נשיא יוון

נשיא יוון
איוש נוכחי	קתרינה סקלארופולו
תאריך כניסה לתפקיד	13 במרץ 2020
דרכי מינוי	נבחר על ידי הפרלמנט ההלני
תחום שיפוט	יוון
מעון	ארמון הנשיאות היווני
מושב המשרה	אתונה, יוון
משך כהונה קצוב	5 שנים
ייסוד המשרה	מאי 1827
	http://www.presidency.gr

נשיא הרפובליקה ההלנית של יוון (ביוונית: Πρόεδρος της Ελληνικής Δημοκρατίας, Próedros ti̱s Elli̱nikí̱s Di̱mokratías) או בקיצור נשיא יוון הוא ראש המדינה של יוון. הנשיא נבחר על ידי הפרלמנט ההלני אחת לחמש שנים. לנשיא יש סמכות מוגבלת ברשות המבצעת ולו תפקידים ייצוגיים וסמליים, בעוד שראש ממשלת יוון הוא בעל הכח הפוליטי החזק ביוון.

תפקידו של הנשיא הוא בעיקר טקסי מאז הרפורמה בחוקת יוון בשנת 1986. המשרה הוקמה באופן רשמי על ידי ועדת החוקה של יוון ב-1975, אבל היו תפקידים דומים לזה של הנשיא כיום בעבר, לדוגמה במשטר הצבאי ביוון בשנים 1967–1974 וברפובליקה השנייה של יוון.

הארמון הנשיאותי של נשיא יוון

הנשיאה המכהנת, מאז 2020, היא קתרינה סקלארופולו.

סמכויות

הנשיא הוא המפקד העליון של הכוחות המזוינים של יוון והוא תופס את המקום הראשון בסדרי הקדמה הממלכתיים ביוון. אף על פי שהחוקה היוונית בשנת 1974 העניקה לנשיא סמכויות ניכרות, בפועל הנשיא שימש תפקיד ייצוגי וסמלי באופן כללי לאחר שראש ממשלת יוון הוא המנהל הפעיל של ממשלת יוון. תפקידיו של הנשיא הוגדרו רשמית קר לאחר השינוי בחוקת 1986, אשר הקטין הסמכויות הרשמיות של הנשיא.

ארמון הנשיאות

ערך מורחב – ארמון הנשיאות (יוון)

ארמון הנשיאות באתונה הוא מעונו הרשמי של נשיא יוון. בעבר היה מוכר כ"ארמון יורש העצר" ומאוחר יותר כ"ארמון המלוכה החדש". הארמון נמצא ברחוב הרודוטו אטיקוּ, שבו נמצא גם מעונו הרשמי של ראש הממשלה, סמוך לבניין הפרלמנט ולגנים הלאומיים. שטח גני הארמון הוא 27 דונם.

היסטוריה

הרפובליקה ההלנית השלישית הנוכחית (ביוונית: Γʹ Ελληνική Δημοκρατία) התגבשה ב-1974 במהלך תקופת ה"מטאפוליטפסי", לאחר תום המשטר הצבאי ביוון, אשר שלט ביוון מאז ההפיכה של 21 באפריל 1967.

ב-1 ביוני 1973, המנהיג בזמנו של המשטר הצבאי ביוון ויורש העצר של קונסטנטינוס השני, מלך יוון המוגלה גאורגיוס פאפאדופולוס, ביטל את המלוכה היוונית והכריז על עצמו כנשיא הרפובליקה. משאל עם מבוים ב-29 ביולי 1973 אישר את שינוי המשטר, והעביר חוקה חדשה שהקימה רפובליקה נשיאותית. ניסיון זה לדמוקרטיזציה מבוקרת הסתיים על-ידי הפלת פאפאדופולוס על-ידי בריגדיר דימיטריוס יואנידיס ב-25 בנובמבר 1973. הרפובליקה ומוסדותיה נשמרו רשמית, אך היו לא יותר מאשר חזית למשטר הצבאי. סגן אלוף פאדון גיזיקיס מונה לנשיא הרפובליקה, אבל כוח היה בידי יואנידיס, אשר שלטו מאחורי הקלעים.

לאחר נפילתה של המשטר הצבאי וחזרה לשלטון אזרחי תחת קונסטנדינוס קרמנליס באוגוסט 1974, המעשים המשפטיים והחוקתיים של המשטר הצבאי נחשבו כפסולים, ונערך משאל עם חדש בנושא ב-8 בדצמבר 1974, מה שאישר את ביטול המלוכה. בינתיים, גיזיקיס, נשאר במשרד כנשיא. לאחר משאל עם, החליף אותו הנשיא הנבחר הראשון, קונסטנדינוס צאצוס.

חוקה חדשה, אשר פורסמה ב-11 ביוני 1975, הכריזה על יוון כ"דמוקרטיה פרלמנטרית נשיאותית" (או "רפובליקה" – δημοκρατία ביוונית ניתן לתרגם בשני הכיוונים). חוקה זאת, אשר תוקנה בשנים 1985, 2001, 2008 ו-2019, עדיין בתוקף היום.

רשימת הנשיאים של הרפובליקה ההלנית השלישית

מפלגות פוליטיות

דמוקרטיה חדשה התנועה הסוציאליסטית הפאן-הלנית עצמאי/ת

נשיא/ה			תקופת כהונה			מפלגה פוליטית
מס.	דיוקן	שם (לידה–מוות)	נכנס/ה לתפקיד	עזב/ה את התפקיד	זמן בתפקיד	מפלגה פוליטית
1		קונסטנדינוס צאצוס Κωνσταντίνος Τσάτσος (1899–1987)	18 בדצמבר 1974	19 ביולי 1975	213 ימים	דמוקרטיה חדשה
1		קונסטנדינוס צאצוס Κωνσταντίνος Τσάτσος (1899–1987)	כותב ומשפטן, נשיא לשעבר של מועצת המדינה. בתמיכת הדמוקרטיה חדשה, הוא נבחר ללא התנגדות על-ידי הפרלמנט הנשלט על-ידי מפלגה זאת כתוצאה מהבחירות ב-17 בנובמבר 1974 ובעקבות ביטולה הסופית של המלוכה היוונית במשאל עם ב-8 בדצמבר 1974, עם 206 קולות בקלפי הראשון.
2		מיכאיל סטסינופולוס Μιχαήλ Στασινόπουλος (1903–2002)	19 ביולי 1975	10 במאי 1980	4 שנים, 296 ימים	דמוקרטיה חדשה
2		מיכאיל סטסינופולוס Μιχαήλ Στασινόπουλος (1903–2002)	משפטן ושר בקבינט עם האיחוד הרדיקלי הלאומי ודמוקרטיה חדשה. נבחר על ידי הפרלמנט של 1974 בהצבעה הראשונה עם 210 קולות נגד פנגיוטיס קנלופולוס.
3		קונסטנדינוס קרמנליס Κωνσταντίνος Καραμανλής (1907–1998)	10 במאי 1980	10 במרץ 1985 "(התפטר)"	4 שנים, 304 ימים	דמוקרטיה חדשה
3		קונסטנדינוס קרמנליס Κωνσταντίνος Καραμανλής (1907–1998)	ראש הממשלה כמנהיג האיחוד הרדיקלי הלאומי בין השנים 1955–1963 ושוב כמנהיגה של דמוקרטיה חדשה מ-1974. נתמך על-ידי דמוקרטיה חדשה, מפלגת הסוציאליזם הדמוקרטי והמפלגה הקומוניסטית של יוון, הוא נבחר על-ידי הפרלמנט של 1977 הנשלט על-ידי דמוקרטיה חדשה בקלפי השלישי עם 183 קולות נגד שבעה מועמדים אחרים ממפלגות קטנות. התפטר לפני תום כהונתו עקב הסתכסכותו עם אנדראס פפנדראו והחלטת התנועה הסוציאליסטית הפאן-הלנית לא לתמוך בו לכהונה שנייה ב-1985.
–		יואניס אלווראס (ממלא מקום) Ιωάννης Αλευράς (1912–1995)	10 במרץ 1985	30 במרץ 1985	20 ימים	התנועה הסוציאליסטית הפאן-הלנית
–		יואניס אלווראס (ממלא מקום) Ιωάννης Αλευράς (1912–1995)	חבר בהתנועה הסוציאליסטית הפאן-הלנית ודובר הפרלמנט, הוא החליף את קרמנליס בעקבות התפטרותו המוקדמת.
4		כריסטוס סרצטאקיס Χρήστος Σαρτζετάκης (1929–2022)	30 במרץ 1985	4 במאי 1990	5 שנים, 35 ימים	עצמאי
4		כריסטוס סרצטאקיס Χρήστος Σαρτζετάκης (1929–2022)	משפטן, ידוע בתפקידו בחקירת רצח למברקיס. הוא נתמך על ידי התנועה הסוציאליסטית הפאן-הלנית והמפלגה הקומוניסטית של יוון. נבחר ללא התנגדות על-ידי הפרלמנט של 1981 הנשלט על-ידי התנועה הסוציאליסטית הפאן-הלנית בקלפי השלישי עם 180 קולות.
(3)		קונסטנדינוס קרמנליס Κωνσταντίνος Καραμανλής (1907–1998)	5 במאי 1990	10 במרץ 1995	4 שנים, 310 ימים	דמוקרטיה חדשה
(3)		קונסטנדינוס קרמנליס Κωνσταντίνος Καραμανλής (1907–1998)	הפרלמנט של נובמבר 1989 נכשל לבחור נשיא לאחר שלוש קלפיות, עם הקולות של התנועה הסוציאליסטית הפאן-הלנית חלוקים בין הנשיא המכהן כריסטוס סרצטאקיס ויואניס אלווראס, מה שהוביל לפירוקו ולבחירות בזק. קרמנליס לא התמודד לבחירות במהלך שלוש הקלפיות הראשונות, אך הועמד על-ידי דמוקרטיה חדשה לאחר הבחירות. הוא נבחר על-ידי הפרלמנט החדש של 1990 בקלפי החמישי עם 153 קולות, מנגד לאלווראס הנתמך על-ידי התנועה הסוציאליסטית הפאן-הלנית וקונסטנטינוס דספוטופולוס, הנתמך על-ידי סינספיסמוס.
5		קוסטנטינוס סטפנופולוס Κωνσταντίνος Στεφανόπουλος (1926–2016)	10 במרץ 1995	12 במרץ 2005	10 שנים, 2 ימים	עצמאי
5			חבר בהאיחוד הלאומי הרדיקלי ודמוקרטיה חדשה ושר ממשלה, אחרי מנהיג מפלגת ההתחדשות הדמוקרטית המתפרקת ב-1985. נתמך על-ידי התנועה הסוציאליסטית הפאן-הלנית ואביב פוליטי, הוא נבחר על-ידי הפרלמנט של 1993 אשר נשלט על-ידי התנועה הסוציאליסטית הפאן-הלנית בקלפי השלישי נגד מועמדם של דמוקרטיה חדשה, אתנסיוס צלדריס. בחירותיו מחדש ב-2000 היו על-ידי הפרלמנט של 1996 אשר נשלט על-ידי התנועה הסוציאליסטית הפאן-הלנית, כמועמד משותף של התנועה הסוציאליסטית הפאן-הלנית ודמוקרטיה חדשה, אשר התמודד מול לאונידס קירקוס מטעם סינספיסמוס.
6		קרולוס פפוליאס Κάρολος Παπούλιας (1929–2021)	12 במרץ 2005	13 במרץ 2015	10 שנים, יום אחד	התנועה הסוציאליסטית הפאן-הלנית
6		קרולוס פפוליאס Κάρολος Παπούλιας (1929–2021)	חבר בהתנועה הסוציאליסטית הפאן-הלנית ושר ממשלה, הוא נבחר ללא התנגדות לכהונתו הראשונה על-ידי הפרלמנט של 2004 הנשלט על-ידי דמוקרטיה חדשה כמועמד משותף של מפלגה זאת והתנועה הסוציאליסטית הפאן-הלנית בקלפי הראשון עם 279. נבחר שנית ללא התנגדות לכהונה שנייה ב-2010 על-ידי הפרלמנט של 2010 הנשלט על-ידי התנועה הסוציאליסטית הפאן-הלנית כמועמד משותף של מפלגה זאת, דמוקרטיה חדשה וריכוז פופולרי אורתודוקסי בקלפי הראשון עם 266 קולות.
7		פרוקופיס פבלופולוס Προκόπης Παυλόπουλος (1950–)	13 במרץ 2015	13 במרץ 2020	5 שנים	דמוקרטיה חדשה
7		פרוקופיס פבלופולוס Προκόπης Παυλόπουλος (1950–)	חבר בדמוקרטיה חדשה ושר בממשלה, קואליציית דמוקרטיה חדשה-התנועה הסוציאליסטית הפאן-הלנית נכשלה לבחור בסטברוס דימאס בשלוש הקלפיות הראשונות, מה שהוביל לבחירות חדשות אשר בה זכו מפלגת סיריזה. בתמיכתן של דמוקרטיה חדשה, יוונים עצמאים וסיריזה, פבלופולוס נבחר על-ידי הפרלמנט החדש של 2015 הקלפי הרביעי עם 233 קולות, אשר התמודד מול המועמד של הנהר והתנועה הסוציאליסטית הפאן-הלנית ניקוס אליביזאטוס.
8		קתרינה סקלארופולו Κατερίνα Σακελλαροπούλου (1956–)	13 במרץ 2020	מכהנת	2 שנים, 84 ימים	עצמאית
8		קתרינה סקלארופולו Κατερίνα Σακελλαροπούλου (1956–)	נשיאת מועצת המדינה מ-2018 עד 2020, נבחרה ב-22 בינואר 2020, נתמכת על-ידי דמוקרטיה חדשה, סיריזה ותנועה לשינוי. עם השבעתה, היא הפכה לאישה הראשונה שכיהנה בתפקיד נשיאת יוון.