ניקולו סאגרדו
ניקולו סאגרדו (באיטלקית: Nicolò Sagredo; 8 בדצמבר 1606 - 14 בדצמבר 1676) היה הדוכס ה-105 של ונציה. סאגרדו כיהן כדוג'ה מאז בחירתו ב-6 בפברואר 1675 ועד פטירתו, כשנתיים לאחר מכן.
קורות חיים
ניקולו נולד בוונציה לזכריה סאגרדו ולפאולה פוסקארי. רצונו של ניקולו לפעול בתחום הפוליטיקה נפגע משמו הרע של אביו - האב נטש את משמרתו באמצע קרב בואלגיו בשנת 1630, במסגרת מלחמת הירושה של מאנטובה. נטישה זו הביאה לפגיעה בשמה הטוב של המשפחה וגם ביכולתו של ניקולו להתקדם בסולם המשרות הציבורי. מלחמת כרתים אפשרה לבני המשפחה לרכוש מחדש שם טוב לעצמם, ולאחר שכמה מבניה מתו מות גיבורים, התאפשר שובם של בני המשפחה הנותרים לחיים הפוליטיים. סאגרדו עשה בצעירותו חיל רב בעסקים, ומשפחתו התעשרה. לאחר שנכנס לחיים הפוליטיים כיהן כשגריר לה סרניסימה במספר מדינות, ולבסוף מונה לתפקיד פרוקורטור.
לאחר מותו של הדוג'ה דומניקו קונטאריני השני, ב-26 בינואר 1675, היה סאגרדו מועמד מועדף ונבחר לתפקיד הדוג'ה במהירות ב-6 בפברואר 1675. כמקובל, סגראדו ערך נשפים וחגיגות לחוג את בחירתו. אהבתו של סאגרדו לנשפים התבטאה גם בנשף הנישואין שנערך מדי שנה המסמל את נישואיה הטקסיים של ונציה אל הים. נשף זה נערך בשנת 1676 בפאר שלא היה כדוגמתו לפניו ואחריו.
סאגרדו נפטר ב-14 באוגוסט 1676.
קישורים חיצוניים
| הקודם: דומניקו קונטאריני השני |
דוכסי ונציה 1675–1676 |
הבא: אלוויזה קונטאריני |
