משטר נשיאותי
משטר נשיאותי הוא שיטת משטר שבה בוחר הציבור את ראש הרשות המבצעת באופן בלתי תלוי בבחירתו את הרשות המחוקקת. הבחירות לנשיאות הן בדרך כלל בחירות ישירות, אך הן עשויות להיות גם עקיפות, כמו בארצות הברית, שם נבחר הנשיא על ידי חבר האלקטורים. במדינות בעלות משטר נשיאותי מכונה ראש הרשות המבצעת "נשיא", והוא משמש במקביל גם כראש המדינה. הנשיא אינו זקוק לרוב בפרלמנט כדי להיבחר או כדי להמשיך לכהן, והפרלמנט יכול להדיחו רק בהליך פרוצדורלי מיוחד הדורש רוב מיוחס ועקב עילות מסוימות.
במשטר הנשיאותי ממנה הנשיא את השרים והם כפופים לו ישירות. אחד המאפיינים העיקריים במשטר הנשיאותי הוא עקרון הפרדת הרשויות. אין זיקה תפקודית בין הרשות המחוקקת לבין הרשות המבצעת. הנשיא יכול להטיל וטו על חקיקה של הפרלמנט אולם הפרלמנט יכול לעקוף את הווטו ברוב מיוחד של חברים. לרוב במשטר נשיאותי ישנה חוקה, בשל היקף הסמכויות הרחב שראש הרשות המבצעת נהנה ממנו, לכן תפקידה של החוקה הוא הגבלת כוחו של הנשיא. ללא מנגנונים של איזונים ובלמים וללא רשות שופטת בעלת עוצמה שתגן על החוקה, עלול המשטר הנשיאותי להפוך למשטר דיקטטורי.
מאפייניו העיקריים של המשטר הנשיאותי
- האזרחים בוחרים את הנשיא בנפרד ואת הפרלמנט בנפרד.
- הנשיא אינו זקוק לאמון הפרלמנט, והפרלמנט אינו יכול להדיחו באופן שרירותי.
- על-מנת לשמור על האופי הדמוקרטי של המשטר הנשיאותי ישנו צורך בחוקה אפקטיבית וברשות שופטת בעלת עוצמה.
המשטר הנשיאותי וישראל
הרעיון לבחירה ישירה של ראש הממשלה עלה לראשונה בהצעת חוק שפורסמה בשנת 1987, על ידי מספר פרופסורים למשפטים מאוניברסיטת תל אביב. הרעיון עלה לאחר הבחירות לכנסת העשירית והאחת עשרה, כאשר היה מצב של שוויון בין מפלגות השמאל והימין, מה שהגדיל מאוד את כוחן הפוליטי של המפלגות הקטנות בכנסת. הגישה הקיימת הגיעה לשפל מעמדה הציבורי בעת המשבר הקואליציוני במרץ 1990, אז התפרקה ממשלת האחדות הלאומית והמפלגות הגדולות ניסו להקים קואליציות אישיות, דבר שגרם לחברי הכנסת לעבור מגוש לגוש תמורת מינויים פוליטיים וטובות הנאה.[דרוש מקור] הלחץ הציבורי הלך וגדל, וכך נוצרה תמיכה ממשלתית בשינוי שיטת הממשל על ידי מרבית המפלגות. תומכי שינוי שיטת הממשל טענו כי:
- השינוי יבטיח ממשלות יעילות ויציגות יותר.
- השינוי יצמצם את הסחר-מכר וקבלת טובות ההנאה מצד חברי הכנסת.
- יחליש את כוחן של המפלגות הקטנות.
- ימנע משא ומתן קואליציוני ארוך.
- יגביר את ריבונות האזרחים, שיוכלו לבחור באופן ישיר את העומד ברשות הממשלה.
מתנגדי השינוי שהיו ברובם מהקהילה האקדמית טענו כי:
- השינוי יגרום לריכוז כוח פוליטי רב מדי בידי אדם אחד.
- השינוי יהפוך את הבחירות לתחרות אישית, ויחליש את הממד הרעיוני בפוליטיקה.
- יפגע בכוחן של המפלגות הגדולות בכנסת, שכן בוחרים רבים יפצלו את הצבעתם.
- השינוי הוא ניסוי מסוכן, שכן שיטה זאת לא נוסתה בשום דמוקרטיה מערבית.
בשנים 1996–2001 התקיימו בישראל בחירות שכללו בחירה ישירה של ראש ממשלה. מאז הוגשו שתי הצעות חוק נוספות העוסקות בצורת הממשל הנשיאותית: האחת היא חוק יסוד נשיא המדינה (נוסח חדש), שהוגשה ב-2003 על ידי חיים רמון והשנייה היא הצעת חוק יסוד: הממשלה (הפרדת רשויות ומשטר נשיאותי), שהוגשה ב-2006 על ידי אביגדור ליברמן.
היתרונות והמגרעות של הדגם הנשיאותי
יתרונות
- מינוי שרים מקצועיים ולא פוליטיים.
- הגברת המשילות על ידי ריכוז סמכויות הביצוע ברשות אחת.
- הפרדת רשויות.
- יצירת איזון בין הרשויות.
- הגברת יציבות השלטון.
- ייצוג אמת של חלקי הציבור, משום שאין צורך באחוז חסימה.
- חברי הפרלמנט יפקחו על הרשות המבצעת ויחוקקו חוקים.
מגרעות
- מידת תלותם של השרים בפרלמנט קטנה.
- כושר המיקוח של המיעוטים קטן.
- תפקיד בית הנבחרים מצטמצם לחקיקה.
- כיוון שכהונת הנשיא קצובה ויציבה, היא מחלישה את השפעת העם.
- מעורבות הנשיא בחקיקה מחלישה את כוח ההרתעה של הפרלמנט.
- עולה הסכנה של הגברת כוחה של הבירוקרטיה.
- הנשיא זמין יותר להשפעות של סקטור מסוים או השפעות הון.
- משטר נשיאותי ללא חוקה יוצר סיכון לדיקטטורה.
סוגי משטר לפי אזורים גאוגרפיים
משטרים נשיאותיים
- אירופה: צרפת, פורטוגל,ליטא, רומניה, אוקראינה, קפריסין, טורקיה, רוסיה.
- אסיה: ארמניה, גאורגיה, קירגיזסטן, אינדונזיה, קוריאה הדרומית, מונגוליה.
- אפריקה: דרום אפריקה, מוזמביק, נמיביה, סיירה לאון.
- אמריקה: ארצות הברית, קוסטה ריקה, הרפובליקה הדומיניקנית, אל סלוודור, האיטי, הונדורס, פנמה, בוליביה, ברזיל, צ'ילה, קולומביה, אקוודור, גואטמלה, ניקרגואה, פרגוואי, סורינאם, אורוגוואי, ונצואלה, גיאנה.
- אוסטרליה ואוקיאנה: הפיליפינים, פלאו, מיקרונזיה, איי מרשל.
משטריים פרלמנטריים
- אירופה: אנדורה, אסטוניה, בלגיה, אירלנד, לוקסמבורג, הולנד, ספרד, קרואטיה, מולדובה, פולין, הממלכה המאוחדת, אוסטריה, צ'כיה, אלבניה, לטביה, גרמניה, הונגריה, סלובקיה, שווייץ, איסלנד, נורווגיה, שוודיה, דנמרק, יוון, איטליה, מלטה, סן מרינו, בולגריה, מקדוניה,פינלנד.
- אסיה: ישראל, יפן, הודו, נפאל, בנגלדש.
- אמריקה: קנדה, איי הבהאמה, ברבדוס, בליז, גרנדה, דומיניקה, טרינידד וטובגו.
- אפריקה: בוטסואנה, מאוריציוס.
- אוסטרליה ואוקיאנה: אוסטרליה, פיג'י, ניו זילנד, פפואה גינאה החדשה, איי שלמה.
ביבליוגרפיה
- דורון, ג. (2006). משטר נשיאותי לישראל. ירושלים: הוצאת כרמל.
- נויבגר, ב. (1998). כנסת מול ממשלה (יחידות 4-5). תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
- שינוי שיטת הממשל, באתר תנועת לאו"ר
קישורים חיצוניים
- ממשל נשיאותי, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח
- אביגדור ליברמן, חייבים משטר נשיאותי, באתר ynet, 7 בספטמבר 2006
- פרופ' אריק כרמון, ליברמן ואשליית הנשיאות, באתר ynet, 10 בספטמבר 2006
- דנה בלאנדר, 'משטר בלהות' - הצעת החוק לאימוץ משטר נשיאותי, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 19 בנובמבר 2006
- גד ברזילי, בחירה ישירה בתהום, המאמר הופיע במקור ב-ynet ב-26 בינואר 2006 ומביע ביקורת חריפה נגד משטר נשיאותי.
- אורי רוזן, מי בעד שינוי שיטת הבחירות?, באתר nrg, 7 באוקטובר 2005
- גדעון רהט, מאמר דעה: הצעת חוק המשילות, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 13 במאי 2013
- עמיתי המכון הישראלי לדמוקרטיה, לא למשטר נשיאותי בישראל!, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 19 באוקטובר 2006
| שיטות ממשל | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| צורות שלטון | |||||
| מונרכיה | מונרכיה חוקתית • אוטוקרטיה • מונרכיה פדרלית • מונרכיה מסורתית | ||||
| רפובליקה | רפובליקה אסלאמית • רפובליקה פדרלית • פדרציה חוקתית • משטר נשיאותי • משטר חצי-נשיאותי • רפובליקה עממית • פדרציה מסורתית | ||||
| מקור כח | |||||
| דמוקרטיה |
| ||||
| ריכוז כח |
| ||||
| שונות | משטר כלאיים • ליברליזם • ליברטריאניזם • דמוקרטיה לא ליברלית • דמוקרטיה חלולה • תאוקרטיה • קורפורטיזם • מריטוקרטיה • טטררכיה | ||||
| ראו גם בפורטל:מדע המדינה
| |||||
