ניקולאי בוגוליובוב

פרופ' ניקולאי בוגוליובוב

ניקולאי בוגוליובוב (ברוסית: Николай Николаевич Боголюбов ;‏ 21 באוגוסט 1909 – 13 בפברואר 1992) היה פיזיקאי ומתמטיקאי סובייטי. התמחה בתחום פיזיקה גרעינית ובשנים 1965-1988 היה מנהל המכון המאוחד למחקר גרעיני בדובנה ליד מוסקבה.

חייו

ניקולאי בוגוליובוב נולד בניז'ני נובגורוד למשפחת איש דת שהיה מלמד מדעי הנוצרות ופילוסופיה. אימו הייתה מורה למוזיקה. במשפחה היו שלושה בנים כולם גדלו למדענים בתחומים שונים. בשנת 1913 עברה המשפחה לקייב בה בוגוליובוב האב החל ללמד באוניברסיטה. במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה מצב הכלכלי של המשפחה היה קשה מאוד, המשפחה עזבה את קייב וניקולאי בוגוליובוב המשיך את לימודיו במסגרת הביתית. בשנת 1920 המשפחה חזרה לקייב. אביו ראה את הכישרון של בנו בתחום המתמטיקה והיה מביא ספרים מספריית האוניברסיטה. בשנת 1922 ידע של בוגוליובוב בתחום המתמטיקה היה קרוב בהיקפו לקורס לימודים באוניברסיטה. בשנת 1924 הוא פרסם את עבודת המחקר הראשונה שלו. בשנת 1925 כאשר הוא היה בן 16 בלבד התקבלה החלטה להכיר בו כדוקטורנט ובגיל 19 קיבל את התואר דוקטור.

החל משנת 1927 ובמשך כל שנות ה-30 עסק בוגוליובוב במחקרים בתחום מערכת לא ליניארית. בשנת 1934 הוא החל ללמד באוניברסיטת קייב ובשנת 1936 התמנה לפרופסור. במהלך מלחמת העולם השנייה בוגוליובוב היה באופה ועמד בראש הקתדרה למתמטיקה במכון הפדגוגי המקומי.

בשנת 1946 נבחר בוגוליובוב לחבר בהתכתבות באקדמיה למדעים של ברית המועצות ובשנת 1953 נבחר לחבר מלא. בשנת 1959 הוא נבחר לאקדמיה למדעים של ארצות הברית.

בשנת 1950 הוא עבר למוסקבה והחל לעבוד במכון למתמטיקה על שם סטקלוב וללמד באוניברסיטת מוסקבה. בתקופת 1950-1953 בוגוליובוב השתתף בפרויקט הגרעיני הסובייטי ובמיוחד בפיתוח פצצת מימן. בשנת 1956 בוגוליובוב התקבל לעבודה במכון מאוחד למחקר גרעיני בדובנה ובשנת 1965 התמנה למנהלו. הוא עמד בראש המכון עד לשנת 1988. במקביל לניהול המכון בדובנה, בוגוליובוב החל בהקמת מכון לפיזיקה תאורטית בקייב. בשנים 1965-1973 הוא עמד בראש המכון בקייב שהוקם.

למרות שבשנת 1988 הוא יצא לגמלאות, בוגוליובוב המשיך בכתיבת מאמרים והשתתפות בכנסים בינלאומיים בתחומי התמחותו.

בוגוליובוב נפטר ב-13 בפברואר 1992 ונטמן בבית העלמין נובודוויצ'יה במוסקבה.

תרומות עיקריות

• 1932-1945 - מחקרים בתחום מערכות לא ליניאריות
• 1945 - פרסום עבודה בתחום רלקסציה
• 1946 - פיתוח שיטת בוגוליובוב-בורן-גרין-קירקווד-יון
• 1947 - פרסום מאמר בתחום נוזל-על
• 1947 - 1958 - פיתוחים ומחקרים בתחום מוליכות על
• 1955-1965 - פרסום תוצאות המחקרים בתחום תורת השדות הקוונטית
• 1965 - פרסום מאמרים בתחום אלקטרודינמיקה קוונטית

בסך הכל בוגוליובוב פרסם כ-300 מאמרים מדעים. אוסף מלא של מאמריו יצא לאור ב-12 כרכים.

תארים ופרסים

• גיבור העמל הסוציאליסטי - (1969, 1979)
• עיטור על שם לנין - 6 פעמים
• עיטור הדגל האדום של העמל - פעמיים (1948,1954)
• עיטור מהפכת אוקטובר (1984)
• פרס ברית המועצות - 3 פעמים (1947,1953,1984)
• פרס לנין (1958)
• מדליית מקס פלאנק (1973)
• המדליה הגדולה על שם לומונוסוב (1984)
• פרס דיראק (1992)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ניקולאי בוגוליובוב בוויקישיתוף

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29538431ניקולאי בוגוליובוב