פסיפיק סאות'ווסט איירליינס
 | |||||||||
| נתונים כלליים | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מוטו | Catch our Smile | ||||||||
| תקופת הפעילות | 1949 – 1988 (מיזוג לתוך US איירווייז) | ||||||||
| חברת אם |
PSA בע"מ. (1949–1986) | ||||||||
| מיקום המטה | סן דייגו, קליפורניה | ||||||||
| נתוני חברת תעופה | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
פסיפיק סאות'ווסט איירליינס (בקיצור PSA) הייתה חברת תעופה אמריקאית שהתבססה בסן דייגו שבקליפורניה, אשר פעלה משנת 1949 עד 1988. הייתה זו חברת התעופה הזולה הראשונה בארצות הברית. בחברת PSA קראו לחברה "החברה החברותית בעולם" וחיוך היה מצויר על חרטומי מטוסי החברה שכונו הציפורים המחייכות. בעיתונות היא כונתה "נושאת הדגל הבלתי רשמית של מדינת קליפורניה במשך כמעט 40 שנים". זו הייתה אחת מארבע החברות שהתאחדו לתוך US איירווייז המחודשת, שהתמזגה לתוך חברה אמריקן איירליינס בשנת 2014. US איירווייז השתמשה בשם PSA שהחליף את שמה של חברת הבת שלה ג'טסטרים אינטרנשיונל איירליינז כדי לשמר את המותג.
בשנת 2005 נצבע אחד ממטוסי US איירוויז, מסוג איירבוס A319 בצבעי PSA הקלאסיים למזכרת כחלק מפרויקט מורשת לצביעת 4 מטוסים בצבעי החברות מהן הורכב האיחוד.
תאונות ותקריות
- ב-15 בינואר 1969, מטוס של PSA מסוג בואינג 727-100 פגע קלות במטוס מסוג ססנה 182, בעת שטיפס לגובה שיוט. שני המטוסים היו בשטח אווירי מפוקח ושידרו על תדר משותף. הבואינג המשיך לאונטריו ונחת שם בבטחה. הססנה, שנפגע בכנפו הימנית, נאלץ לחזור לנמל התעופה הבינלאומי של סן פרנסיסקו.
- ב-5 במרץ 1974, מטוס אימון של PSA מסוג YS-11 סבל מכשל בשני המנועים שלו והתרסק במדבר במדינת קליפורניה. בעת הכשל המטוס דימה הזדקרות בעת נחיתה. כל ארבעת אנשי הצוות שרדו את התאונה. המטוס נהרס לחלוטין.
- ב-25 בספטמבר 1978, טיסה 182 של פסיפיק סאות'ווסט איירליינס, על מטוס מסוג בואינג 727-200, התרסקה בסן דייגו תוך כדי ניסיון נחיתה בנמל התעופה הבינלאומי של סן דייגו, קליפורניה בעקבות פגיעה במטוס מסוג ססנה שהופעל על ידי מרכז הטיסה גיבס. הבואינג התרסק במהירות ובעוצמה לתוך שכונת מגורים וגרם לנזק רב ו7 הרוגים על הקרקע. כל 135 נוסעי ואנשי צוות המטוס נהרגו גם כן, יחד עם 2 אנשי הצוות על הססנה. נכון לאותו רגע הייתה זו התאונה האווירית הקשה ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית, ועד היום זוהי התאונה האווירית הקשה ביותר במדינת קליפורניה וההתנגשות האווירית הקשה ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית.
- ב-7 בדצמבר 1987, טיסה 1771 של פסיפיק סאות'ווסט איירליינס, על מטוס מסוג בריטיש אירוספייס 146 בטיסה מתוכננת מנמל התעופה הבינלאומי של לוס אנג'לס לנמל התעופה הבינלאומי של סן פרנסיסקו שייט מעל החוף המרכזי של קליפורניה כשהוא החל בצלילה פתאומית ופגע בשטח של חוות בקר. החקירה מצאה שדייוויד בורק, עובד של חברת US אייר (החברה הראשית במיזוג שנערך שנה לאחר מכן כשרכשה את PSA), שפוטר בעוון גניבה, עלה על המטוס כשהוא חמוש באקדח, הרג את המנהל שפיטר אותו ואת הטייסים (ואולי גם את טייסה הראשי של החברה שהיה על המטוס). לאחר מכן בורק הפנה את ההגאים מטה בחדות כדי לגרום לצלילה שתרסק את המטוס. לא היו ניצולים בהתרסקות ובסה"כ מניין ההרוגים מנה 43, 5 אנשי צוות ו-38 נוסעים.
חטיפות
היו מספר ניסיונות חטיפה כושלים ללא נפגעים. להלן 3 המקרים החמורים ביותר:
- ב-7 בינואר 1972, טיסה 902 של פסיפיק סאות'ווסט איירליינס, על מטוס בואינג 727-200 במסלול מסן פרנסיסקו ללוס אנג'לס נחטפה לקובה. בעקבות משא ומתן הנוסעים שוחררו בלוס אנג'לס. 3 דיילי אוויר בתפקיד ו5 שאינם בתפקיד לא שוחררו ונאלצו לטוס עם המטוס לקובה. החוטפים החמושים שכנעו את הצוות לקחת את המטוס לקובה, עם עצירת תדלוק בטמפה. בקובה השליטה על המטוס הוחזרה לקברניט.
- ב-5 ביולי 1972, טיסה 710 של פסיפיק סאות'ווסט איירליינס, על מטוס בואינג 737-200 במסלול מסקראמנטו לסן פרנסיסקו נחטף בדרישה להטיס אותו לברית המועצות. המטוס שוחרר על ידי כוח מיוחד של הFBI בהסתערות שהסתיימה עם 2 נוסעים פצועים, נוסע הרוג, ושני חוטפים הרוגים.
- ב-1 במאי 1980, טיסה 818 של פסיפיק סאות'ווסט איירליינס, על מטוס בואינג 727 מסטוקטון ללוס אנג'לס עם 8 אנשים על המטוס נחטפה. החוטף דרש להילקח לאיראן אך הוכרע במאבק פיזי על ידי הטייס.
יעדים
_in_Pacific_Southwest_Airlines_livery.jpg)
לפני המיזוג לתוך חברת US איירווייז החברה הפעילה טיסות ל-31 יעדים. על פי המידע הקיים, החברה הפעילה טיסות ל-38 יעדים לפחות, לאורך שנות קיומה. החברה הפעילה טיסות קצרות ליעדים רבים בתוך מדינת קליפורניה, טיסות בתוך ארצות הברית למדינות: איידהו, אריזונה, וושינגטון, יוטה, נבדה, ניו מקסיקו וקולורדו וטיסות בינלאומיות ל-3 יעדים במקסיקו.
צי
צי בעת המיזוג
לפני המיזוג עם לתוך US איירווייז חברת התעופה הפעילה צי של 74 מטוסים. כמו כן, לאורך שנותיה החזיקה החברה בצי של 33 כלי טיס למטרות אימון שכלל בסך הכל 31 מטוסים מטוסים אזרחיים קלים ו2 מסוקים קטנים.
זהו הצי שפעל ברשות החברה עד לשנת 1988:
| כלי טיס | בצי | נוסעים |
|---|---|---|
| בריטיש אירוספייס 146-100 | 1 | לא ידוע |
| בריטיש אירוספייס 146-200 | 24 | 100-85 |
| דאגלס DC-9-31 | 3 | 107 |
| דאגלס DC-9-32 | 1 | 107 |
| מקדונל דאגלס MD-81 | 23 | 156-150 |
| מקדונל דאגלס MD-82 | 12 | 156-150 |
צי היסטורי
זהו הצי ההיסטורי הכולל שפעל לאורך כל שנות קיומה של החברה של החברה:
| כלי טיס | בצי | נוסעים | כינויים |
|---|---|---|---|
| בואינג 727 | 51 | ||
| בואינג 737-200 | 14 | אלברט השמן / FA (קיצור של אלברט השמן באנגלית) | |
| בל 206 | 1 | ||
| בריטיש אירוספייס 146-100 | 3 | מטוס-חייכן | |
| בריטיש אירוספייס 146-200 | 24 | 85-100 | מטוס-חייכן |
| דאגלס DC-3 | 9 | ||
| דאגלס DC-4 | 4 | ||
| דאגלס DC-6 | 1 | ||
| דאגלס DC-9-31 | 4 | 107 | |
| דאגלס DC-9-32 | 2 | 107 | |
| לוקהיד L-188 אלקטרה | 9 | סופר אלקטרה / אלקטרוד / טרוד | |
| לוקהיד L1011 | 1 | אמה ציפור-מחייכת (על משקל אמא אווזה) | |
| מקדונל דאגלס MD-81 | 23[1] | 156-150 | |
| מקדונל דאגלס MD-82 | 17 | 156-150 |
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
