נסוג אחור

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף נסוג אחור (לשון))
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נָסוֹג אָחוֹר היא תופעה בדקדוק המקראי הבאה בשתי מילים בעלות קשר תחבירי במשפט. כאשר המילה הראשונה מוטעמת בסופה והשנייה מוטעמת בראשה; ההטעמה של המילה הראשונה נסוגה הברה אחת אחורה ממיקומה הנכון. זאת, על מנת למנוע הטעמות צמודות בשתי המילים.

נסוג אחור גורם לכך שמילה תהא מוטעמת בהטעמת מלעיל במקום מלרע.

נסוג אחור הוא הרחבה של כלל ההטעמות. כלל ההטעמות קובע שלהברה מוטעמת לעולם לא תקדם הברה שיש בה אפילו הטעמה משנית. הטעמה משנית תבוא רק הברה אחת לפני כן, כך שבין הטעמה ראשית של מילה להטעמת המשנה, תחצוץ תמיד הברה שאינה מוטעמת כלל. נסוג אחור מרחיב את כלל ההטעמות מתחולה בתוך מילה אחת, אל תחולה בשתי מילים צמודות (היינו, שהמילה הראשונה מוטעמת בטעם משרת, המחבר אותה אל המילה השנייה). על ידי הסגת ההטעמה הברה אחת אחורה, נמענת הקרבה בין ההברה האחרונה במילה הראשונה, שהייתה אמורה להיות מוטעמת, להברה המוטעמת בראש המילה השנייה. כך נמנע הקושי בהיגוי של שתי הטעמות קרובות.

נסוג אחור לא חל כאשר המילה הראשונה מוטעמת בטעם מפסיק. כי ההפסקה שמבצע הפסיק, מפרידה ממילא בין ההטעמות של שתי המילים.

נסוג אחור אינו כלל חובה ולעיתים לא ברור מה הכללים שהנחו את כי בעלי המסורה בקביעתו. כמעט בכל עמוד בתנך מודפס ימצאו מקרים שהיו ראויים לקבל נסוג אחור - ואין.

נסוג אחור יכול להופיע בין שהמילה הראשונה מסתיימת בהברה פתוחה ובין בסגורה. בין שהמילה השנייה פותחת בתנועה ובין בשווא נע.

לכן המדקדקים המסורתיים התקשו במתן כללים לתחולת התופעה, ומיעטו לכתוב עליה.

דוגמאות

הדוגמה הראשונה בתורה: בראשית פרק א' פס' ה'. ולחושך קרא לילה. קרא-מלעיל.

בדקנו את פרשת השבוע בעת כתיבת פסקה זו (פרשת כי תשא), וכמו שכתבנו לעיל, מצאנו דוגמאות רבות למגוון האפשרויות:

דוגמאות לנסוג אחור:

לֹ֥א יָדַ֖עְנוּ מֶה־הָ֥יָה לֽוֹ (שמות לב, א + כג),

וַיֹּ֣אמְרוּ לִ֔י עֲשֵׂה־לָ֣נוּ אֱלֹהִ֔ים (שמות לב, כג)

וְקָ֥רָא ל֖וֹ אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד (שמות לג, ז),

דוגמאות לנסיגה במילים מוקפות:

וַיִּשְׁתַּֽחֲווּ־לוֹ֙ וַיִּזְבְּחוּ־ל֔וֹ (שמות לב, ח),

מִ֚י אֲשֶׁ֣ר חָֽטָא־לִ֔י (שמות לב, לג),

וְאֵדְעָ֖ה מָ֥ה אֶֽעֱשֶׂה־לָּֽךְ (שמות לג, ה),

וּמֹשֶׁה֩ יִקַּ֨ח אֶת־הָאֹ֜הֶל וְנָֽטָה־ל֣וֹ ׀ מִח֣וּץ לַֽמַּחֲנֶ֗ה (שמות לג, ז),

יֵֽלֶךְ־נָ֥א אֲדֹנָ֖י בְּקִרְבֵּ֑נוּ (שמות לד, ט),

אֱלֹהֵ֥י מַסֵּכָ֖ה לֹ֥א תַֽעֲשֶׂה־לָּֽךְ (שמות לד, יז),

וְאַֽחֲרֵי־כֵ֥ן נִגְּשׁ֖וּ כׇּל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל (שמות לד, לב),

דוגמאות לנסוג אחור במילה הנסגרת בעיצור:

אַל־יִ֥חַר אַ֖ף אֲדֹנִ֑י (שמות לב, כב),

דוגמאות לנסוג אחור כשהמילה השנייה נפתחת בשווא נע:

הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֗ (שמות לד, יב),

דוגמאות לנסוג אחר כשהמילה הראשונה נסגרת בעיצור והשנייה נפתחת בשווא נע:

הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֗ (שמות לד, יב),

דוגמאות להיעדר נסוג אחור כשאפשר היה שיהא נסוג אחור ואי השימוש בנסוג גורם לקירוב מובהק של ההטעמות:

וְנָתַתָּ֥ שָׁ֖מָּה מָֽיִם (שמות ל, יח),

כׇּל־הָעֹשֶׂ֥ה בָהּ֙ מְלָאכָ֔ה (שמות לא, יד),

וְנִצַּבְתָּ֥ לִ֛י שָׁ֖ם עַל־רֹ֥אשׁ הָהָֽר (שמות לד, ב),

כִּֽי־נוֹרָ֣א ה֔וּא (שמות לד, י),

דוגמאות להיעדר נסוג אחור כאשר המילה הראשונה נסגרת בעיצור:

וְקִדַּשְׁתָּ֥ אֹתָ֖ם לְכַהֵ֥ן לִֽי (שמות ל, ל),

נֹצֵ֥ר‏ חֶ֙סֶד֙ לָאֲלָפִ֔ים (שמות לד, ז),

וַיִּקֹּ֥ד אַ֖רְצָה (שמות לד, ח),

וְלֹא־יַחְמֹ֥ד אִישׁ֙ אֶֽת־אַרְצְךָ֔ (שמות לד, כד),

וַֽיְהִי־שָׁ֣ם עִם־יְקוָ֗ק אַרְבָּעִ֥ים יוֹם֙ וְאַרְבָּעִ֣ים לַ֔יְלָה (שמות לד, כח)

דוגמאות להיעדר נסוג אחור כאשר המילה השנייה פותחת בשווא:

קֹ֛דֶשׁ תִּהְיֶ֥ה לְךָ֖ לַיקוָֽק (שמות ל, לח),

וַיִּקְרָ֥א בְשֵׁ֖ם יְקוָֽק (שמות לד, ה),

כִּ֤י יְקוָק קַנָּ֣א שְׁמ֔וֹ (שמות לד, יד),

וְקָרָ֣א לְךָ֔ וְאָכַלְתָּ֖ מִזִּבְחֽוֹ (שמות לד, טו),

וְחַ֤ג שָׁבֻעֹת֙ תַּעֲשֶׂ֣ה לְךָ֔ (שמות לד, כב),

דוגמאות להיעדר נסוג אחור כאשר המילה הראשונה נסגרת בעיצור והמילה השנייה פותחת בשווא:

לֹא־תְבַשֵּׁ֥ל גְּדִ֖י בַּחֲלֵ֥ב אִמּֽוֹ (שמות לד, כו),

דוגמאות להיעדר נסוג אחר כשניתן היה לבטל את ההטעמה במילה הראשונה ולהקיף אותה אל המילה השנייה כדי למנוע קירוב ההטעמות:

וַיֹּ֗אמֶר אֵ֥ין קוֹל֙ עֲנ֣וֹת גְּבוּרָ֔ה וְאֵ֥ין ק֖וֹל עֲנ֣וֹת חֲלוּשָׁ֑ה (שמות לב, יח),

ראו גם

Kamats.PNG ערך זה הוא קצרמר בנושא בלשנות. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0