רבי נפתלי הרץ קרצ'מר
רבי נפתלי הרץ קרצ'מר (מכונה: ר' הרצל קרצ'מר; ~ה'תרכ"ג, 1863[1] - ה'תרע"ג, 1913) היה שוחט העיר פוניבז' בליטא, שהתפרסם כצדיק וראש ישיבה שנקראה בשמו "ישיבת הגאון ר' הרצל". עיקר פרסומו נבע מספרו בן חמשת הכרכים נועם המצוות.
ביוגרפיה
נולד בביאליסטוק לר' אברהם (מֶמִי) קרצ'מר, נכדו של רבי אשר מטיקטין רבה של שרשוב ומחבר "כתר ראש" על הנהגות רבי חיים מוולוז'ין, ו"ברכת ראש" על מסכת ברכות ונזיר. אביו היה סוחר טקסטיל ועלה עם משפחתו ליפו. בנותיו נישאו לרבנים יוסף גרשון הורביץ, יונה ראם, ולשמואל הומינר. אחיו הגדול משה שמואל היה נציג הברון וחי בפתח תקווה.
נישא לשרה בתו של ר' אליהו מאיר זילברבלט[2] ועבר לגור בפוניבז'. בראשית דרכו התפרנס כסוחר, אך החברה בשוק לא הייתה לרוחו והוא בחר לשמש שוחט תחת פיקוחו של רב העיר, רבי יצחק יעקב (איצל'ה) רבינוביץ.
הוא התפרסם כשהדפיס את ספרו "נועם המצוות" שזכה למספר מהדורות ולהסכמות נלהבות של רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק שהכירו בצעירותו בביאליסטוק, של רבי איצל'ה מפוניבז' ושל ר' יוסף לוינשטיין מסרוצק.
שנים ספורות לפני פטירתו הפתאומית, הקים ישיבה לצעירים בעיר פוניבז' שעד אז הסתובבו מחוסר מסגרת מתאימה, חלקם בבית המדרש וחלקם ברחובות העיר. מתלמידיו בישיבה זו היה הרב נחום ברוך גינצבורג. הישיבה התרחבה ועברה לבית המדרש "גליקל'ס קלויז" (הבית של גליקל'ה), ביתה של גליקל'ה אלמנת רב העיר הקודם הרב יעקב הלוי, שהוקדש על ידה לשמש בית מדרש. את טובי הבחורים היה מפנה ללימודי המשך בישיבת "כנסת ישראל" בסלובודקה. בתקופה זו שמע את שיעוריו הרב אלעזר מנחם שך, אז בן 11.
לרבי נפתלי הרץ קרצ'מר לא היו צאצאים, הוא נפטר כנראה בפתאומיות בפוניבז' בשנת תרע"ג[3].
ספרו
- נועם המצות - חלק ראשון, פיעטרקוב תרס"ה
- נועם המצות - חלק שני, פיעטרקוב תרס"ז
- נועם המצות - חלק שלישי, פיעטרקוב תרס"ט
- נועם המצות - חלק רביעי, פיעטרקוב תרע"א
- נועם המצות - חלק חמישי, פיעטרקוב תרע"ב
קישורים חיצוניים
- הרב מרדכי מנחם וינגורט, הצדיק רבי נפתלי הרץ קרצ'מר זצ"ל מפוניבז', בתוך: ישורון, כרך יא, ירושלים תשס"ב, עמ' תתקה-תתקיח (כולל מאמר על תלמידו רבי נחום ברוך גינצבורג), באתר היברובוקס.
הערות שוליים
- ^ במפעל הביבליוגרפיה העברית נרשם תאריך הלידה ה'ת"ר, 1840 בערך. אך במקורות הביבליוגרפים לרשומה לא מופיע תאריך כזה. לפי וינגורט (להלן "קישורים חיצוניים") ומקורותיו, הוא נפטר בגיל 50, ולכן התאריך בסביבות 1863.
- ^ א"ש הרשברג, פנקס ביאליסטאק, ניו יורק: דפוס האחים שולזינגר, תש"ט, עמ' 196.
- ^ ברל כהן, יידישע שטעט, שטעטלעך און דארפישע ישובים אין ליטע ביז 1918, ניו יורק 1991, עמ' 380, מצטט בשם "תולדות אנשי שם" של ראנד, כי הרב קרצ'מר היגר לארצות הברית וכיהן כרב בכמה ערים בארצות הברית, אך הוא מעיר כי אינו יודע דבר על אמיתות גרסה זו. בספרו של ראנד "תולדות אנשי שם" ניו יורק תש"י, אין ערך המוקדש לרב קרצ'מר. על פי מה שמסופר במשפחתו[דרוש מקור] נפטר בדרך לארץ ישראל ונקבר בים. התפילין שלו נמסרו לשלמה ראם בן אחותו גולדה. פרטיו נחקקו על מצבת אביו ר' אברהם בבית הקברות בטבריה.
