ננגה פרבט

ננגה פרבט
	ננגה פרבט
מידע כללי
גובה	8,125
מיקום	קשמיר
רכס הרים	הימלאיה
העפלה ראשונה	3 ביולי 1953
קואורדינטות	35°14′15″N 74°35′21″E / 35.23750°N 74.58917°E
	(למפת פקיסטן רגילה) אסלאמאבאד רוואלפינדי קראצ'י לאהור פייסלאבאד מולטאן פשאוור היידראבאד כוויתה הודו סין קשמיר אפגניסטן טורקמניסטן איראן הים הערבי ננגה פרבט

ננגה פרבט (באורדו: نانگا پربت, באנגלית: Nanga Parbat) הוא הר בגובה של 8,125 מטר בקצהו המערבי של רכס הרי ההימלאיה, וההר התשיעי בגובהו בעולם. הוא ההר המערבי ביותר מבין ההרים שגובהם מעל 8,000 מטר, והוא שוכן בקשמיר שבפקיסטן, מדרום לנהר האינדוס ולא הרחק מדרום לרכס הקארקוראם.

הננגה פרבט הוא הר מרשים ובולט מעל סביבתו. פירוש שמו של ההר הוא "ההר העירום". המפנה הדרומי שלו, "פני רופל" (Rupal Face) נחשב בעיני רבים כפנים ההרריים הגבוהים בעולם: הוא מתרומם כ-4600 מטרים מעל בסיסו. הצד הצפוני שלו, מדרון הרחיוט (Rakhiot Flank), מתרומם מעמק האינדוס ועד לפסגה, מרחק אנכי של 7000 מטרים, על פני מרחק אופקי של 27 קילומטרים בלבד.

לאורך ההיסטוריה ניסו רבים לטפס על ההר, והוא גבה קורבנות רבים יחסית לשאר ההרים הגבוהים בעולם: במחצית הראשונה של המאה ה-20, עד שהרמן בול טיפס עליו ב-1953, מתו בו 31 מטפסים. מאז שיעור האבדות בקרב המטפסים על ההר ירד, אם כי הוא עדיין נחשב כהר קשה ביותר לטיפוס.

המסנרים על הננגה פרבט

ריינהולד מסנר, שנחשב בעיני רבים מטפס ההרים הגדול של כל הזמנים, יצא ב-1970, יחד עם אחיו גונתר, במסגרת של משלחת אוסטרית-גרמנית, לטפס על הננגה פרבט. שני האחים היו איטיים למדי על ההר. הקור היה קיצוני והם שהו שעות רבות ללא מים ומזון מספיקים, אך הצליחו להגיע לפסגה. גונתר סבל ממחלת גבהים והיה ברור לשניהם שלא יוכל לרדת במסלול שבו עלו, שהיה תלול למדי. לפיכך, הם החליטו לרדת מן הצד השני של ההר, שהוא פחות תלול, אך שוכן בטריטוריה בלתי מוכרת. במהלך הירידה הם נפרדו, כפי הנראה בגלל שריינהולד התקדם מהר מאד, וגונתר לא עמד בקצב.

ריינהולד מסנר סיפר שהוא לא שם לב שאחיו אינו מאחוריו. כשהבחין בכך לבסוף, הוא חזר לחפש אחריו וקרא בשמו. לבסוף הניח שגונתר נספה, ככל הנראה, במפולת שלגים והמשיך לרדת לבדו. ריינהולד מסנר הגיע למחנה הבסיס במצב קשה לאחר יומיים נוספים. הוא איבד שבע מבהונותיו ושלושה מקצות אצבעותיו כתוצאה מכוויות קור. גופתו של גונתר מסנר נמצאה ב-2005 על ידי מטפסים פקיסטנים, על הקרחון שדרכו ניסו לרדת, כפי שטען מסנר. מסנר ספג ביקורת רבה בגין משלחת זו, ורבים טענו שמתוך הקשיחות הבלתי מתפשרת שלו הוא הפקיר את אחיו למות על ההר. אחרים טענו שרצה בתהילה לבדו והתכוון לרשום את ההישג המדהים של סולו על פסגה הימאלאית בגובה של מעל 8,000 מטרים, ולשם כך היה נכון להקריב את אחיו.