נפתלי בוטווין
 | |
| לידה | 19 בפברואר 1905 |
|---|---|
| נרצח | 6 באוגוסט 1925 (בגיל 20) |
נפתלי יצחק בוטווין (19 בפברואר 1905 - 6 באוגוסט 1925) היה קומוניסט יהודי, יליד פולין, שהתנקש במודיע של המשטרה (שהסתנן למפלגה הקומוניסטית בפולין והסגיר פעילים) והוצא בשל כך להורג. מעשהו זה זכה להערכה רבה, במיוחד בקרב הפעילים הקומוניסטים, ואף הונצח בצורות שונות. ב-1937 קראו מתנדבים יהודים בבריגדות הבינלאומיות לפלוגה שלהם על שם בוטווין.
ביוגרפיה
בוטווין נולד ב-1905 בעיירה קאמיאנקה בוזקה שלייד לבוב והיה הילד השמיני במשפחה ענייה. ב-1908 נפטר אביו דבר שהחמיר את מצבה הכלכלי של המשפחה ובסופו של דבר אילץ את נפתלי לעזוב את לימודיו בגיל 13 ולצאת לפרנס את המשפחה. תחילה עבד במפעל וב-1920 התקבל לעבודה כשולייה של יצרן נעלים.
ב-1922 הצטרף בוטווין לתנועת הנוער היהודי הסוציאליסטי של הבונד הצוקונפט וב-1923 הצטרף לאיגוד העובדים והפך לחבר במפלגה הקומוניסטית של פולין (KPP). בעקבות פעילותו הפוליטית פוטר בוטווין ממפעל הנעלים ב-1925.
חיסול צכנובסקי
המפלגה הקומוניסטית בפולין פעלה לשיפור תנאי העבודה של הפועלים ולהתארגנותם. פעילות זו הייתה לצנינים בעיני בעלי הממון והשלטונות במדינה שלחצו על המשטרה לפעול בנמרצות כדי לדיכוי המפלגה. אחת מדרכי הפעולה העיקריות של המשטרה הייתה החדרת מלשינים למפלגה שפעלו להסגרת הפעילים. אחד מהמלשינים המזיקים ביותר היה יוזף צכנובסקי (Josef Cechnowski). תחילה הצטרף צכנובסקי לסניף המפלגה בוורשה והחל להסגיר את פעיליה שם אך לאחר שחשד שהתגלה עבר ללבוב שם פעל בוטווין. במפלגה חשדו שצכנובסקי הוא מלשין של המשטרה והנהגתה החליטה לחסלו. תחילה הוטלה המשימה על חוליה בת 3 פעילים פולנים (היבנר, קנייבסקי ורוטקובסקי) אך הם נאסרו ב-17 ביולי 1925 בזמן שניסו להוציא לפועל את החיסול[1]. בעקבות כישלון זה הוטלה המשימה על בוטווין שהצטייד באקדח וירה למוות בצכנובסקי ב-29 ביולי 1925 בזמן שיצא מבית המשפט בעיר. בוטווין ניסה לברוח אך שוטרים רדפו אחריו ותפסוהו.
המשפט וגזר הדין
בוטווין הודה באשמה וטען שפעל מטעם המפלגה הקומוניסטית כנקמה על הסגרת פעילים קומוניסטים. עם מאסרו פרצו, ברחבי פולין, הפגנות של פעילי מפלגות קומוניסטיות וסוציאליסטיות בקריאה לשחרר את בוטווין. על אף המחאה נפתח משפטו של בוטווין ב-5 באוגוסט 1925 בפני בית משפט מיוחד ולאחר 4 שעות מפתיחתו נגזר דינו של בוטווין למוות. למחרת נעשתה פנייה לנשיא פולין סטאניסלב וויצ'יכובסקי (אנ') להמתיק את העונש אך זה סירב ובוטווין הוצא להורג על ידי כיתת יורים. בוטווין סירב לכסות את עייניו ומילותיו האחרונות היו "תחי המהפכה הסוציאליסטית". הובא לקבורה בבית הקברות יניבסקי (Yanivsky cemetery) שבעיר.
הנצחתו
לאחר הוצאתו להורג הפך בוטווין לסמל למאבק של העובדים (במיוחד בקרב ארגוני הקומוניסטים היהודים). יום מותו צוין בלוח ימי הזיכרון של הקומוניסטים הישראלים, סיפורו הוצג במספר הצגות בתיאטרון האידי בפולין[2] ושמו ניתן לילדים רבים.
על קיר בית החרושת בו עבד בוטווין נקבע שלט זיכרון אולם ב-1969 הוסר השלט[3].
ב-1937 נקראה הפלוגה היהודית בבריגדות הבינלאומיות בספרד בשם "פלוגת נפתלי בוטווין" על שמו[4][5][6].
קישורים חיצוניים
- "טריבונה לודו" מעלה את זכרו של נפתלי בוטווין (במלאות 35 שנה להוצאתו להורג), קול העם, 16 באוגוסט 1960
- 40 שנה להוצאתו להורג של נפתלי בוטווין - סמל של גבורה פרולטרית, קול העם, 6 בספטמבר 1965
- שלמה רכב, משפטים יהודיים, על המשמר, 22 בפברואר 1961
- נפתלי בוטווין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ בהמשך הוצאו השלושה להורג
- ^ "חייל פשוט" - מחזה על נפתלי בוטווין, על המשמר, 28 בנובמבר 1952
- ^ בדיחה פולנית וספיחיה, על המשמר, 26 ביוני 1969
- ^ מישא רגר, הפלוגה היהודית ע"ש בוטווין, קול העם, 19 ביולי 1945
- ^ נח גרים, חטיבה צבאית-יהודית במלחמת ספרד, על המשמר, 6 בפברואר 1948
- ^ הלוחמים היהודים - הפלוגה היהודית זוכה לתהילה, קול העם, 18 בדצמבר 1957
