ניקולוז ברתשווילי
 | |
| ניקולוז ברתשווילי | |
| לידה |
4 בדצמבר 1817 טיפליס, פלך טביליסי מלכות המשנה של הקווקז |
|---|---|
| פטירה | 21 באוקטובר 1844 (בגיל 26) |
| מדינה |
 גאורגיה |
| מקום קבורה | פנתאון מתאצמינדה |
| ידוע בשל | המשורר הגאורגי הרומנטי הבולט ביותר |
ניקולוז בָּרַתַשווילי (בגאורגית: ნიკოლოზ ბარათაშვილი; 4 בדצמבר 1817 - 21 באוקטובר 1844), היה משורר גאורגי. אחד מראשוני המשוררים הגאורגים שאימץ את הנציונליזם המודרני עם הרומנטיזם האירופי והביא את הניחוח האירופי לספרות הגאורגית. למרות מותו המוקדם והמורשת הספרותית הקטנה של פחות מארבעים שירים ליריים, פואמה ארוכה ומספר מכתבים פרטיים, נחשב ברתשווילי למשורר הגאורגי הרומנטי הבולט ביותר.
חייו
ברתשווילי הידוע בכינוי החיבה טאטוֹ (ტატო) נולד בטביליסי שבפלך טביליסי, בירת מלכות המשנה של הקווקז. אביו, הנסיך מליטון ברתשווילי (1795-1860) היה אציל מרושש שעבד במנהלה הרוסית. אימו, אפמיה אורבליאני (1801-1849), הייתה אחותו של המשורר הגאורגי הגנרל גריגול אורבליאני ונצר אחרון של המלך ארקלה השני.
ברתשווילי סיים את חק לימודיו בגימנסית האצילים בטביליסי בשנת 1835. אחד ממוריו היה סולמון דודאשווילי, פילוסוף ליברל ופטריוט גאורגי. האיכות הטרגית של שירתו הייתה תוצאה של חייו הטראומתיים האישיים כמו גם של המצב הפוליטי במולדתו באותם ימים. בהיותו תלמיד בית ספר, נאלץ לחזות בכישלון הקונספירציה האנטי-רוסית בשנת 1835 של אצילי גאורגיה, שאותה אהד. הוא נאלץ לראות את אובדן התקווה האחרונה לעצמאות, כמו רבים מהקושרים, ולהשלים עם האוטוריטה הרוסית. הקינה על העבר האבוד ועל נפילת שושלת הילדים קיבלה את ביטויה בשירתו הרומנטית. המחסור בכסף מנע ממנו מלהמשיך את לימודיו באוניברסיטאות הרוסיות. בנוסף לזה, הצליעה שלו, פגיעה פיזית מוקדמת, מנעה ממנו שירות צבאי כפי שרצה. בסופו של דבר החל ברתשווילי לעבוד בשרות הבירוקרטיה הרוסית ושרת כפקיד מן השורה בעיר גנג'ה מוכת המחלות שבאזרבייג'ן. הנסיכה אקתרינה צ'בצ'בדזה, דחתה הצעה להינשא לו אותו ונישאה לדוד דאדיאני, נסיך מגרליה.
ברתשווילי מת בגנג'ה ממלריה בעודו בגיל 27. איש לא התאבל על מותו והוא נותר לא ידוע במותו. ההכרה ביצירתו התעכבה זמן רב ורק דור המשוררים הבא גילה את שירתו מחדש. הוא התפרסם לאחר מותו, בין השנים 1861-1876, בהערצה. בשנת 1893, הועברה גופתו של ברתשווילי מגנג'ה ונקברה מחדש בטביליסי בחגיגה לאומית. בשנת 1938 הועברה גופתו לפנתאון מתאצמינדה בטביליסי.
יצירתו
המפתח להבנת השקפת עולמו של ברתשווילי ניתן למצוא בפואמה ההיסטורית בֶּדי כָּרתליסָה (ბედი ქართლისა, "הגורל של כארתלי" או "הגורל של גאורגיה", 1839)[1]. קינה רהוטה ומלאת השראה על ביש המזל של גאורגיה באותם ימים.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ניקולוז ברתשווילי |
- דונלד ראיפילד (2000), הספרות הגאורגית: היסטוריה, עמ' 297, מסת"ב 0700711635, (באנגלית)
- ניקולוז ברתשווילי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ בשנת 1948, יצא לאור בצרפת, עיתון בינלאומי המתמחה ב"לימודי גאורגיה", בשם בדי כרתליסה על שם הפואמה. העיתון נוסד על ידי המהגרים הגאורגים, שהיגרו מברית המועצות, ופעל עד לשנת 1984.
