ניתוק מים
ניתוק מים היא פעולה אכיפתית שננקטת על ידי הגופים המנהלים את משק המים העירוני, בעקבות אי-תשלום ממושך של חובות מים. מהותה של פעולה זו היא הפסקת אספקת המים לנכס שבו בוצעה הצריכה, ושבעליו לא הסדיר את תשלומי החוב. בישראל, הגופים האכיפתיים שהוציאו לפועל את ניתוק המים היו בעבר הרשויות המקומיות, והיום אלו בעיקר תאגידי מים עירוניים. בסוף מרץ 2015 נכנסו לתקוף כללים שאוסרים על תאגידי המים לקבל החלטה על ניתוק צרכן מאספקת מים בשל חוב, מבלי שקיבלו אישור מפורש מוועדה מייעצת.
גופי האכיפה
עד שנת 2008 רוב הרשויות המקומיות בישראל ניהלו את אספקת המים לתושביהן. ניתוקים ממים בוצעו בשתי רמות: ניתוק יישובים שלמים שצברו חוב גדול על תשלומי המים ל"מקורות"[1], וניתוק צרכנים שצברו חוב לרשות המקומית[2] או לתאגיד מים אזורי[3]. על מנת לצמצם את הפגיעה בתושבים, נהגה "מקורות" לצמצם את אספקת המים ליישובים שצברו חוב ולא לנתקם לגמרי[4]. צמצום זה נעשה באופן של הורדת הכמות[5], ניתוק אזור ברשות המקומית[6] או אספקה במספר שעות אחדות ביום[7]. בכנסת עלתה ביקורת על מדיניות ניתוק המים של "מקורות"[8], אך הניתוקים נמשכו. לעיתים פעילות הניתוק נתקלה בתנגדות בכוח, ועל כן נעשתה במקרים רבים בליווי שוטרים[3].
חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001[9] קבע כי ניהול משק המים העירוני יועבר מהרשויות המקומיות לתאגידי מים ציבוריים, ובעקבותיו הוקמה ב-2006 רשות המים כגוף המפקח על פעולת תאגידי המים. בשנת 2007 נכנסה לתוקפה הוראה המחייבת את הרשויות המקומיות להעביר את ניהול המים לתאגידים, ועד שנת 2008 העבירו רוב הרשויות המקומיות את ניהול משק המים לתאגידים בבעלות הרשות המקומית[10].
מדיניות האכיפה
מדיניות ניתוק המים בתקופת הרשויות המקומיות הוסדרה באמצעות חוקי עזר, אך בפועל מדיניות האכיפה התחשבה בשיקולים סוציאליים ואחרים לפני ניתוק מים. בשנת 2004, בעקבות עתירה לבג"ץ נגד חוקיות חוקי העזר, קבע משרד הפנים "נוהל הפעלת הסמכות לנתק מים" (שהופץ בחוזר מנכ"ל משרד הפנים 6/2004), שהסדיר את אפשרויות הניתוק, קבע כללים ותנאים להפסקת אספקת המים והסדיר את נוהל ביצוע הניתוק.
חוק תאגידי מים וביוב קבע כי יש להתקין כללים לניתוק מים בתוך שישה חודשים מיום תחילת החוק, אבל בהיעדרם פועלים תאגידי המים כיום בהתאם לנוהל משרד הפנים שהופץ ב-2004[10].
"נוהל הפעלת הסמכות לנתק מים" מגדיר שניתן להימנע מניתוק מים על רקע מצב אישי קשה שייקבע לפי חוות דעת של לשכת הרווחה, ושניתן לקבוע הסדר תשלומים עם חייב שאינו יכול, על רקע מצוקה כלכלית, לשאת בתשלום החוב. הנוהל מגדיר שלא ניתן לבצע ניתוק, אלא אם החוב עולה על סכום מינימלי מסוים, שמעודכן לפי מדד המחירים לצרכן, ועמד בעת הוצאת הנוהל על 300 ש"ח. הנוהל מגדיר את הכללים לביצוע הניתוק: ראשית על הרשות המקומית לשלוח לצרכן הודעת חיוב שבה יצוין סכום החיוב; אם בתום 15 יום משליחת המכתב לא הוסדר החוב, תישלח התראה לצרכן; אם בתום 15 יום נוספים לא הוסדר החוב, תישלח התראה נוספת, שנקראת "התראה לפני ניתוק"; בתום 30 יום ממועד המצאת ההתראה השנייה תהיה רשאית הרשות המקומית לנתק את אספקת המים[11].
בעקבות רפורמה במשק המים שנכנסה לתוקף ב-2010, נקבעו תעריפי מים ארציים אחידים, שגרמו לעלייה של כ-30% בממוצע במחירי המים. משנת 2010 ועד 2013 נותקו כ-15,000 משקי בית על ידי כשמונה תאגידי מים[10].
בנובמבר 2014 הודיעה רשות המים בוועדת הכלכלה של הכנסת כי ניתוק אספקת מים לחייבים יהיה כרוך באישור ועדה מיוחדת, לאחר שיוכח כי החייב לא עמד בתנאים מסוימים. ההודעה התקבלה לאחר מספר חודשים של דיונים בוועדת הכלכלה בעניין מדיניות ניתוקי המים[12]. בפברואר 2015 אישרה ועדת הכלכלה של הכנסת את כללי תאגידי המים, שנכנסו לתוקף החל מ-31 במרץ 2015[13].
בתרבות
בשנת 2012 יצא הסרט "מנתק המים", בכיכובו של משה איבגי ובבימויו של עידן הובל, שהוצג בפסטיבל הסרטים של ונציה. העלילה עוסקת בעבודתו הקשה של מנתק מים שעובד בעירייה, עבודה שכרוכה בגידופים והשפלה, ומבוססת על סיפור חייו של אביו של הובל, שעבד כמנתק מים בעירייה.
קישורים חיצוניים
- התמודדות עם ניתוקי מים - תמונת מצב, עת סיוע - ביטאון האגף לסיוע משפטי, גיליון מספר 3 חורף תשע"ד, 24 בנובמבר 2013
- מים: תעריפים, חובות וניתוקים, האגודה לזכויות האזרח בישראל, 17 באוקטובר 2013
- נוהל הפעלת הסמכות לנתק מים, חוזר מנכ"ל משרד הפנים 6/2004
- ירון אונגר, ניתוק או הגבלת אספקת המים בשל אי תשלום חוב המים, באתר הכנסת - הלשכה המשפטית, 18 במרץ 2014
- מירב קריסטל, תאגידי המים לא יוכלו לנתק חייבים ללא אישור, באתר ynet, 12 בפברואר 2015
הערות שוליים
- ^ מקורות ניתקה אספקת המים ליגל, חרות, 21 בספטמבר 1953
מנחם רהט, לאחר שלושה ימים חודשה אספקת המים לביריה, מעריב, 2 בנובמבר 1980 - ^ עירית ת"א מגבירה הגבייה לקראת סוף שנת הכספים, מעריב, 9 במרץ 1969
פלשו למשרד ראש המועצה, דבר, 18 בדצמבר 1977
מנחם רהט, ראש עירית ק. שמונה: לא אתנצל בפני בעל המוסך, מעריב, 8 בינואר 1980 - ^ 3.0 3.1 משולם עד, שני מתיישבים מפטיש נעצרו; התנגדו לניתוק מים, דבר, 9 בפברואר 1977
- ^ מקורות תצמצם הספקת מים לרמת פינקס, דבר, 17 בנובמבר 1970
תצומצם אספקת מים למספר יישובים בגליל, מעריב, 23 באוקטובר 1980 - ^ דוד שליו, תנובה חידשה האספקה למפעל ההזנה בחצור, דבר, 19 בנובמבר 1970
- ^ צפת - אין מים, חשמל וגז, מעריב, 22 בינואר 1986
- ^ בתים רבים בחצור נותרו אתמול בלי מים, מעריב, 30 ביולי 1968
גם אתמול היתה חצור בלי מים למשך חצי יום, מעריב, 31 ביולי 1968
מנחם רהט, הקופה ריקה הברז יבש, מעריב, 2 באוגוסט 1968 - ^ תגובת מקורות על הבקורת בכנסת, דבר, 9 באוגוסט 1968
- ^ חוק תאגידי מים וביוב התשס"א 2001, באתר הכנסת
- ^ 10.0 10.1 10.2 התמודדות עם ניתוקי מים - תמונת מצב, עת סיוע - ביטאון האגף לסיוע משפטי, גיליון מספר 3 חורף תשע"ד, 24 בנובמבר 2013
- ^ נוהל הפעלת הסמכות לנתק מים, חוזר מנכ"ל משרד הפנים 6/2004
- ^ דנה ויילר-פולק, תאגידי המים לא יוכלו לנתק האספקה לחייבים, באתר וואלה!, 17 בנובמבר 2014
מירב קריסטל, מסתמן: רשות המים תאסור ניתוקי מים לחייבים, באתר ynet, 28 באפריל 2014
רוני זינגר, רשות המים תוותר על ניתוקי המים, באתר כלכליסט, 28 באפריל 2014 - ^ מעריב אונליין, הכנסת אישרה: מה-31 במרץ ייאסר על תאגידי המים לנתק מים לחייבים, באתר מעריב אונליין, 12 בפברואר 2015