייטרליות פוליטית, ללא הצטרפות לאף מפלגה ולאף רשימה.
יקדם את הפלורליזם הפוליטי, יעמוד בעמדת בוררות ביחס לרשויות היסוד -( המחוקקת, המבצעת והשופטת) וביחד לכל השחקנים הפוליטיים האחרים במדינה.
- החזקת אזרחות מולדבית יחידה.
במדיניות חוץ טימופטי רואה בצורה חיובית את שילובה של מדינתו באיחוד האירופי, את חיזוק היחסים עם רומניה ומעוניין להשיג את נסיגת הכוחות של רוסיה מטרנסניסטריה. אינו בעד שילובה של מולדובה באיחוד הכלכלי האירואסייתי כפי שמציעה מוסקבה. בתגובה לבחירתו, רוסיה שלחה לטרנסניסטריה כנציג מיוחד של הנשיא פוטין, את דימיטרי רוגוזין, פוליטיקאי רוסי הידוע בגישתו הלאומנית.
חיים פרטיים
ניקולאיה טימופטי הוא נשוי למרגריטה, ספרנית במקצועה. לזוג שלושה ילדים: אלקסיי, יליד 1977, עורך דין, ניקולאיה, יליד 1982 עיתונאי, שדרן רדיו וטלוויזיה, ושטפאן, יליד 1991, כדורגלן.
פרסים ואותות כבוד
- 1996 - עיטור " תהילת העבודה"
- 1998 - תואר "אדם מצטיין"
- 2001 - תואר "שופט ותיק של מערכת המשפט"
- 2006 - דקאן של הרשות השופטת
קישורים חיצוניים
- על החלטתו של טימופטי לגבי הדיסידנט גאורגה דוד - באתר "אומגה" omg כתב מ-5 באפריל 2013
- [CV_NICOLAE_TIMOFTI(1).pdf]
- התחלת ביוגרפיה באתר הביוגרפי מונצינגר (בגרמנית)
- על בחירתו של טימופטי לנשיא הרפובליקה מולדובה באתר הרדיו אירופה חופשית
- חדשות על הנשיא טימופטי באתר אונימדיה (ברומנית)
