נקודת חנק
באסטרטגיה צבאית, נקודת חנק, או לעיתים צוואר בקבוק, היא תכונה גאוגרפית כמו עמק יבשתי או מצר ים במיקום קריטי, שכוח חמוש ייאלץ לעבור בו כדי להגיע ליעדו, תוך שהוא נדרש לעיתים להעביר את כוחותיו במספרים נמוכים. נקודת חנק יכולה לאפשר לכוח הגנתי המצוי בנחיתות מספרית להשתמש בשטח כמכפיל כוח כדי לסכל יריב גדול בהרבה, שכן התוקף לא יכול להתקדם מבלי להבטיח מעבר דרך נקודת החנק.[1]
דוגמאות
דוגמאות היסטוריות מוכרות לשימוש טקטי בנקודות חנק הן הגנתו של המלך לאונידס הראשון על מעבר תרמופילאי במהלך קרב תרמופילאי נגד כוחותיו של חשיארש הראשון, קרב גשר סטמפורד שבו הרולד השני, מלך אנגליה הביס את האראלד השלישי, מלך נורווגיה, ניצחונו של ויליאם וולאס על האנגלים בקרב גשר סטרלינג (אנ') וקרב אז'נקור שבו הנרי החמישי, מלך אנגליה הביס את הצרפתים.
כמה נקודות חנק מובהקות הן:
- מעבר מצר הורמוז מהמפרץ הפרסי לאוקיינוס ההודי (ראו משבר מצר הורמוז (2026))
- מעבר באב אל-מנדב מהים הערבי לים האדום[2]
- מצר מלאקה ומצר סינגפור בין מלזיה לסומטרה
- מצרי טורקיה המקשרים את הים השחור לים התיכון (בוספורוס, ים מרמרה והדרדנלים)
- תעלת סואץ המחברת בין ים סוף לים התיכון
- מצרי טיראן המחברים בין מפרץ אילת לים סוף
- מעבר ח'ייבר בין אפגניסטן לפקיסטן
- מצר גיברלטר מהאוקיינוס האטלנטי לים התיכון
- מצר דובר ותעלת למאנש המפרידים בין האוקיינוס האטלנטי לים הצפוני
- ים אולנד בין מפרץ הבוטני לים הבלטי
- חיבורים ימיים בין הים הבלטי לים הצפוני (מצר דנמרק, קטגט, סקאגרק ותעלת קיל)
- חיבורים בין האוקיינוס השקט לאוקיינוס האטלנטי (תעלת פנמה, מצר מגלן, תעלת ביגל ומעבר דרייק)
- מצר ברינג
- מצר הטטרים
מהמאה ה-18 ועד תחילת המאה ה-20, גודלו העצום של הצי המלכותי הבריטי אפשר לו שליטה על רוב האוקיינוסים. נקודות החנק היו בעלות חשיבות עצומה לאימפריה הבריטית, שלעיתים השתמשה בהן לשליטה במסחר ולהגנה. נקודות החנק היו גם מקור למתח, במיוחד במהלך מלחמת סיני. הצי המלכותי עדיין רואה את נקודות החנק שלו כחיוניות מבחינה אסטרטגית. למעשה, חשיבותן של נקודות החנק זוהתה לראשונה על ידי האדמירל הבריטי ג'ון פישר.
חשיבות
סחר האנרגיה העולמי תלוי במידה רבה בתחבורה ימית. נקודות חנק ימיות הן מעברים קריטיים לאורך נתיבי שיט מרכזיים שדרכם עובר חלק גדול מאספקת האנרגיה העולמית.[3] הפרעות לתנועה בנקודות האלו יכולות להשפיע על עלויות ההובלה, יציבות המחירים ואמינות שוקי האנרגיה. כתוצאה מכך, המיקומים האלו נושאים חשיבות גאופוליטית וממלאים תפקיד מרכזי בעיצוב מדיניות שמטרתה להבטיח סחר ימי יציב.[4]
מצר הורמוז, שמחבר בין המפרץ הפרסי לים הערבי, הוא מנקודות החנק האסטרטגיות החשובות בעולם. ריבונותה של הרפובליקה האסלאמית של איראן במקום משמשת אותה כדי לאיים לסגור את המצר מפעם לפעם,[5][6] במתיחות שהחלה כבר בשנות ה-80 בהפלת טיסה 655 של איראן אייר. הערך האסטרטגי של נקודות חנק ימיות כגון מצר הורמוז גורם לכך שהאיומים על נקודת החנק משפיעים על עליות חדות במחירי הנפט.[7][8]
תעלת סואץ וצינור הנפט סומד מובילים 4.5 מיליון חביות נפט ביום, כשהתעלה מעבירה כ-7.5% מהסחר העולמי בשנת 2011.[9] התעלה נסגרה לשמונה שנים לאחר מלחמת ששת הימים ב-1967 והקשתה על הסחר העולמי כולו. במקרים רבים, מסלולים חלופיים אינם קיימים או אינם מעשיים. לדוגמה, חלופה למסלול סואץ דרשה מסע של עוד 9,700 ק"מ סביב כף התקווה הטובה.[10]
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ הנסיגה האמריקאית מסוריה: ויתור על נקודת חנק מרכזית במסדרון האיראני, באתר JDN, 12 בפברואר 2026
- ↑ ד"ר אייל פינקו, גזרת הים האדום מתחממת: זה מה שיקרה אם החות'ים ימשיכו בפעולות ההתקפיות, באתר מעריב אונליין, 4 בדצמבר 2023
- ↑ Elisa Barbieri and Luigi Capoani, Renewable Energy, Resilience, Digitalization, and Industrial Policies in Seaborne Transpor, MDPI – Multidisciplinary Digital Publishing Institute, February 24, 2025
- ↑ תומר דקל, נקודת חנק: תחרות התשתיות בין המעצמות בים סוף, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי, ספטמבר 2024
- ↑ Omid Lahabi, Strait of Hormuz: Why does Iran threaten to close it?, Euronews, June 28, 2019
- ↑ H I Sutton, Iran Deploys Missiles Covering The Strait Of Hormuz, Forbes, April 7, 2020
- ↑ J. Pham, Iran's Threat to the Strait of Hormuz: A Realist Assessment, Semantic Scholar
- ↑ Rockford Weitz, Explainer: Could Iran close the Strait of Hormuz?, Navy Times, January 8, 2020
- ↑ Rick Rozoff, Egypt Will US And NATO Launch Second Suez Interventio, Scoop, February 3, 2011
- ↑ Country Analysis Brief: World Oil Transit Chokepoints, U.S. Energy Information Administration (EIA), June 25, 2024
נקודת חנק42913843Q400005