נער שותה
| מידע כללי | |
|---|---|
| צייר | אניבלה קראצ'י |
| תאריך יצירה | העשור של 1580 |
| טכניקה וחומרים | צבע שמן, קנבס |
| ממדים בס"מ | |
| רוחב | 43.7 |
| גובה | 55.800000000000004 |
| נתונים על היצירה | |
| מספר יצירה | 1994.4 |
נער שותה (באיטלקית: Ragazzo che beve) הוא ציור שמן מאת אניבלה קראצ'י, שצויר בסביבות השנים 1582–1583, ונחשב לאבן דרך בהתפתחות ציור הז'אנר באמנות האירופית. הציור מוצג כיום במוזיאון האמנות של קליבלנד, והוא אחד מתוך שלוש גרסאות ידועות של היצירה.
רקע וחשיבות היסטורית
בתקופה בה נוצר הציור, אמנות הרנסאנס האיטלקית נשלטה בידי סגנון המנייריזם, שהתאפיין באידיאליזציה של דמויות ובקומפוזיציות מעובדות. נער שותה חרג באופן בולט מהנורמות הללו, כשהציג דימוי פשוט של נער הלוגם מכוס יין – ללא סמלים דתיים או מיתולוגיים.
אניבלה קראצ'י, יחד עם אחיו אגוסטינו ובן דודו לודוביקו, הוביל רפורמות באמנות האיטלקית שהתבססו על תצפית מדויקת בעולם הטבע. שלושתם ביקשו להחזיר את האמנות לממדיה הריאליסטיים, בניגוד לסגנון המלאכותי של המנייריזם שבו הסגנון והטכניקה גברו על האמת הטבעית. קראצ'י הציע אלטרנטיבה מתונה גם לדרמה הבוטה של קראווג'ו, כשהתמקד ברישום טבעי ובתיאורים יומיומיים.[1]
תיאור היצירה
הציור, שגובהו פחות משני רגל (כ-60 ס"מ), מתאר נער בעת שתייה מכוס יין, בתנוחה בלתי רשמית ונטולת אידיאליזציה. מדובר באחת מהדוגמאות הראשונות לציור ז'אנר – תחום המתאר סצנות מחיי היומיום.
הציור בולט בגישתו הטבעית: פני השטח המחוספסים של הקנבס, הנושא הפשוט, והעיוותים שנוצרים כתוצאה ממעבר אור דרך זכוכית – כולם מרכיבים המחזקים את הרושם של תיאור מציאותי ישיר. ניתן להבחין בפרטי מכחול גלויים, בשינויים בגווני העור, ובכתם אור חלוד על חולצתו של הנער, כפי שהוא נשבר דרך היין בכוס. אלו תורמים לתחושת רעננות ומיידיות שהייתה נדירה באמנות של התקופה.[2][1]
סגנון והשוואה לקאראווג'ו
בציור נער שותה, כמו ביצירות מוקדמות אחרות של אניבלה קראצ'י, ניכרת גישה חדשנית שהתאפיינה בריאליזם טבעי ובתצפית ישירה. סגנונו של קראצ'י בציור זה מתואר ככזה ש"מנווט בין המלאכותיות המלוטשת של המנייריזם – שבה הסגנון והטכניקה גברו על הנאמנות לטבע – לבין הדרמה המוגברת שבציוריו של קאראווג'ו". שילוב זה הקנה ליצירה אופי מאוזן: מצד אחד, התרחקות מהאידיאליזציה של סוף המאה ה־16, ומצד שני, הימנעות מהאפלה והרגשנות האינטנסיבית שמאפיינת את קאראווג'ו.[1]
בציור נער שותה ניתן לזהות השפעה סגנונית של קאראווג'ו, שאותו העריץ קראצ'י. הדבר מתבטא במיוחד בשימוש המיומן באור: הנוזל בכד משתקף על חולצתו הלבנה של הנער ויוצר אפקט של "משחק מראות" מרשים. ההשוואה בין יצירה זו לבין ציורו של קאראווג'ו בכחוס המוצג בגלריה אופיצי מחדדת את ההבדלים בין השניים — אף על פי ששניהם מציגים צעיר הצורך יין, קראצ'י נמנע מסמליות מיתולוגית ובחר בתיאור ישיר של מציאות יומיומית. שני האמנים נחשבים לחלוצי סגנון הבארוק האיטלקי, אך קראצ'י בלט בגישתו הטבעית והצנועה, ובהעדפתו לציור ז'אנר — המתמקד באנשים רגילים בעיסוקיהם הפשוטים.[3]
השפעה ואובדן
מנהלו לשעבר של מוזיאון קליבלנד, רוברט פ. ברגמן, תיאר את הציור כ"אולי התמונה הספונטנית ביותר של המאה ה־16". אחת משלוש הגרסאות הידועות של היצירה נגנבה בשנת 2020 מגלריית הציורים של קולג' כרייסט צ'רץ' באוקספורד ועדיין לא אותרה.[1]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 Sebastian Smee, Annibale Carracci’s ‘Boy Drinking,’ at the Cleveland Museum of Art, helped to usher in genre paintings, The Washington Post, 7 באוקטובר 2021
- ↑ Boy Drinking | Cleveland Museum of Art| Cleveland Museum of Art, www.clevelandart.org (באנגלית אמריקאית)
- ↑ Caravaggio's Bacchus vs. Carracci's Boy Drinking, ArtCentrica - Innovative software for EdTech and Museums, 10 בפברואר 2022
| אניבלה קראצ'י | ||
|---|---|---|
| ציורים | אוכל השעועית • אלגוריה על האמת והזמן • בחירתו של הרקולס • דיוקן עצמי ליד כן הציור • חנות הקצב • נוף נהר • נער שותה • סאטיר צעיר קוטף ענבים • שני ילדים מתגרים בחתול |  |
| אישים קשורים | אגוסטינו קראצ'י (אח) • לודוביקו קראצ'י (אחיין) • קראצ'י (משפחת אמנים) | |
נער שותה41979584Q60477093