נסיכות טורן וטקסיס
 | |
| ממשל | |
|---|---|
| משטר | נסיכות |
| שפה נפוצה | גרמנית |
| עיר בירה | רגנסבורג |
| גאוגרפיה | |
| יבשת | אירופה |
| היסטוריה | |
| הקמה | קבלת מעמד נסיכות |
| תאריך | 1608 |
| פירוק | סיפוח לממלכת בוואריה |
| תאריך | 1806 |
| ישות יורשת |
 ממלכת בוואריה |
נסיכות טורן וטקסיס (בגרמנית: Fürstenhaus Thurn und Taxis) היא נסיכות בשטחי האימפריה הרומית ה"קדושה", אשר התקיימה בין השנים 1608–1806, ואשר שליטיה היו אחראים על הדואר הקיסרי מהמאה ה-16, ואף החזיקו במבשלות שיכר רבות. המשפחה היא אחת העשירות בגרמניה, ומתגוררת בטירה ברגנסבורג מאז 1748, וכיום עומד בראשה אלברט השני, נסיך טורן וטקסיס השנים עשר.
היסטוריה
משפחת טאסו (מתוך המילה האיטלקית "גירית") הייתה משפחה בלומברדיה באזור ברגמו. הרשומות המוקדמות ממקמים אותם Almenno ב Val Brembana סביב 1200[1] לפני שהם ברחו לכפר הרחוק יותר של Cornello לברוח מסכסוכים בין משפחת קולאוני הגוואלפית מברגמו ומשפחת סוארדי הגיבלינית. בסביבות 1290,[2] לאחר שדוכס מילאנו כבש את ברגמו, אומודאו טאסו אירגן 32 מבני משפחתו לחברה של בלדרים (Compagnia dei Corrieri) אשר קישרה את מילאנו עם ונציה ורומא. [3] מקבלי החסות המלכותית והאפיפיורית, רוכבי הדואר שלו היו יחסית כל כך יעילים שהם הפכו ידועים כ-bergamaschi ברחבי איטליה.[4]
רוג'רו דה טאסיס נקרא לחצרו של הקיסר פרידריך השלישי בשנת 1443. הוא ארגן מערכת דואר בין ברגמו לווינה ב-1450;[2] מאינסברוק לאיטליה ולשטיריה בסביבות 1460; וינה עם בריסל בסביבות 1480.[2] עם הצלחתו, נעשה רוג'רו אביר ואדון הלשכה.[4] [5] ג'אנטו דה טאסיס מונה למנהל הראשי של שירותי הדואר באינסברוק בשנת 1489. פיליפ מבורגונדי העלה את אחיו של ג'אנטו, פרנסיסקו דה טאסיס, לקפטן משרתו בשנת 1502.[6] בשל סכסוך התשלומים עם פיליפ, פרנסיסקו פתח את משרתו לשימוש ציבורי בשנת 1506.[2] ב-1516 העביר פרנסיסקו את המשפחה לבריסל בדוכסות בראבנט, שם הם שימשו כלי עזר לשלטון ההבסבורגי, וקישרו את ארצות השפלה ההבסבורגיות העשירה לבית המלוכה הספרדי.[6] המסלול הרגיל עבר דרך צרפת, אבל מסלול משני על פני האלפים לג'נובה והיה זמין בזמנים של עוינות.
השם טורן וטקסיס נבע מהתרגום לגרמנית של התואר הצרפתי של המשפחה (de La Tour et Tassis או de Tour et Taxis). קרל החמישי מינה את ג'ובאני בטיסטה דה טאסיס כמנהל לשכתו בשנת 1520; מקסימיליאן הרחיב את רשתם ברחבי האימפריה הרומית ה"קדושה".[7] בשנת 1624 הועלתה המשפחה לדרגת רוזנות ("רוזן") והם אימצו רשמית את צורתם הגרמנית בשנת 1650. הם קיבלו את התואר "נסיכי" בשנת 1695 על פי בקשתו של הקיסר לאופולד הראשון. המשפחה הפעילה את חברת ה"דואר טורן-אונד-טקסיס", יורשו של הדואר הקיסרי של האימפריה הרומית ה"קדושה", בין השנים 1806–1867. שירות הדואר שלהם איבד את המונופול שלו בהדרגה במשך מאות שנים, כאשר הדואר הספרדי נקנה על ידי הכתר במאה ה-18 והדואר הגרמני נרכש על ידי פרוסיה לאחר נפילתה של העיר החופשית פרנקפורט בשנת 1866. מושב המשפחה הוקם ברגנסבורג, גרמניה, ונשאר בטירת סנט אמראם משנת 1748.
ריינר מריה רילקה כתב את הדואינו אלגיות שלו בעת ביקור מריה, נסיכת טורן וטקסיס (לבית הוהנלוהה) בטירת דוינו של משפחתה. רילקה הקדיש מאוחר יותר את הרומן היחיד שלו (המחברות של מאלטה לורידיס בריג') לנסיכה, שהייתה הפטרונית שלו. היחס של הנסיכה מריה למשפחת טורן וטקסיס של רגנסבורג רחוק למדי, אולם היא נשואה לאלכסנדר, נסיך טורן וטקסיס, חברה בסניף הצ'כי של המשפחה, אשר בתחילת המאה ה-19 התיישבה בבוהמיה (כיום בצ'כיה) והפכה קשורה קשר הדוק לתרבות ולהיסטוריה הלאומית הצ'כית.
כמה מבני המשפחה היו אבירי מלטה.
עד 1919, התארים של ראש הבית היו נסיך טורן וטקסיס, נסיך בוכאו וקרוטושין, דוכס ורת ודונאושטאוף, רוזן פרידברג-שר, רוזן ולה-סאסינה, מרשל, יורש מנהלת הדואר.
הראש הנוכחי של בית טורן וטקסיס הוא אלברט השני, נסיך טורן וטקסיס השנים עשר, בנו של יוהנס ואשתו, גלוריה. המשפחה היא אחת העשירות בגרמניה. מבשלת הבירה של המשפחה נמכרה לקבוצת פאולנר של מינכן ב-1996, אבל היא עדיין מייצרת בירה תחת המותג של טורן וטקסיס.
נסיכי טורן וטקסיס
- אויגן אלכסנדר 1695–1714 (1652–1714)
- אנזלם פרנץ 1714–1739 (1681–1739)
- אלכסנדר פרדיננד 1739–1773 (1704–1773)
- קרל אנזלם 1773–1805 (1733–1805)
- קרל אלכסנדר 1805–1827 (1770–1827)
- מקסימיליאן קרל 1827–1871 (1802–1871)
- הנסיך מקסימיליאן אנטון (1831–1867)
- מקסימיליאן מריה 1871–1885 (1862–1885)
- אלברט הראשון 1885–1952 (1867–1952)
- פרנץ יוזף 1952–1971 (1893–1971)
- הנסיך גבריאל (1922–1942)
- קרל אוגוסט 1971–1982 (1898–1982)
- יוהנס בפטיסטה 1982–1990 (1926–1990)
- אלברט השני 1990–נוכחי (נולד ב-1983)
- יוהנס בפטיסטה 1982–1990 (1926–1990)
- הנסיך רפאל ריינר (1906–1993)
- (1) הנסיך מקס עמנואל (נולד ב-1935), נסיך הכתר
- הנסיך פיליפ ארנסט (1908–1964)
- (2) הנסיך אלברכט פרידריך (נולד ב-1930)
- פרנץ יוזף 1952–1971 (1893–1971)
- הנסיך מקסימיליאן אנטון (1831–1867)
- מקסימיליאן קרל 1827–1871 (1802–1871)
- קרל אלכסנדר 1805–1827 (1770–1827)
- הנסיך מקסימיליאן יוזף (1769–1831), מייסד הענף הצ'כי של המשפחה
- הנסיך קרל אנזלם (1792–1844)
- הנסיך הוגו מקסימיליאן (1817–1889)
- הנסיך אלכסנדר יוהאן (1851–1939)
- הנסיך אריך למורל (1876–1952)
- הנסיך יוהאן פון נפומוק (1908–1959)
- (3) הנסיך פרידריך (born 1950)
- (4) הנסיך קרל פרדיננד (נולד ב-1952), 3 ילדים ללא זכויות ירושה
- (5) הנסיך מקסימיליאן (נולד ב-1955)
- הנסיך יוהאן פון נפומוק (1908–1959)
- הנסיך אלכסנדר (1881–1937), נסיך דלה טורה אי טאסו ודוכס קסטל דואינו 1923–1937, heirs without dynastic rights
- הנסיך אריך למורל (1876–1952)
- הנסיך אלכסנדר יוהאן (1851–1939)
- הנסיך הוגו מקסימיליאן (1817–1889)
- הנסיך קרל אנזלם (1792–1844)
- קרל אנזלם 1773–1805 (1733–1805)
- אלכסנדר פרדיננד 1739–1773 (1704–1773)
- אנזלם פרנץ 1714–1739 (1681–1739)
משפחת טורן אונד טקסיס הגיעה לתשומת לב תקשורתית מסיבית בסוף שנות ה-70 ועד אמצע שנות ה-80, כאשר הנסיך יוהנס נשא את מריה גלוריה, רוזנת שנבורג-גלאוכאו, בת למשפחת אצולה זוטרה ומרוששת. סגנון החיים הפראי של "הזוג הסילוני" והמראה העילאי של הנסיכה גלוריה (המאופיינים בצבעי שיער בהירים ובבגדי אוונגרד) זיכו אותה לכינוי "הנסיכה TNT".[8]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Serassi, Pierantonio. La vita di Torquato Tasso, pp. 4 ff. Pagliarini, 1785. Retrieved 2 October 2013. (באיטלקית)
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 The Encyclopedia Americana: The International Reference Work, Vol. 25, p. 476. Utgiver Americana Corporation, 1958. Retrieved 3 October 2013.
- ^ Turismo Lombardia. "Il Borgo di Camerata Cornello dei Tasso (אורכב 04.10.2013 בארכיון Wayback Machine)". Retrieved 3 October 2013. (באיטלקית)
- ^ 4.0 4.1 López Jurado, Luis Felipe. Prefilatelia de Murcia: Historia Postal del Reino de Murcia desde 1569 hasta 1861, pp. 26 ff. "La Familia Tassis". Editora Regional de Murcia, 2006. Retrieved 3 October 2013. (בספרדית)
- ^ Le Folklore Brabancon, p. 372. (Brabant), 1981. Retrieved 3 October 2013. (בצרפתית)
- ^ 6.0 6.1 Papadopoulos, A.G. Urban Regimes and Strategies: Building Europe's Central Executive District in Brussels (University of Chicago Press, 1996), p. 41. Retrieved 3 October 2013.
- ^ McRobbie, L. R. Gute Prinzessinnen kommen ins Märchen, böse schreiben Geschichte: Von Olga, der Wilden, über Kaiserin Sisi bis zu Gloria von Thurn und Taxis. BTB Verlag, 2014.
- ^ Princess TNT (אורכב 26.10.2007 בארכיון Wayback Machine) (also referred to as "Princess TNT, the dynamite socialite") according to the June 2006 edition of Vanity Fair Magazine).
