נישואים בין-דתיים
נישואים בין-דתיים הם נישואים בין בני זוג המשתייכים לדתות שונות. במדינות שונות התקיימו ועדיין מתקיימות הגבלות בחוק על נישואים בין-דתיים. פעמים רבות משמש לתיאור נישואים בין-דתיים המושג "נישואי תערובת", אך למושג זה גם משמעויות נוספות, כגון נישואים בין בני גזעים שונים (נישואים בין-גזעיים).
בנישואים בין-דתיים אפשר שכל אחד מבני הזוג יישאר בדתו, ואפשר שאחד מבני הזוג ימיר את דתו לזו של האחר.
יחס היהדות לנישואים בין-דתיים
ערך מורחב – נישואי תערובת ביהדות
ביהדות נישואים של יהודי וגוי אסורים לגמרי, ונחשבים לגורם מרכזי להתבוללות. בתנ"ך מופיעים מקורות רבים לחשיבות האיסור. עם זאת, במקרה שאישה יהודיה נישאת לגוי, צאצאיהם יחשבו על פי היהדות ליהודים.
בדתות אחרות
בנצרות, רוב הזרמים אינם מונעים נישואים בין-דתיים[1]. חלק מהזרמים בנצרות מתנגדים לנישואים בין-דתיים,[2], התנגדות זו אוסרת על נוצרים להתחתן עם בני דתות אחרות, ובמקרים מסוימים אף אוסרת על נישואים בין אנשים השייכים לזרמים שונים בנצרות.
באסלאם אישה מוסלמית אינה יכולה להינשא לגבר שאינו מוסלמי. לגבר מוסלמי מותר לשאת אישה שאינה מוסלמית, אם היא נמנית עם אנשי הספר: (יהודים או להבדיל נוצרים), אולם לדעתם נישואים כאלה אינם רצויים כאשר הזוג מתגורר במדינה שאינה מוסלמית. הח'ליפה עומר שלל במהלך שלטונו נישואים בין-דתיים. לדעת המוסלמים, הצאצא נחשב מוסלמי כאשר אביו הוא מוסלמי.
ארגון האו"ם בהכרזה על זכויות האדם שולל הגבלה על נישואים בין-דתיים: "כל איש ואישה שהגיעו לגיל בגירות רשאים לבוא בברית הנישואין ולהקים משפחה, ללא כל הגבלה מטעמי גזע, אזרחות או דת. הם זכאים לזכויות שוות במעשה הנישואין, בתקופת הנישואין, ובשעת ביטולם"[3].
בישראל
נישואים שנערכו בישראל מוכרים על ידי המדינה רק כשהם נישואים דתיים, על פי דתם של בני הזוג: יהדות, נצרות, אסלאם והעדה הדרוזית. היהדות בישראל מיוצגת על ידי הרבנות הראשית לישראל הפועלת בהתאם להלכה, לפיה אין נישואים בין יהודי לגוי, ובדת הדרוזית אין נישואים בין דרוזים לשאינם דרוזים. ממילא נישואים בין-דתיים בהם אחד מבני הזוג יהודי או דרוזי, אינם מוכרים על ידי המדינה. הקאדים המוסלמים מקיימים לעיתים טקסי נישואים של מוסלמי עם יהודיה או נוצרייה, והכמרים הנוצרים מקיימים במקרים מיוחדים טקסי נישואים של נוצרי או נוצרייה עם מי שאינו נוצרי, ובמקרים נוספים מכירים בהם בדיעבד, וממילא המדינה מכירה בנישואים אלו בהתייחס לבן הזוג המוסלמי או הנוצרי[4]. נישואי בני זוג שאינם משתייכים לעדות הדתיות המוכרות רשמית אינם מוכרים, אך הם יכולים לזכות למעמד מקביל לפי חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, לרבות במקרה של נישואים בין-דתיים. נישואים שנרשמו בחו"ל מוכרים בישראל בהתאם לבג"ץ הנריט אנה קטרינה פונק שלזינגר נגד שר הפנים, לרבות נישואים בין-דתיים.
נישואים של יהודים עם לא יהודיים מעוררים התנגדות בקרב היהודיים הדתיים בישראל. ארגון "יד לאחים" פועל להעביר לקהילות יהודיות נשים יהודיות שנישאו לגברים לא יהודים, חיות בסביבה לא יהודית ופנו לארגון בבקשת עזרה. עובדת נישואיה של ח"כ עינת וילף לגרמני שאינו יהודי עוררה שאט נפש בחוגים דתיים בישראל, והרב ישראל רוזן קרא להחרמת פעולותיה הציבוריות בתחום החינוך וקליטת העלייה[5].
הערות שוליים
- ^ הכנסייה הקתולית נוהגת על פי המשפט הקאנוני, בו קיימים חוקים ספציפיים העוסקים במקרים של נישואים בין-דתיים.
- ^ על סמך מספר פסוקים מתוך האיגרת השנייה אל הקורינתים
- ^ ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם, באתר המרכז לטכנולוגיה חינוכית.
- ^ עו"ד עמיהוד בורוכוב, האם אישה שאינה מוסלמית, יכולה להתחתן בארץ עם מוסלמי?
- ^ ישראל רוזן, דעה: בוז לח"כית מ'עצמאות', באתר ערוץ 7, 26 בינואר 2011
