נרגל-אושזיב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נרגל-אושזיב (שמו במקור היה שוזוב) היה אציל בבלי, שבשנת 694 לפנה"ס מונה על ידי ממלכת עילם להיות מלך בבל, לאחר שהעילמים כבשו את בבל ורצחו את מלכה הקודם אשור-נדין-שומי, בנו של המלך האשורי סנחריב. נרגל-אושזיב מלך על בבל קצת יותר משנה אחת, עד ספטמבר 693 לפנה"ס.

בתקופה זאת בבל הייתה ממלכה וסאלית של אשור. אשור-נדין-שומי היה יורש העצר של אשור. הוא מונה להיות מלך בבל בשנת 699 לפנה"ס, לאחר סדרה של מרידות שאירעו בבבל כנגד אשור. גם ניסיונו של סנחריב למנות את בל-איבני, אציל בבלי שחונך באשור, לא צלח והמרידות נמשכו. העילמים כבשו את בבל, אשור-נדין-שומי נלקח על ידם לעילם ומת שם. סנחריב המשיך במאבקו בעילם ובבני בריתו הכשדים במטרה להחזיר את ממלכת בבל לשליטתו ולנקום את מות בנו. בספטמבר 693 לפנה"ס, נוצח נרגל-אושזיב על ידי אשור בקרב ליד העיר ניפור ונלקח בשבי. המשך גורלו אינו ידוע. במקומו עלה לשלטון נסיך כשדי בשם מושזיב-מרדוך (Mushezib-Marduk), שהמשיך במרד כנגד אשור.[1]

הערות שוליים


הקודם:
אשור-נדין-שומי
699–694 לפנה"ס
מלך ממלכי בבל בתקופת השושלת העשירית האשורית
693-694 לפנה"ס
הבא:
מושזיב-מרדוך
693–689 לפנה"ס