נקרוביוזיס ליפואידיקה
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מחלה ריקה. נקרוביוזיס ליפואידיקה (באנגלית: Necrobiosis lipoidica) הוא מצב עור נקרוזה שבעקבותיו מופיע נמק. הוא מופיע בדרך כלל בחולים עם סוכרת, אך יכול להיות קשור גם לדלקת מפרקים שגרונית.[1] במקרה הראשון הוא עשוי להיקרא Necrobiosis lipoidica diabeticorum (NLD).[2] הוא מופיע (ה-NLD) בכ-0.3% מאוכלוסיית הסוכרתיים, כאשר רוב הנפגעים הם נשים (כ-3:1 נשים לזכרים מושפעים).
חומרת הסוכרת או השליטה בה בפרט אינן משפיעות על מי שיקבל NLD או לא.[3] תחזוקה טובה יותר של סוכרת לאחר שאובחן עם NLD לא תשנה את מהירות בה ה-NLD יפתר.
סימנים ותסמינים
NL/NLD מופיע לרוב על השוקיים של המטופל, לעיתים קרובות בשתי הרגליים, אם כי הוא עשוי להופיע גם על אמות הידיים, הזרועות, הגו, ולעיתים רחוקות, הפטמה, איבר הרבייה ואזורי ניתוח. הנגעים הם לעיתים קרובות אסימפטומטיים, אך עלולים להיות רגישים וכיביים בעת פציעה. התסמין הראשון של NL הוא לעיתים קרובות מראה "חבול" (אריתמה) שאינו קשור בהכרח לפציעה ידועה. המידה שבה NL עובר בירושה אינה ידועה.
NLD מופיע כאזור מוקשה ומורם של העור. למרכז האזור הפגוע יש בדרך כלל גוון צהבהב בעוד שהאזור המקיף אותו הוא ורוד כהה. ייתכן שהאזור הפגוע יתפשט או יהפוך לפצע פתוח. כאשר זה קורה החולה נמצא בסיכון גבוה יותר לפתח כיבים. אם מתרחשת פציעה בעור באזור הפגוע, היא עלולה שלא להחלים כראוי או שהיא תשאיר צלקת כהה.
פתופיזיולוגיה
למרות שהגורם המדויק למצב זה אינו ידוע, מדובר בהפרעה דלקתית המאופיינת בניוון קולגן, בשילוב עם תגובה גרנולומטית. הוא תמיד מערב את הדרמיס בצורה מפוזרת, ולפעמים מערב גם את שכבת השומן העמוקה יותר. בדרך כלל, כלי דם עוריים מתעבים (Microangiopathy).
NL יכול להיות מזורז על ידי טראומה מקומית, אם כי זה קורה לעיתים קרובות ללא כל פציעה.[4]
אבחון
NL מאובחנת על ידי ביופסיה עורית, המדגימה חדירת תאי דלקת מעורבים שטחיים ועמוקים של תאים דלקתיים מעורבים (כולל לימפוציטים, תאי פלזמה, היסטיוציטים חד-גרעיניים ורב-גרעיניים ואאוזינופילים) בדרמיס ובתת-עור, כמו גם דלקת כלי דם נמקית עם נמק ונקרוביוזיס סמוכים של מבנים אדנקס. אזורים של נקרוביוזיס הם לרוב נרחבים יותר ומוגדרים פחות טוב מאשר בגרנולומה אנולרה. נוכחות של שומנים באזורים נקרוביוטיים עשויה להיות מודגמת על ידי כתמי סידן. שסעי כולסטרול, פיברין עשויים להיות נוכחים גם באזורים של נקרוביוזיס. בהתאם לחומרת הנקרוביוזיס, סוגי תאים מסוימים עשויים להיות דומיננטיים יותר. כאשר הנגע נמצא בשלבים המוקדמים שלו, נויטרופילים עשויים להיות נוכחים, בעוד שבשלבים מאוחרים יותר של התפתחות הלימפוציטים וההיסטיוציטים עשויים להיות דומיננטיים יותר.
טיפול
אין תרופה מוגדרת בבירור לנקרוביוזיס.[5] ניתן לטפל ב-NLD באמצעות טיפול PUVA (פסוראלן+UVA=Ultraviolet light therapy), טיפול פוטודינמי (Photodynamic therapy) ושליטה טיפולית משופרת.
על אף שישנן כמה טכניקות שניתן להשתמש בהן כדי להפחית את סימני הנמק, כגון מינון נמוך של אספירין דרך הפה, קרם סטרואידים או הזרקה לאזור הפגוע, תהליך זה עשוי להיות יעיל רק עבור אחוז קטן מהמטופלים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ James, William D.; Berger, Timothy G.; et al. (2006). Andrews' Diseases of the Skin: Clinical Dermatology. Saunders Elsevier. ISBN 978-0-7216-2921-6.
- ^ Dennis, Mark; Bowen, William Talbot; Cho, Lucy (2012). "Necrobiosis lipoidica diabeticorum". Mechanisms of Clinical Signs. Elsevier. p. 541. ISBN 978-0729540759; pbk
{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: postscript (link) - ^ Klaus J. Busam (15 בינואר 2009). Dermatopathology. Elsevier Health Sciences. p. 54. ISBN 978-0-443-06654-2. נבדק ב-22 באוגוסט 2011.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Michael I. Greenberg (2005). Greenberg's text-atlas of emergency medicine. Lippincott Williams & Wilkins. p. 416. ISBN 978-0-7817-4586-4. נבדק ב-22 באוגוסט 2011.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ AOCD Website
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
