רמת הנדיב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רמת הנדיב
הכניסה לאחוזת הקבר של משפחת רוטשילד
הכניסה לאחוזת הקבר של משפחת רוטשילד
נתונים כלליים
שטח 4,500 דונם
עיר הכרמל

גני רמת הנדיב הוא פארק טבע רחב-ידיים, שהוקם סביב חלקת הקבר של הברון בנימין אדמונד דה רוטשילד הנמצא מדרום לזכרון יעקב.

גני הנדיב ויד לנדיב

סביב קברו של הברון ורעייתו עדה משתרע שטח של כ־70 דונם של גנים מטופחים. הברון ורעייתו נקברו בגני רמת הנדיב באפריל 1954 בטקס ממלכתי של קבורה מחדש. משפחת רוטשילד דואגת לטיפוח המקום ומממנת את פתיחת הגנים לקהל הרחב במשך כל השנה, ללא תשלום. לשם ניהול הפארק הוקמה בשנת 1959 חברת גני רמת הנדיב בע"מ (חברה לתועלת הציבור), מכוח חוק מיוחד: חוק גני רמת הנדיב, תשי"ח–1958, המסדיר את פעילותה.

גני רמת הנדיב מהווים מוקד משיכה למטיילים ולתיירים. באזור הגנים מצויים מסלולי טיול ואתרים ארכאולוגיים. לאורך המסלול שזורים גנים לפי נושאים: גן המפלים, גן הוורדים, גן הדקלים, גן האירוסים וגן הריחות. כמו כן, בגן ישנו אמפיתיאטרון בו נערכים קונצרטים בקיץ.

הגנים מוקפים על ידי שטח פתוח של כחמשת אלפים דונם, הנמצא בחזקת משפחת רוטשילד ונקרא: יד לנדיב. השטח מתאפיין ברמה הררית, הבנויה ברובה מסלעי גיר ועליהם אדמת טרה רוסה חומה-אדומה. במזרח משתפלת הרמה אל בקעה פורייה ועתירת כרמים. במערבה מסתיימת הרמה במצוק תלול שנחשפים בו סלעי דולומיט. בין שכבות הגיר והדולומיט יש סלעי טוף וולקאני חווארי צהבהב, הנחשפים בעמקי הרמה ובמרומי הצוק המערבי.

הרמה עוטה ברובה צומח וחורש ים תיכוני נמוך וביניהם בולטות חורשות של אורנים וברושים. בחורף ובאביב, השדות והחורשים שמסביב לפארק שופעים פריחה הכוללת בין השאר סביונים, כלניות, רקפות, עיריות, פשתה שעירה, דרדר כחול ועכובית הגלגל.

בשנת 2008 נפתח ליד הכניסה לגן מרכז מבקרים, בתכנונה של האדריכלית עדה כרמי, הבנוי כתל ירוק שאדמה וצמחייה מכסים אותו[1]. בתוך התל ישנם אולם ובו מוקרן סרט על הברון רוטשילד ופועלו בארץ ישראל, אולם הרצאות, גלריה לתערוכות מתחלפות, מרכז מידע למבקרים, מזנון ומסעדה. מרכז זה היה לבניין הראשון בישראל שזכה לתו תקן של בנייה ירוקה. בבנייתו הודגשו החסכון באנרגיה, השתלבות בנוף ומזעור ההשפעה על הסביבה.

הארמון ההרודיאני

על גבעה בשטח רמת הנדיב, באתר המכונה בשם חורבת עלק, נמצאו שרידי ארמון מפואר, המיוחס לתקופת המלך הורדוס. שטחו כ-6,000 מ"ר והוא מכיל כמאה חדרים, שרבים מהם השתמרו יפה. חומה בעובי שני מטרים נבנתה סביב לארמון ובארבע פינותיה עמדו מגדלי שמירה מאסיבים. חדרי הארמון צופו שיש מיובא מאיטליה, וברבים מהם נתגלו כלי חרס איטלקיים הנחשבים ליוקרתיים במיוחד. בגן נמצא ראש פנתר[2] משיש, שככל הנראה שימש כרגל של שולחן. גרם מדרגות מוביל למעיין בתחתית הגבעה, שם נבנו בית מרחץ ובריכת שחייה.

כלי האבן[3] ונרות החרס המקורצפים[4] שנמצאו באתר, מעידים כי תושביו המקוריים היו יהודים. המעיין שימש כנראה גם כמקווה טהרה. המטבעות הרבים של הלגיון העשירי פרטנסיס שנמצאו אף הם, מלמדים כי המתחם ננטש על ידי היהודים לאחר המרד הגדול.

גלריה

רמת הנדיב
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.
בית חוריחורבת עלקעין צורחורבת עקבצוקי חוטםחוטם הכרמלמחצבת בנימינהכביש 4מחלף מעגן מיכאלמסילת החוףנחל תניניםמערת כבארהשמורת חוטם הכרמלפארק ז'בוטינסקיכביש 652יקבי תשביתל צור (אום אל-עלק)זכרון יעקברמת הנדיב

ראו גם

לקריאה נוספת

  • ישראל רוזנסון ויוסי שפנייר, רמת הנדיב מקור למקורות - עיון במקורות היהודיים על הכרמל וחוטם הכרמל, הוצאת החברה להגנת הטבע, 2001
  • יותם טפר ואורית פלג-ברקת, חורבת עלק ברמת הנדיב, הוצאת רמת הנדיב, 2009
  • צח גלסר וליאת הדר, רעיית עיזים בחורש, הוצאת רמת הנדיב, 2016
  • דורון בר, מפריז לרמת הנדיב: קבורתו השנייה של בנימין אדמונד דה רוטשילד במדינת ישראל, קתדרה, 173 2019, עמ' 85–108

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רמת הנדיב בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ החברה להגנת הטבע, טיול לחג: חוצה רמת הנדיב, באתר ynet, 13 באוקטובר 2008
  2. ^ סימל את האליל דיוניסוס
  3. ^ כלי אבן אינם מקבלים טומאה ולכן היו בשימוש נרחב יחסית אצל יהודים
  4. ^ מיוצרים באובניים וראשם נקטם בסכין. מרכז הייצור שלהם היה בירושלים והימצאותם כאן היא עדות לקשריו הטובים של בעל הבית עם עיר הבירה
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31556872רמת הנדיב