נמל בולטימור

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נמל בולטימור
Port of Baltimore
מיקום
מדינה מרילנד, ארצות הברית
קואורדינטות 39°16′30″N 76°35′06″W / 39.275°N 76.585°W / 39.275; -76.585
פרטים
בעלים מנהל נמל מרילנד
עומק הערוץ 50 מטר

נמל הלן דליץ' בנטלי בבולטימור הוא נמל ספנות לאורך אגני הגאות של שלושת הענפים של נהר פטפסקו (אנ') בבולטימור, מרילנד, על החוף הצפון-מערבי העליון של מפרץ צ'ספיק. זהו הנמל הגדול ביותר במדינה למטענים מיוחדים (אוניית גלנוע) ומתקני נוסעים, והוא מופעל על ידי מנהל הנמלים של מרילנד (MPA), יחידה של משרד התחבורה של מרילנד.[1]

הנמל נוסד ב-1706. ב-2006 שונה שמו והוא נקרא על שם הלן דליץ' בנטלי (1923–2016), שייצגה את בולטימור בבית הנבחרים של ארצות הברית במשך עשור והייתה גם כתבת ימית ועורכת בעיתון היומי בולטימור סאן (אנ').[2]

ב-26 במרץ 2024, קריסת גשר פרנסיס סקוט קי חסמה את גישת הספינות לנמל.[3][4] הוא נפתח מחדש באופן מלא ב-10 ביוני 2024.[5]

היסטוריה

ב-1608 נסע קפטן ג'ון סמית' 270 ק"מ מג'יימסטאון (שהוקמה שנה קודם לכן) וחקר את החופים, הנהרות והנחלים עד למפרץ צ'ספיק העליון לכיוון נהר ססקואנה, תוך שהוא מוביל את המשלחת האירופית הראשונה לנהר פטפסקו, שנקרא על שם העמים האלגונקיים (אנ') הילידים שדגו רכיכות וצדו בשטח זה.[6]

ג'יימס קרול, בן למשפחה קתולית מפורסמת במרילנד, איחד בשנת 1702 מענקי קרקע מלכותיים וקנייניים אנגליים משנת 1661, וקרא למקום Whetstone Point בגלל צורת הקרקע הדומה לאבן השחזה. האזור ידוע כיום בשם לוקוסט פוינט (אנ'), אזור מגורים ותעשייה. הנמל נוסד באתר זה בשנת 1706 על ידי האספה הכללית של מרילנד (אנ'), שהגדירה אותו כאחד מנמלי הכניסה הרשמיים לסחר בטבק עם ממלכת אנגליה. בשנים 1729–1730 הוקם בסמוך אינר הרבור. ב-1776, אזרחים מקומיים ביצעו עבודות עפר להגנת הנמל במהלך מלחמת העצמאות האמריקנית הידועות בשם פורט ווטסטון. ביצורי הנמל הללו הוחלפו החל משנת 1798. בנוסף, פורט מקהנרי הורחב ונבנה מחדש עם לבנים ואבן.

מבט צפונה על העיר בולטימור המתפתחת, 1849

פלס פוינט, שנקראה לראשונה לונג איילנד פוינט ב-1670, היא הנקודה העמוקה ביותר בנמל הטבעי בחוף הצפוני של הענף הצפון-מערבי של הפטפסקו. עד מהרה המקום הפך למרכז בניית הספינות העיקרי של המושבה, עם מספנות רבות, המפורסמות בבניית ספינות מפרש קטנות יותר בסגנון בולטימור (אנ'), בהן השתמשו במקרים רבים לפשיטות ימיות, מה שהוביל למתקפה הבריטית בספטמבר 1814, במהלך מלחמת 1812, הידועה כקרב בולטימור (אנ'). הצי הקונטיננטלי (אנ') הזמין את הפריגטה הראשונה שלו, USS Virginia (אנ'), מג'ורג' וולס בפלס פוינט ב-1775. למעלה מ-800 ספינות הוזמנו ממספנות פלס פוינט בין השנים 1784 ל-1821.[7] גם הבהלה לזהב בקליפורניה בשנים 1848–1849 הובילה להזמנות רבות של ספינות מהירות.

לאחר הקמתה של בולטימור, קו המים התפתח עם מבדוקים, מחסנים, מפעלי ספינות ותעשייה, כולל טחנות, שנבנו מאחורי הרציפים. במה שכיום הוא קנטון (אנ').[8] ב-1828 החלה רכבת בולטימור ואוהיו (אנ') (B&O) בהנחת מסילות, ובסופו של דבר התרחבה עד לוקוסט פוינט ב-1845. הגעתם של B&O ומסילות רכבת אחרות הפכה את הנמל לנקודת מעבר מרכזית בין הנקודות הפנימיות לשאר העולם.[9] בשנות ה-40 של המאה ה-19 סיפקה חברת חבילות הקיטור של בולטימור (אנ') שירות ספינות קיטור ליליות במורד מפרץ צ'ספיק.[10] פעילויות תעשייתיות אחרות בקנטון כללו את חברת התכת הנחושת של בולטימור ובתי זיקוק קטנים, שנרכשו מאוחר יותר על ידי חברת סטנדרד אויל (אנ').[11]

תעלות וגישות לנמל

תחזוקת תעלות הנמל ועזרי הניווט החלה בשלב מוקדם. ניתן לעקוב אחר החפירות בנמל כבר בשנת 1783, כאשר האחים אליקוט חפרו את הקרקעית ברציף שלהם באינר הרבור. ב-1790 החלה ממשלת המדינה בחפירה שיטתית באמצעות "מכונת בוץ", שהשתמשה בדלי גרירה רתום לסוס, ששודרג מאוחר יותר לשימוש בקיטור. ב-1825 עתר הסנאטור סמואל סמית' ממרילנד לקונגרס בבקשה למימון פדרלי לעבודות.[12]

כהפקת לקחים ממלחמת 1812, החליט הקונגרס להרחיב את ההגנה הימית. בבולטימור, זה הוביל לבניית פורט קרול (אנ'), בפיקוחו של קולונל רוברט אדוארד לי מחיל ההנדסה של צבא ארצות הברית. בשנות ה-50 של המאה ה-19 בוצע פרויקט חפירה שני של תעלה המכונה כיום תעלת ברוורטון. ב-1865 החלה חפירה של תעלה חדשה. בשנות ה-70 של המאה ה-19 נחפרה תעלה נוספת כדי לשפר את הפנייה בין התעלה הישנה לחדשה; תעלת ברוורטון הורחבה גם היא כדי לספק חיבור לתעלת צ'ספיק ודלאוור (אנ'). תעלות ברוורטון וקרייגהיל ממשיכות לשמש עד היום ללא שינוי בתצורתן.[13]

מבט אווירי

בניית המגדלור הפדרלי במפרץ החלה בשנות ה-20 של המאה ה-19, ואחד הפרויקטים המוקדמים היה הקמת מערך של אורות טווח (אנ') כדי להדריך ספינות לתוך הפטפסקו. אורות רכס נורת' פוינט (אנ') הוארו ב-1822. בעשורים שלאחר מכן הוארו גם שאר התעלות והמקטעים המחברים ביניהן.

בשנת 2006, מושל מרילנד, בוב ארליק, השתתף בקריאת הנמל על שמה של הלן דליץ' בנטלי במהלך יום השנה ה-300 לנמל.[2]

פעולות שוטפות

נכון לעכשיו, בנמל יש מתקנים מכמה סוגים, במיוחד לטיפול בפלדה.[14] הנמל מטפל בכ-700,000 כלי רכב בשנה.[15] רוב מכוניות מרצדס-בנץ המיובאות לארצות הברית טופלו בנמל בולטימור נכון ל-2004.[16]

בשנת 2019 טיפל הנמל ב-43.6 מיליון טון בסחר חוץ, בשווי של 58.4 מיליארד דולר. נמל בולטימור דורג במקום ה-11 מתוך 36 נמלי ארצות הברית בטיפול בטונות זרות ובמקום ה-9 בערך הדולרי של המטען שטופל במהלך 2019.[17] מאז 2014, הנמל הפך לנמל הרביעי בקצב הצמיחה המהיר ביותר בצפון אמריקה, עם גידול של 9.8% במטענים שטופלו לעומת השנה הקודמת. כיום הוא מדורג במקום ה-8 מתוך 36 נמלים בארצות הברית מבחינת טונות ברוטו ובמקום השביעי בערך הדולרי.[18][19] הנמל מטפל ברבע מיצוא הפחם של המדינה.[20]

ב-26 במרץ 2024, ספינת המכולות MV דאלי עזבה את הנמל והתנגשה בגשר פרנסיס סקוט קי, שקרס וחסם לחלוטין את הגישה הימית לנמל.[3][4] צוותי חילוץ עבדו במשך 11 שבועות כדי לפנות את הדאלי ואת הריסות הגשר, וב-10 ביוני 2024 נפתחה התעלה מחדש במלואה.[5]

מתקנים

נמל בולטימור כולל חמישה אזורי טרמינל:[21]

  • הטרמינל הימי של דונדלק. מתקן זה מטפל במכולות, מכוניות, מטענים שונים וציוד חקלאי ובנייה. המתקן המשתרע על פני 570 דונם כולל 790,000 רגל רבוע (73,393 מ"ר) של אחסון פנימי ב-10 סככות ו-61 דונם של אחסון מכולות פתוח, 20.1 דונם של אחסון פתוח בתפזורת, 225 דונם של אחסון מכוניות פתוח; ו-93 דונם של אחסון נוסף.[22]
טרמינל סיגירט
  • הטרמינל הימי של סיגירט. מתקן זה מטפל במכולות. המתקן המשתרע על פני 284 דונם כולל שמונה מנופי סופר פוסט-פנמקס ושבעה מנופי פוסט-פנמקס, 22 מנופי גשר מגומי, ויש לו 134 דונם של אחסון חיצוני.[23]
  • מסוף הרכב הימי של פיירפילד. מתקן זה מטפל בעיקר במכוניות. המתקן כולל 61 דונם של בנייני עיבוד אוטומטי.[24]
  • נקודת צפון לוקוסט. מתקן זה מטפל בעיסת עץ, עץ, לטקס, פלדה, נייר ומכלים. המתקן כולל 180,000 רגל רבוע (16,723 מ"ר) של אחסון פנימי ו-19 דונם של אחסון פתוח.[25]
  • נקודת דרום לוקוסט. מתקן זה מטפל במוצרי יער. המתקן המשתרע על פני 79 דונם כולל 935,000 רגל רבוע (86,864 מ"ר) של אחסון פנימי.[26]

בתרבות

בסרט הפעולה משנת 1996 "אירייזר", קרב הסיום והסיום של הסרט מתרחשים על ספינת משא רוסית בנמל בולטימור, המכונה בסרט "רציפי בולטימור".

נמל בולטימור הופיע בסרט המתח משנת 2002, "כל הפחדים כולם".

העונה השנייה של הסדרה "הסמויה" של HBO מתמקדת בפעילות בנמל בולטימור.

העונה הראשונה של סדרת אמזון פריים "ג'ק ראיין" מתרחשת בין היתר בנמל בולטימור.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נמל בולטימור בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של נמל בולטימור

הערות שוליים

  1. ↑ Officials Report Record Quarter For Baltimore Port - CBS Baltimore, cbsnews, ‏2018-06-11 (באנגלית)
  2. ^ 2.0 2.1 Meredith Cohn, Port ‘godmother’ honored, Baltimore Sun, ‏2006-06-02 (באנגלית)
  3. ^ 3.0 3.1 What is the economic cost of Baltimore’s Key Bridge collapse?, Al Jazeera (באנגלית)
  4. ^ 4.0 4.1 Maryland officials release timeline, cost estimate, for rebuilding bridge, AP News, ‏2024-05-02 (באנגלית)
  5. ^ 5.0 5.1 Kim Dacey, Unified Command fully reopens Fort McHenry Federal Channel, WBAL, ‏2024-06-11 (באנגלית)
  6. ↑ Bay Journal - Article: Ghosts of industrial heyday still haunt Baltimore’s harbor, creeks, bayjournal.com (באנגלית)
  7. ↑ Baltimore Travel Itinerary--Fells Point Historic District, cr.nps.gov
  8. ↑ Canton Community Association | Canton Timeline, cantoncommunity.org
  9. ↑ Port of Baltimore, Maryland, msa.maryland.gov
  10. ↑ Untitled Document, steamboatexplorer.org
  11. ↑ Canton Community Association, Inc. - Neighborhood Overview, cantoncommunity.org (באנגלית)
  12. ↑ Chesapeake Bay Journal: History of dredging reveals deeper need to understand Bay’s bottom line - July/August 2000, bayjournal.com
  13. ↑ Baltimore District - Maryland Projects - Baltimore Harbor & Channels - Dredged Material Management Plan, www.nab.usace.army.mil
  14. ↑ Wayback Machine, mpa.maryland.gov
  15. ↑ "North American ports: Slowdown after growth tests capacity to cope - Automotive Logistics". Automotive Logistics (באנגלית אמריקאית). 2017-07-05. נבדק ב-2025-06-29.
  16. ↑
    שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
    פרמטרי חובה [ כותרת ] חסרים         {{{כותרת}}}, באתר bizjournals.com
  17. ↑ דו"ח מ-2019 על נמל בולטימור (באנגלית)
  18. ↑ Port of Baltimore Handling More Cargo Than Any Previous Year - CBS Baltimore, www.cbsnews.com, ‏2017-11-20 (באנגלית)
  19. ↑ Pages - MPA Cargo Statistics, Maryland.gov Port Administration (באנגלית)
  20. ↑ Profile Analysis, eia, ‏16.1.2025
  21. ↑ Jill M. Lemke, Maritime Industrial Zoning Overlay District
  22. ↑ Dundalk Marine Terminal, mpa.maryland.gov (באנגלית אמריקאית)
  23. ↑ Terminals: Seagirt Marine Terminal, mpa.maryland.gov (באנגלית)
  24. ↑ Pages - Fairfield Marine Automobile Terminal, Maryland.gov Port Administration (באנגלית)
  25. ↑ Terminals: North Locust Point, mpa.maryland.gov (באנגלית)
  26. ↑ Pages - Terminals: South Locust Point, Maryland.gov Port Administration (באנגלית)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

נמל בולטימור41335464Q377595

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=נמל_בולטימור&oldid=3023044"