נקודה חמה (ביולוגיה)
נקודת חמה במגוון הביולוגי (באנגלית: Biodiversity hotspot) היא אזור אקולוגי, שבו קיים מגוון ביולוגי בעל חשיבות רבה המאויים על ידי פעילות אנושית, ודורש הגנה מיוחדת עקב ערכיותו האקולוגית הייחודית. מכלול הנקודות החמות ברחבי העולם מקיף שטח קטן ביותר ביחס לשטח היבשתי הכולל של כדור הארץ, אך בתוכו נמצאים למעלה משליש מכל המינים של צמחים ובעלי חוליות בעולם.
הגדרה
המונח "נקודה חמה" נטבע לראשונה בהקשר האקולוגי על ידי האקולוג נורמן מיירס (אנ'), בשני מאמרים שפורסמו על ידו בכתב העת “The Environmentalist” בשנת 1988[1] ובשנת 1990,[2] ולאחר מכן במאמר שלישי משנת 1990 שפרסם בכתב העת המוביל Nature.[3] בסדרת המאמרים נטען כי לאור האיומים הרבים הנשקפים לטבע ולמגוון הביולוגי על ידי האדם, יש צורך להגדיר "נקודות חמות" שלגביהן הפגיעה הסביבתית היא חמורה במיוחד, ולהתמקד בעיקר במניעת הפגיעה בנקודות אלה.
הנקודות החמות נקבעו על פי שני קריטריונים: הראשון הוא שצומחים בהן לפחות 1,500 מינים (או 0.5%) של צמחים אנדמיים מבין 300,000 המינים הקיימים. השני הוא שהאזור איבד 70% או יותר מהצמחייה העיקרית בשטח.
בהתאם לקריטריונים אלה, נקבעו תחילה 25 נקודות חמות המכסות 1.4% בלבד מהשטח היבשתי של כדור הארץ, אך כוללות 44% מכלל המינים של צמחים וסקולריים ו-35% ממיני החולייתנים בעולם.[3] מחקרים מאוחרים יותר הגדילו את מספר הנקודות החמות בעולם ל-36 נקודות,[4] ששטחן 2.4% מכלל השטח היבשתי בעולם,[5] ושיעור אובדן בתי הגידול בהן עומד כיום על כ-86%.[6]
נקודות חמות לפי אזורים גאוגרפיים
| 1. הרי האנדים הטרופיים | 11. יערות גינאה במערב אפריקה | 21. הרי גהט המערביים וסרי לנקה | 31. הרי מרכז אסיה |
| 2. מסו-אמריקה | 12. אזור הכף באפריקה הדרומית | 22. דרום-מערב אוסטרליה | 32. הרי ההימלאיה המזרחיים |
| 3. האיים הקריביים | 13. The Succulent Karoo -
אזורי המדבר בדרום אפריקה ונמיביה |
23. איי קלדוניה החדשה | 33. יפן |
| 4. היער האטלנטי | 14. אגן הים התיכון (כולל ישראל) | 24. ניו זילנד | 34. איי מזרח מלנזיה |
| 5. Tumbes-Chocó-Magdalena -
יערות טרופיים בחופי אמריקה הדרומית |
15. הקווקז | 25. פולינזיה ומיקרונזיה | 35. יערות מזרח אוסטרליה |
| 6. הסראדו | 16. סונדאלנד בדרום-מזרח אסיה | 26. יערות האלון והאורן באזור המדרין במערב מקסיקו | 36. מישורי החוף בצפון אמריקה (לא מסומן במפה) |
| 7. יערות הגשם הממוזגים בדרום-מערב צ'ילה וארגנטינה | 17. Wallacea - אזור איי אינדונזיה | 27. אזור החוף הדרום-מזרחי בדרום אפריקה | |
| 8. החוף המערבי של קליפורניה | 18. הפיליפינים | 28. האפרוטרופי המזרחיים באפריקה | |
| 9. מדגסקר ואיי האוקיינוס ההודי | 19. אינדו-בורמה | 29. קרן אפריקה | |
| 10. יערות החוף של מזרח אפריקה | 20. הרי דרום-מערב סין | 30. The Irano-Anatolian האזור האיראני-אנאטולי |
ישראל
ישראל מהווה מוקד בעל חשיבות עולמית לשמירת המגוון הביולוגי, ואף נכללת כנקודה חמה במפת האזורים החשובים ביותר לשמירת המגוון הביולוגי העולמי ביחד עם מדינות אחרות באגן הים התיכון.[7][3]
מיקומה הגאוגרפי הייחודי של ישראל בצומת בין היבשות אסיה, אפריקה ואירופה מאפשר חיבור בין ארבעה אזורי צומח עולמיים שונים, המפגישים בשטח קטן מינים מהאזור הטרופי, מהמדבר הקיצוני של הסהרה, מהרמות הגבוהות של אסיה ומהאקלים הים תיכוני. מפגש זה מתרחש תוך מפל טופוגרפי ואקלימי בו קיימים הפרשים קיצוניים של גובה ומשקעים על פני מאות קילומטרים בודדים, על תשתית גאולוגית מגוונת במיוחד. כל אלו מהווים תשתית למגוון ביולוגי עשיר ומגוון. בנוסף, ישראל מהווה ציר נדידה בעל חשיבות קריטית ברמה העולמית, בו חולפות פעמים בשנה כ-500 מיליון ציפורים בנדידתן מאירופה לאפריקה ובחזרה.[8]
מעבר להיותה של ישראל נקודה חמה בפני עצמה, מתבצעים מחקרים לאיתור נקודות חמות מיוחדות בתוך שטח המדינה. באוגוסט 2012 פורסם בכתב העת אקולוגיה וסביבה כי בפארק רמת הנדיב קיים אתר המהווה נקודה חמה ובו גדלים 17 מיני צמחים נדירים שעבור חלקם יש צורך לנקוט באמצעי שימור מיידיים.[9] הפרעת פלמחים וקניון אכזיב אף הם חוליות בשרשרת של 'נקודות חמות' מסוג קניון תת-ימי במים הכלכליים של ישראל המארחות מערכות אקולוגיות ייחודיות של גני אלמוגים ומיני חי נוספים.
בנובמבר 2016 החל פרויקט ה"הוטספוטס" - איתור אתרים חיוניים לשמירה על המגוון הביולוגי, על ידי מכון דש"א. מטרת הפרויקט לאתר, למפות ולסווג אתרים ובתי גידול ערכיים בישראל שאינם מוגנים, ולתאר את מצבם ואת האיומים הנשקפים להם, כל זאת במטרה להפנות את תשומת הלב והמשאבים של גופי תכנון וביצוע שונים לקיומם ולחשיבותם של אתרים אלה.[10]
הערות שוליים
- ^ Myers, N. (1988). "Threatened biotas: "Hot spots" in tropical forests". Environmentalist. 8: 187–208. doi:10.1007/BF02240252
- ^ Myers, N. The Environmentalist 10 243-256 (1990)
- ^ 3.0 3.1 3.2 Myers, Norman; Mittermeier, Russell A.; Mittermeier, Cristina G.; da Fonseca, Gustavo A. B.; Kent, Jennifer (2000). "Biodiversity hotspots for conservation priorities" (PDF). Nature. 403 (6772): 853–858
- ^ Biodiversity hotspots defined | CEPF, www.cepf.net (באנגלית)
- ^ What Are Biodiversity Hotspots?, www.conservation.org (באנגלית)
- ^ Biodiversity Hotspots, www.e-education.psu.edu
- ^ דו"ח מצב הטבע, ישראל 2018
- ^ עוצרים את התדרדרות המגוון הביולוגי והסביבה בישראל (2014), https://www.teva.org.il/GetFile.asp?CategoryID=881&ArticleID=8314&ID=7299
- ^ אקולוגיה וסביבה - כתב עת למדע ומדיניות הסביבה, באתר old.magazine.isees.org.il
- ^ אתרים חיוניים לשמירת טבע, באתר מכון דש״א - דמותה של ארץ, 2016-11-17
