מושל מרילנד
.svg) | |
_(cropped).jpg) | |
| איוש נוכחי | לארי הוגאן |
|---|---|
| תאריך כניסה לתפקיד | 21 בינואר 2015 |
| דרכי מינוי | בחירות ישירות |
| תחום שיפוט |
 מרילנד |
| מושב המשרה | אנאפוליס |
| משך כהונה קצוב | 4 שנים, מוגבל לשתי תקופות כהונה רצופות |
| ייסוד המשרה | 21 במרץ 1777 |
| איוש ראשון | תומאס ג'ונסון |
מושל מדינת מרילנד (באנגלית: Governor of the State of Maryland) הוא המושל וראש הרשות המבצעת של מדינת מרילנד שבארצות הברית והמפקד העליון של המשמר הלאומי שלה. המושל הוא פקיד הממשל הבכיר ביותר במדינה ולרשותו עומד מגוון רחב של סמכויות מינוי הן ברמה המדינתית והן ברמה המקומית, כפי שמוגדר בחוקת מרילנד. בשל סמכויותיו הרחבות הללו, מדורג מושל מרילנד בין מושלי מדינות ארצות הברית בעלי הכוח הרב ביותר.[1]
מושל מרילנד הנוכחי הוא הרפובליקני לארי הוגאן, שהושבע לתפקידו ב-21 בינואר 2015.
בחירת המושל
כמו רוב מושלי מדינות ארצות הברית, מושל מרילנד נבחר על ידי אזרחי המדינה לתקופת כהונה של ארבע שנים. על פי חוקת המדינה, לא חלה על מושלי מרילנד הגבלת כהונה, אך הם לא יכולים לכהן במשך יותר משתי תקופות כהונה ברציפות. מושל שכיהן שתי תקופות כהונה רצופות, יכול להיבחר שוב לאחר שהמתין תקופת צינון של תקופת כהונה אחת לכל הפחות. על המועמד למשרת המושל להיות לכל הפחות בן 30 עם היבחרו, ותושב מרילנד ומצביע רשום בה במשך חמש שנים.[2] כמו כל פקידי הממשל הנבחרים במרילנד, המושל נבחר בבחירות שנערכות בשנים זוגיות בהן לא מתקיימות הבחירות לנשיאות ארצות הברית.
תפקידי וסמכויות המושל
המושל עומד בראש הרשות המבצעת, כולל מחלקות הממשל וסוכנויות הממשל המדינתיות, וכן בראש מועצות מייעצות, נציבויות, ועדים וכוחות משימה. האחריות המרכזית של המושל על פי החוקה היא כמו כל שאר מושלי המדינות הוא לנהל את ענייני המדינה ולאכוף את החוקים שמועברים על ידי בית המחוקקים. למושל עומדת גם זכות אמירה בנוגע לחוקים אלו, שכן לרשותו עומדת זכות הוטו על כל הצעת חוק שנשלחת לעיונו על ידי האספה הכללית של מרילנד, אם כי האספה יכולה לעקוף את הווטו. למושל מסורות גם מספר סמכויות ספציפיות בנוגע לתקציב המדינה, למינוי פקידי ממשלה, ומגוון של סמכויות חשובות יותר או פחות.[2]
תקציב
מדי שנה, על המושל להגיש הצעת תקציב לאספה הכללית של מרילנד. לאחר שהצעת התקציב מוגשת, רשאית האספה להקטין כל חלק של התקציב עבור הזרוע המבצעת, אך היא לא יכולה להגדיל אותם או להעביר כספים בין מחלקות הממשל השונות. עם זאת, האספה רשאית להגדיל סעיפי תקציב המיועדים לזרוע המחוקקת או הזרוע השיפוטית.[3] למושל עומדת סמכות הווטו על כל חוק שמועבר באספה הכללית, כולל סמכות וטו חלקית על סעיפים ספציפיים, שבה ניתן לעשות שימוש במחיקת חלקים של חוקים בעלי השלכה תקציבית. לאחר מכן עומדת לאספה הכללית הסמכות לעקוף את הווטו של המושל בהצעה ברוב של 60 אחוזים של כל אחד משני בתי האספה.[2]
המושל גם יושב בראש הוועדה לעבודות ציבוריות, ששני חבריה הנוספים הם מבקר המדינה והגזבר. לוועדה זו סמכויות רחבות בפיקוח ובאישור הוצאת כספי המדינה. מחובתם לאשר את הוצאות המדינה מכל התקציבים הכלליים וקרנות לעבודות ציבוריות, ללא כולל סלילת כבישים מדינתיים, גשרים וכבישים מהירים. בסמכות הוועדה להגיש בקשות להלוואות על דעת עצמה כדי לפתור פערים תקציביים או כהשלמה להכנסות אחרות, בנוסף לאישור הוצאות כספים מהלוואות שאושרו על ידי האספה הכללית.[4]
סמכויות מינוי
מושל מרילנד ממנה כמעט את כל בעלי התפקידים האזרחיים והצבאים של ממשלת מרילנד, בכפוף לעצה ולהסכמה של הסנאט המדינתי. המושל גם ממנה חברי ועדים ונציבויות מסוימים בכל אחד ממחוזות מרילנד ובעיר בולטימור, כמו ועדות הבחירות המקומיות, נציבויות נוטריונים ציבוריים, וכן הוא ממנה ממלאי מקום בעת התפנות משרות התובע הכללי ומבקר המדינה.[2] במקרה של התפנות מושבים בכל אחד משני בתי האספה הכללית, המושל דואג לאיוש המושב הפנוי, אם כי עליו להישמע להמלצות המפלגות שאליהם משויכים חברי הבית שמושבם התפנה. כל בעל תפקיד שממונה על ידי המושל, למעט חברי האספה הכללית, יכול להיות מפוטר על ידו, בהנחה שקיימת סיבה מוצדקת לפיטורין. מבין בעלי התפקידים שממונים על ידי המושל בולטים 24 המזכירים וראשי המחלקות שמרכיבים את הקבינט של המושל.[2]
סמכויות ותפקידים נוספים
המושל הוא המפקד העליון של הכוחות הצבאיים של המדינה, שכוללים את כוחות המשמר הלאומי של מרילנד, היבשתיים והאוויריים, ואת כוחות ההגנה של מרילנד, למעט כאשר כוחות אלו נקראים לשירות על ידי הממשלה הפדרלית בסמכות נשיא ארצות הברית. בזמנים של מצב חירום ציבורי, בסמכות המושל להפעיל סמכויות חירום, כולל גיוס הכוחות הללו. בתחום המשפט הפלילי, המושל רשאי להעניק חנינות לפושעים, להמתיק עונשי מאסר, או להפחית קנסות או הפקעות שהוטלו על אנשים שהורשעו, נכלאו או נקנסו על הפרת חוקי המדינה.
בשני תחומים אלו, ובמגוון של תחומים נוספים, המושל יושב במועצות מדינתיות ובין-מדינתיות עם מגוון סמכויות. המושל מחויב לדווח על מצבה של המדינה בכל עת במהלך השנה, אם כי באופן מסורתי הוא מבצע זאת ב"נאום מצב המדינה" בכל חודש ינואר בתחילת המושב של האספה הכללית.[2]
סגל המושל
בנוסף למחלקות ולסוכנויות שתחת שליטתו, לרשות המושל עומד צוות מנהלי שמסייע לתאם את תפקידיו הניהוליים. בראש צוות זה עומד ראש הסגל, והוא כולל חמישה משרדים: יחסים בין-ממשלתיים, ייעוץ משפטי, חקיקה ומדיניות, תקשורת, ומשרד המושל בוושינגטון די. סי.. לראש הסגל יש כמה סגנים לסיוע לניהול המחלקות הללו. חברי סגל המושל הם פקידים ממונים, ולפיכך הם פטורים מחוקי השירות הציבורי.
סגן המושל
לאחר שהתקיימה במשך מספר שנים בשנות ה-60 של המאה ה-19 נוצרה משרת סגן המושל מחדש ב-1971 בעקבות תיקון שהתקבל לחוקת מרילנד. בהשוואה לעמיתיו במדינות אחרות בארצות הברית, סגן מושל מרילנד הוא בעל תפקיד חלש יחסית. לדוגמה, בטקסס סגן המושל הוא נשיא הסנאט המדינתי, ובקליפורניה מועברות לסגן המושל כל סמכויות המושל כאשר זה האחרון נמצא מחוץ לגבולות המדינה. במרילנד הוא מחזיק בסמכויות ובתפקידים שהמושל מאציל לו. סגן המושל נבחר באותו פתק בחירה ולאותה תקופת כהונה כמו המושל. סגן המושל יורש את המושל רק כאשר משרתו של המושל מתפנה.[5]
אף אחד מסגני המושלים של מרילנד לא נבחר בהמשך למשרת המושל בזכות עצמו, ואף אחד מהם גם לא ירש את משרת המושל בשל התפנותה עקב התפטרות, מוות או העברה מהתפקיד, למעט במקרה של בלייר לי השלישי, שכסגן המושל כיהן כמושל בפועל בתקופה בה המושל מרווין מנדל ריצה עונש מאסר של 19 חודשים בעוון הונאה מיוני 1977 ועד ינואר 1979. ב-1792, טרם היות משרת סגן המושל, כיהן ג'יימס ברייס כמושל בפועל לאחר פטירתו של ג'ורג' פלטר ועד השבעתו של המושל הקבוע, תומאס סים לי מתוקף היותו החבר הבכיר במועצת המושל.
מעון המושל
בשנים 1777–1870 התגורר מושל מרילנד בבית ג'נינגס שבאנאפוליס. הבית, ששכן במקום שאליו יתרחב בהמשך הקמפוס של האקדמיה הימית של ארצות הברית הסמוך, נמכר ב-1869 לאקדמיה לאחר שובה ממיקומה הזמני ברוד איילנד במהלך מלחמת האזרחים. הבית נהרס ב-1901 לטובת הקמת בניינים נוספים של האקדמיה. החל מ-1870 מתגוררים מושלי מרילנד בבית הממשלה (Government House), מעון שבמקור נבנה מלבנים אדומות בסגנון ויקטוריאני, ובשנות ה-30 של המאה ה-20 חודש ונבנה מחדש בסגנון אדריכלות ג'ורג'יאנית כך שהוא יתאים לבנייני המדינה הבנויים בסגנון הג'ורג'יאני-פדרלי באזור ההיסטורי של העיר. המעון ניצב בסמיכות לבית המדינה של מדינת מרילנד, שנבנה בשנים 1772–1797. בנוסף להיותו מעון למושל ולמשפחתו, מכיל הבית מספר חדרים ציבוריים שמשמשים את המושל לאירועים רשמיים.[6]
התפתחות התפקיד
בתקופת קיומה של פרובינציית מרילנד, בעלי הקרקע שלה, הברונים והלורדים של בולטימור, שבאופן כללי התגוררו בממלכת אנגליה, בחרו מי יוכל לכהן כמושל נחלתם בשמם. לאונרד קלוורט (אנ'), אחיו הצעיר של ססיל קלוורט, ברון בולטימור השני, הגיע עם המתיישבים הראשונים במרץ 1634 כדי לכהן כמושל הראשון של פרובינציית מרילנד עד למותו ב-1647. החל מ-1692, כאשר איבדו ברוני בולטימור את שליטתם על המושבה, ועד 1715, הייתה מרילנד מושבת כתר, והמושל היה ממונה על ידי מלכי אנגליה. ב-1715 קיבלו הלורדים של בולטימור מחדש את הצ'רטר המלכותי שלהם ממלכי בריטניה מבית הנובר, וכאשר הייתה המושבה בבעלות הלורדים החמישי והשישי של בולטימור, הם היו אלו שמינו את מושלי המושבה עד לפרוץ המהפכה האמריקאית.[2] המושל הראשון של מדינת מרילנד היה תומאס ג'ונסון, שהושבע לתפקידו ב-21 במרץ 1777.[7]
על פי חוקת מרילנד הראשונה, שכוננה ב-1776, המושל נבחר לתקופות כהונה של שנה אחת על ידי שני בתי האספה הכללית. תיקון לחוקה שהתקבל ב-1838, קבע שהמושל ייבחר על ידי ציבור המצביעים לתקופת כהונה של שלוש שנים, כאשר בכל מערכת בחירות נבחר המושל באחד מתוך שלושת מחוזות הבחירה של המדינה: המזרחי, המערבי, והדרומי, שיועדו אך ורק לצורך בחירת המושל, כאשר בכל פעם בחרו במושל אך ורק תושבי אותו מחוז בחירה על פי סבב בין שלושת המחוזות. בחוקת מרילנד השנייה, שהתקבלה ב-1851 הונהגה תקופת כהונה של ארבע שנים, ובחוקת מרילנד השלישית, שהתקבלה ב-1864, בוטל הסבב של מחוזות הבחירה.[8] חוקת מרילנד הרביעית והנוכחית התקבלה לאחר אשרורה במשאל עם ב-1867. בתיקון לחוקה שהתקבל ב-1922 הוסף לחוקה סעיף 17, שכותרתו "בחירות כל ארבע שנים", ושקבע את מועד הבחירות הבאות לשנת 1926 ולכל ארבע שנים לאחר מכן, ובכך הוזז לוח הזמנים של הבחירות שעד אז התקיימו בשנים אי-זוגיות ושונה למועד של בחירות אמצע הכהונה.
ספירו אגניו כיהן כמושל מרילנד ה-55 בשנים 1967–1969, ולאחר מכן כיהן כסגן נשיא ארצות הברית תחת הנשיא ריצ'רד ניקסון. עד כה, אגנויו הוא בן מרילנד שהגיע לדרגה הגבוהה ביותר בממשל הפדרלי, לצד נשיא בית המשפט העליון של ארצות הברית רוג'ר טוני. לאחר שהתפטר אגניו מתפקידו כסגן הנשיא על רקע אישומים בשחיתות, הוסר ב-1979 דיוקנו הרשמי כמושל בחדר קבלת הפנים של בית המדינה של מרילנד. ב-1995 הושב הדיוקן למקומו על ידי המושל פריס גלנדנינג, שציין שאין זו יכולתו של אף אחד לשנות את ההיסטוריה, לטוב או לרע, והביא דוגמה מספרו המפורסם של ג'ורג' אורוול 1984.[9] במקרה של מרווין מנדל, הוסר דיוקנו בחדר קבלת הפנים בעקבות הרשעתו בהונאה ומאסרו והושב גם הוא ב-1993.[10]
עד כה לא כיהנו נשים כמושלות מרילנד. עם זאת, נשים התמודדו לתפקיד בארבע מערכות בחירות (1974, 1994, 1998 ו-2002). בנוסף, אישה אחת, קתלין קנדי טאונסנד, כיהנה כסגנית מושל תחת המושל הדמוקרטי פריס גלנדנינג בשנים 1995–2003. אישה נוספת, קריסטן קוקס, ששמשה כמזכירת המחלקה לטיפול באנשים עם מוגבלויות, התמודדה ללא הצלחה למשרת סגן המושל כשותפתו למרוץ של המושל הרפובליקני בוב ארליך. קוקס הייתה ייחודית לא רק בכך שהיא אישה, אלא גם בהיותה סובלת מלקות ראייה.
שלושה ממושלי מרילנד, כולם בסוף המאה ה-18 ובתחילת המאה ה-19, כיהנו בשתי תקופות כהונה בלתי רצופות כל אחד. אלברט ריצ'י הוא המושל שמשך כהונתו היא הארוכה ביותר, 15 שנה.
רשימת מושלי מרילנד
.jpeg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.png)
.jpg)
קישורים חיצוניים
ביאורים
- ^ הבחירות הראשונות שבהן נבחר המושל בבחירה ישירה על ידי האזרחים, והראשונות לתקופת כהונה של שלוש שנים.
- ^ הבחירות הראשונות שנערכו לתקופת כהונה של ארבע שנים.
- ^ על פי שינוי בחוקה, שונה לוח הזמנים של הבחירות כך שהחל מבחירות אלו הן התקיימו בצמוד לבחירות אמצע הכהונה בארצות הברית.
- ^ נבחר על ידי האספה הכללית של מרילנד כדי למלא את מקומו של ספירו אגניו, שהתפטר כדי לכהן כסגן נשיא ארצות הברית. ב-1970 נבחר בזכות עצמו לכהונה מלאה, וב-1974 נבחר לכהונה נוספת
- ^ המשיך לכהן במקביל לסגנו וממלא מקומו, שכיהן כמושל בפועל, אף על פי שהחל מ-1977 ריצה עונש מאסר, ושב לכהונתו המלאה יומיים לפני סיומה.
הערות שוליים
- ^ Prah, Pamela (March 9, 2007). "Massachusetts gov rated most powerful". Stateline.Org. Archived from the original on 12 April 2012.
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 2.6 "Maryland Governor: Origins and Functions". Maryland Manual Online. Maryland State Archives.
- ^ "Budget and Fiscal Policy". Maryland Department of Legislative Services. Archived from the original on 2007-06-15.
- ^ "Maryland Board of Public Works: Origin and Functions". Maryland Manual Online. Maryland State Archives.
- ^ "Lieutenant Governor: Origins and Functions". Maryland Manual Online. Maryland State Archives. 2006.
- ^ "Government House, A Maryland Treasure". Maryland State Archives.
- ^ "Thomas Johnson, MSA SC 3520-743". msa.maryland.gov.
- ^ "Historical List Gubernatorial Elections in Maryland 1838-2014". Archives of Maryland.
- ^ Press Conference statement, April 13, 1995
- ^ Timberg, Robert (October 14, 1993). "Mandel portrait hung in State House". The Baltimore Sun.
מושלי מדינות ארצות הברית 
| ||
|---|---|---|
| מושלי מדינות ארצות הברית | אוהיו • אוקלהומה • אורגון • איווה • איידהו • אילינוי • אינדיאנה • אלבמה • אלסקה • אריזונה • ארקנסו • ג'ורג'יה • דלאוור • דקוטה הדרומית • דקוטה הצפונית • הוואי • וושינגטון • ויומינג • ויסקונסין • וירג'יניה • וירג'יניה המערבית • ורמונט • טנסי • טקסס • יוטה • לואיזיאנה • מונטנה • מיזורי • מיין • מינסוטה • מיסיסיפי • מישיגן • מסצ'וסטס • מרילנד • נבדה • נברסקה • ניו ג'רזי • ניו המפשייר • ניו יורק • ניו מקסיקו • פלורידה • פנסילבניה • קולורדו • קונטיקט • קליפורניה • קנזס • קנטקי • קרוליינה הדרומית • קרוליינה הצפונית • רוד איילנד | |
| ראו גם | נשיא ארצות הברית • זכויות המדינות בארצות הברית | |
