נפתלי טלמן
 | |
| לידה |
30 באפריל 1926 העיר החופשית דנציג |
|---|---|
| פטירה | 28 במרץ 2012 (בגיל 85) |
| ענף מדעי | גאוגרפיה, היסטוריה |
| מקום מגורים | גרמניה, ישראל |
| תרומות עיקריות | |
| מחקרים על התיישבות הטמפלרים בארץ ישראל | |
נפתלי טלמן (בגרמנית: Naftali Norbert Thalmann; 30 באפריל 1926 - 28 במרץ 2012) היה גאוגרף ישראלי, חוקר מושבות הטמפלרים בארץ ישראל.
קורות חיים
ילדות ונעורים
נפתלי טלמן נולד בשנת 1926 לחיה לבית קוכמן ולחיים שלום טלמן, בעיר החופשית דנציג. אביו, חיים, היה בעל חנות צעצועים מקומית ואימו, חיה, הייתה מיילדת ידועה בקרב הקהילה היהודית. בגיל שלוש הלך לגן ילדים יהודי בעיר ואחר כך לבית ספר עממי כללי – עד כיתה ד'. עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, נעשו חיי היהודים קשים וההורים נאלצו לשלחו לבית ספר יהודי פרטי, שם למד עד כיתה ח'. בשנת 1938, כאשר הפכו חיי היהודים לבלתי נסבלים, ארגנה הקהילה היהודית בעיר קבוצה של משפחות, ומשפחת טלמן ביניהם, שנשלחו כמעפילים לארץ ישראל על גבי האונייה "אסתיר". תלאות רבות עברו על מעפילי "אסתיר" ולאחר ארבעה וחצי חודשים של נדודים, הגיעה האונייה אל מול חופי ארץ ישראל. המשפחה התיישבה בעיר עפולה וטלמן נשלח למוסד של עליית הנוער בכפר הנוער הדתי "כפר חסידים" שם למד מגיל 14 עד גיל 16 וחצי. בכפר הנוער, גמר אומר כי ברצונו ללמוד את מקצוע החקלאות ועבר לבית הספר החקלאי "מקוה ישראל" – שם הוכשר להיות מדריך חקלאי. מצויד בהכשרה זו, חזר לכפר הנוער וניהל שם את גן הירק. אחר כך התגייס לצבא ושירת את שירות החובה כמדריך בחיל התותחנים.
חייו הבוגרים
לאחר שירותו הצבאי, נשא לאישה את חנה לבית קרייטנר (הנערה בעלת הצמה והסינר משירו של נתן אלתרמן – "צריף בנגב") והם עברו להתגורר במושבה יקנעם. לאחר כשנה, נקרא לעבוד בבית הספר החקלאי כדורי, שם עבר הכשרה כמורה לחקלאות. בכדורי נולד בנו הבכור אלי. כעבור שלוש שנים, עברה המשפחה לכפר הנוער והילדים "הדסים", שליד נתניה. נפתלי עבד שם כמורה לחקלאות ואשתו, חנה, כאם בית. ב"הדסים" חיו במשך ארבע שנים (1956–1960), ושם גם נולדה בתו, דורית. ב-1960 עברו מ"הדסים" לחדרה והוא החל לעבוד כמורה לחקלאות בחווה החקלאית "ערוגות פלז" בחדרה, שם הדריך פרחי הוראה של הסמינר למורים לחקלאות ולטבע, ובמדרשת רופין, בסמינר למורים חקלאיים (1960–1980). כאשר הועבר הסמינר לבית ברל, המשיך ללמד שם בין השנים 1980–1993. נפתלי לימד שני מקצועות בחקלאות ושימש כמדריך פדגוגי. ב-1987, נפטרה אשתו חנה, והוא נשא לאישה את אווה לבית גנדלמן. נפטר לאחר מאבק עיקש במחלה ממושכת ב-28 במרץ 2012, ו' בניסן תשע"ב, בעיר חדרה.
פועלו האקדמי
במקביל לעבודתו, למד בערבים בבית הספר להשתלמות עובדי הוראה לתואר ראשון בהיסטוריה. לאחר מכן למד באוניברסיטה העברית בירושלים לתואר שני ושלישי. פועלו האקדמי-מחקרי המחדש והחשוב, עסק בהתיישבות גרמנים נוצרים בארץ ישראל ובירושלים, ובהתיישבות הטמפלרית בארץ. עבודת הדוקטור שלו, בהנחיית רות קרק ואלכס כרמל, עסקה במשק החקלאי הטמפלרי, והחידושים הטכנולוגיים שלו. ד"ר טלמן קיים קשרים הדוקים עם צאצאי הטמפלרים בגרמניה ובאוסטרליה. הוא הציג את עבודותיו המחקריות בכנסים רבים בארץ ובחו"ל, בין פרסומיו השונים:
מאמרים שפרסם
- טלמן, נפתלי, "השפעות הגורם הגרמני (למעט הטמפלרים) על ההתפתחות היישובית של ארץ ישראל במאה הי"ט ועד למלחמת העולם הראשונה". עבודת גמר לתואר שני בהנחיית רות קרק, המחלקה לגאוגרפיה, האוניברסיטה העברית בירושלים, 1980.
- טלמן נפתלי, "מוסדות ומבנים גרמניים בירושלים", קרדום, יולי 1982.
- טלמן, נפתלי, "אופיו והתפתחותו של המשק החקלאי במושבות הגרמניות הטמפלריות בארץ ישראל 1869-1939(הקישור אינו פעיל)", עבודת דוקטור בהנחיית יהושע בן-אריה ורות קרק, המחלקה לגאוגרפיה, האוניברסיטה העברית בירושלים, דצמבר, 1991.
- טלמן, נפתלי, "הארגון והניהול במושבות הגרמניות של הטמפלרים בארץ ישראל (1989-1868)", מתוך: מחקרים בגאוגרפיה היסטורית של ארץ ישראל, (העורכים יוסי כץ, יהושע בן אריה, יהושע קניאל), הוצאת יצחק בן צבי, ירושלים, תשנ"א, עמ' 95–197
- נאוה דקל ונפתלי טלמן, "חינוך ומסגרות חינוכיות במושבות היהודיות והטמפלריות הכפריות בשלהי התקופה העות'מאנית", דור לדור, ל"ה, תש"ע, 2010, עמ' 7 – 24.
- Ruth Kark and Naftali Thalmann “Technological Innovation in Palestine: The Role of the German Templers.” In Germany and the Middle East - Past, Present and Future. Ed. H. Goren. Jerusalem: Magnes Press, 2003, pp. 201-224
קישורים חיצוניים
- טלמן נפתלי, מוסדות גרמנים וחברות מחקר שהוקמו במאה הי"ט לחקר ארץ ישראל ולימודה, קתדרה 19 עמ' 171–180, ניסן תשמ"א, אפריל 1981.
- טלמן נפתלי, המשק החקלאי במושבות הטמפלרים ותרומתו לקידום החקלאות בארץ ישראל, קתדרה 78, עמ' 65–81, טבת תשנ"ו, דצמבר 1995.
