נמל התעופה הבין-לאומי סן דייגו
| נתוני השדה | |
|---|---|
| סוג השדה | ציבורי |
| מפעיל | רשות התעופה האזורית של מחוז סן דייגו |
| עיר סמוכה | סן דייגו |
| מסלולי טיסה | |
 | |
נמל התעופה הבינלאומי של סן דייגו (באנגלית: San Diego International Airport), הידוע בעבר בשם Lindbergh Field, הוא נמל תעופה בינלאומי, הממוקם 4.8 ק"מ צפונית מערבית למרכז העיר סן דייגו, קליפורניה, ארצות הברית. הוא בבעלות ומופעל על ידי רשות התעופה האזורית של מחוז סן דייגו. שדה התעופה משתרע על פני 663 דונם של קרקע.
נמל התעופה הבינלאומי של סן דייגו הוא שדה התעופה השני העמוס ביותר בעולם עם מסלול יחיד.[1] גישת הנחיתה של שדה התעופה ידועה בסמיכותה לגורדי השחקים של מרכז העיר סן דייגו, ולעיתים עשויה להתברר כקשה לנחיתה לטייסים. אזור הנחיתה קצר יחסית לשימוש, זווית הירידה התלולה מעל פסגה של Bankers Hill, וזרמי רוח משתנים רגע לפני הנחיתה.
היסטוריה
נמל התעופה היה נמל התעופה הראשון עם אישור פדרלי ששירת את כל סוגי המטוסים, כולל מטוסים ימיים. הטרמינל המקורי היה בצד הצפון-מזרחי של השדה, על כביש פסיפיק. נמל התעופה קיבל מעמד של שדה תעופה בינלאומי בשנת 1934. באפריל 1937 הופעל בסיס של משמר החופים של ארצות הברית ליד נמל התעופה.
חיל האוויר של צבא ארצות הברית השתלט על השדה ב-1942, שיפר אותו לטיפול במפציצים הכבדים המיוצרים באזור. שני מחנות הוקמו בשדה התעופה במהלך מלחמת העולם השנייה ונקראו מחנה קונסר ומחנה סהרה.
פסיפיק סאות'ווסט איירליינס הקימה את המטה שלה בסן דייגו והחלה את השירות בלינדברג פילד בשנת 1949. מדריך חברות התעופה הרשמי של אפריל 1957 מציג 42 טיסות ביום. טיסות ללא הפסקה לשיקגו החלו ב-1962 ולניו יורק ב-1967.
תוכנית ההרחבה והשיפור של נמל התעופה הבינלאומי בסן דייגו עבור טרמינל 2 כונתה "הבנייה הירוקה". התוספות כללו 10 שערים בצד המערבי של טרמינל 2 מערב, כביש דו-מפלסי המפריד בין נוסעים מגיעים ויוצאים, נתיבי אבטחה נוספים ועוד. הוא הושלם ב-13 באוגוסט 2013 ועלותו הייתה כ-900 מיליון דולר.
מתקן הגירה ומכס חדש בטרמינל 2 מערב החל להיבנות בשנת 2017. בנייתו הושלמה ביוני 2018 וגודלו כמעט פי חמישה מקודמו. לפני השלמתו, שערים 20, 21 ו-22 בטרמינל 2 מזרח טיפלו בכניסות בינלאומיות. כניסות אלו מטופלות כעת בשערים 47, 48, 49, 50 ו-51 בטרמינל 2 מערב. בניית המתקן החדש נבעה מהעלייה החדה בנסיעות הבינלאומיות בשדה התעופה. כניסות בינלאומיות גדלו מ-50,000 נוסעים בשנה ב-1990 ליותר מ-400,000 בשנה ב-2017.
נמל התעופה הבינלאומי של סן דייגו ממשיך בתוכנית שיפוץ, החל משחזור טרמינל 1. עבודה זו צפויה להסתיים עד 2026. מספר השערים יגדל מ-19 שערים בטרמינל 1 הישן ל-30 שערים בטרמינל 1 החדש. חלקים נוספים בתוכנית השיפוץ כוללים מבנה חניה בן 7,500 מקומות, כביש חדש דו-מפלסי מול טרמינל 1 החדש וכביש כניסה חדש. שינויים נוספים מתוכננים בשנים מאוחרות יותר בטרמינל 2, מה שיגדיל את מספר השערים הכולל בנמל התעופה הבינלאומי של סן דייגו ל-61. השלמת השינויים הללו לא צפויה עד 2035.[2]
טרמינלים
לנמל התעופה הבינלאומי של סן דייגו יש שני טרמינלים ו-51 שערים: לטרמינל 1 יש שני מתחמים (מזרח ומערב) ו-19 שערים. לטרמינל 2 יש שני מתחמים (מזרח ומערב), 32 שערים ושלושה טרקלינים.
תאונות ותקריות
- ב-29 באפריל 1929, פורד טרימוטור שהופעל על ידי Maddux Air Lines התנגש באוויר עם PW-9D זמן קצר לאחר ההמראה משדה לינדברג. המטוס התנגש מעל מרכז העיר סן דייגו, והרג את כל 5 הנוסעים על סיפון הטרימוטור ואת טייס USAAC של ה-PW-9D. על פי עדי ראייה זמן קצר לפני ההתנגשות טייס חיל האוויר טס קרוב מאוד למטוס הנוסעים הגדול יותר במופע מאולתר לצופים על הקרקע, כאשר העריך לא נכון את המרחק בין שני המטוסים ואז התנגש בו.[3]
- ב-2 ביוני 1941, קונסולידייטד B-24 ליברייטור הראשון, AL503, בטיסת הקבלה שלו למשלוח ממפעל קונסולידייטד איירקראפט בסן דייגו, התרסק לתוך מפרץ סן דייגו, כאשר בקרת הטיסה קפאה, והרגה את כל חמשת אנשי הצוות האזרחי. חקירת סיבת התאונה גרמה לעיכוב של חודשיים במסירות, וכתוצאה מכך חיל האוויר המלכותי לא קיבל מטוסי קונסולידייטד B-24 ליברייטור עד אוגוסט 1941.
- ב-10 במאי 1943, ה-Consolidated XB-32 Dominator הראשון, 41–141, התרסק בהמראה בשדה לינדברג, ככל הנראה כתוצאה מכשל של המדף. טייס הניסוי הבכיר של Consolidated נהרג. שישה נוספים שהיו על המסלול, נפצעו.
- ב-22 בנובמבר 1944, Consolidated PB4Y-2 Privateer, בטיסת ניסוי לפני מסירה משדה לינדברג, המריא בשעה 12:23 בבוקר, איבד את הכנף החיצונית השמאלית בטיפוס החוצה והתרסק בגיא באזור לא מפותח של פורטל לומה, פחות מ-3.2 ק"מ מהמסלול. כל 6 חברי ה-Consolidated וצוות הניסוי נהרגו.
- ב-5 באפריל 1945, Ryan XFR-1 Fireball, בטיסת ניסוי מעל לינדברג, איבד חלק בין הזרועות הקדמיות והאחוריות של הכנף הימנית, קטע את זרימת האוויר מעל הכנף וגרם לה להתפרק. טייס הניסוי נחלץ כששלדת האוויר התפרקה.
- ב-5 באוגוסט 1952, קונבאייר B-36 פיסמייקר, שחזר ממבחן לפני מסירה לאחר ששונה עבור פרויקט סן-סן, סבל משריפה בלתי נשלטת של מנוע בכנף ימין בעת שניסה לנחות בשדה לינדברג. שני מנועים נפלו מהמטוס כשצוות הניסוי של המטוס כיוון את המפציץ לעבר האוקיינוס. שבעה מתוך שמונת אנשי שהיו על הסיפון חולצו, כאשר הטייס בחר בגבורה להישאר עם המטוס כדי למנוע ממנו לפנות חזרה לכיוון החוף המאוכלס, אך מהנדס הטיסה טבע לפני שניתן היה לחלץ אותו.
- ב-4 בנובמבר 1954, מטוס ימי Convair YF2Y Sea Dart ניסיוני, בטיסת הדגמה עבור פקידי הצי מעל מפרץ סן דייגו לאחר שהמריא מהמים ליד שדה לינדברג, התפרק באוויר לאחר שהטייס שלו חרג בשוגג מהמגבלות המבניות של שלדת המטוס. טייס הניסוי נמשה מהמים אך לא שרד.
- ב-25 בספטמבר 1978, טיסה 182 של פסיפיק סאות'ווסט איירליינס בקו סקרמנטו - לוס אנג'לס-סן דייגו התנגשה באוויר עם ססנה 172 בעת שניסתה לנחות בנמל התעופה של סן דייגו. שני המטוסים התנגשו מעל שכונת נורת' פארק בסן דייגו. כתוצאה מכך נהרגו כל 135 האנשים בטיסה 182, שני האנשים בססנה ושבעה אנשים שהיו על הקרקע. ארגון ה-NTSB שהיה אמון על חקירת התאונה פרסם דו"ח עם מסקנות ב-19 באפריל 1979. הדוח גרס שהסיבה הסבירה ביותר לתאונה הייתה אי היצמדות לנוהלי טיסה נכונים של צוות טיסת PSA. הצוות שאיבד קשר עין עם הססנה לא הבהיר למגדל שהתריע והודיע להם לקיים קשר עין עם המטוס. טעויות במגדל הפיקוח צוינו גם כן כגורם תורם כשלא בוצעו כל נוהלי ההפרדה הוויזואלית עם עזרה מהרדאר הזמין. גורם פוטנציאלי נוסף הייתה סטייה של טייסי הסננה מהמסלול המתוכנן מסיבה שאינה ידועה, ולא הודיעו למגדל על הסטייה. אך גורם זה הוזכר בחקירה כממצא ולא נחשב לגורם תורם לתאונה. המשנה לממונה על בית הספר לטיסה האחראי על הססנה גרס שהמטוס לא מחויב היה לשמור על מסלול מדויק אלא רק על הגובה שאושר לו, אך גם הוא ציפה שצוות הססנה יודיע על שינוי שכזה. הדוח אף התייחס לשיחת חולין שנערכה בתא הטייס. השיחה לא נחשבה לגורם תורם אך הובהר ששיחה שאינה מקצועית אינה הולמת את האווירה הנחוצה בתא הטייס בעת הנמכה ונחיתה.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה
|
|---|
אתר האינטרנט הרשמי של נמל התעופה הבין-לאומי סן דייגו
נמל התעופה הבין-לאומי סן דייגו, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
הערות שוליים
- ^ San Diego Int'l Airport will dig up the runway every night for a year, San Diego Union-Tribune, 20 בנובמבר 2017 (ב־American English)
- ^ What's in the San Diego International Airport's $3 billion redevelopment plan?, San Diego Union-Tribune, 11 ביולי 2018 (ב־American English)
- ^ Harro Ranter, ASN Aircraft accident Ford 5-AT-B Tri-Motor NC9636 San Diego Airport, CA (SAN), aviation-safety.net
