נתן קייזרמן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נתן קייזרמן
נתן קייזרמן.jpg
ידוע בשל

נתן קייזרמן (דצמבר 1863 ז' בטבת תרכ"ד[1] - 9 ביוני 1945) היה אגרונום, בנקאי ופעיל ציבור.

ביוגרפיה

קייזרמן נולד באודסה ליהודה קייזרמן. הוא למד חינוך מסורתי וכללי. את לימודיו הגבוהים סיים במחלקה לחקלאות בפוליטכניון בציריך, שם הוסמך כאגרונום והשתלם בכימיה חקלאית. בד ובד עם לימודיו היה חבר באגודה הציונית "ניר". אחרי סיום חוק לימודיו התגייס לצבא וב-1890, אחרי שרותו בצבא, הוסיף להשתלם בדרזדן שבגרמניה. בשנת 1891 עלה לארץ ישראל[2]. בארץ ישראל רצה להשתמש בידע המקצועי אותו רכש על ידי הקמת אחוזה חקלאית בעמק יזרעאל על שטח של 500 דונם שהיו שייכים למשפחת סורסוק, אך תוכנית זאת לא עלתה יפה.

קייזרמן חזר לרוסיה על מנת לחסל את ענייניו ולשאת לאישה את מרים (בת אברהם דב קרוגליאקוב – מראשוני חובבי ציון באודסה). הזוג חזר לארץ ישראל והתיישב ביפו. נתן התמנה לאגרונום מדריך מטעם הוועד האודיסאי למושבות גדרה, פתח תקווה וחדרה וחבר הוועד הפועל של חובבי ציון ביפו. בין פעולותיו היו שתילת האקליפטוסים בחדרה[3] והקמת בית-החרושת לקוניאק בגדרה[4]. מרים נהפכה למורה לפסנתר הראשונה ביפו[5]. במסגרת הדרכתו כיהן שנים אחדות כמנהל המושבה באר טוביה שנוסדה על ידי "חובבי ציון".

אחרי ניסיונות כושלים להקמת היאחזות חקלאית פרטית פתח קייזרמן ביפו בית מסחר סיטוני לקמח וסוכנות לחברת-הביטוח הלונדונית "גרשם". הזוג קייזרמן היו, יחד עם יחזקאל דנין וב. רבינוביץ, ממקימי גן הילדים העברי הראשון ביפו[6]. בהמשך היו בין ראשוני התומכים בייסוד גימנסיה הרצליה ובניהם היו בין תלמידיה הראשונים. כשהקים זלמן דוד ליבונטין את בנק אפ"ק מינה את קייזרמן כנציג מורשה ובהמשך למנהל הסניף בחיפה. גם בחיפה התערה בחיים הציבוריים והיה חבר בוועד הקמת הטכניון, ממייסדי בית הספר הריאלי העברי, הנשיא הראשון של ועד קרן היסוד, חבר ועד הדר הכרמל ויו"ר ועד הקהילה העברית.
ב-1929 עזב הזוג קייזרמן את מעונם ברחוב הירקון 14 על הכרמל לפרדס חנה שם גם נקבר.

לזוג קייזרמן היו שישה ילדים יוסף, עו"ד וסופר, אורי קיסרי (עיתונאי) הרצלה, תמרה, כרמלה ושלומית.

ב-1952 נקבע על שמו רחוב במרכז המסחרי הישן בחיפה על צלעו של סניף בנק אפ"ק בחיפה אותו ניהל, במקום רחוב המערב[7].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ על פי תדהר. במדריך רחובות חיפה כתוב 64.
  2. ^ יעקב ינון, סביב כיכר השעון – לסייר ביפו עם יד בן צבי, הוצאת יד בן צבי, 2001, עמ' 263
  3. ^ חדרה וסביבתה : פארק השרון, באריאל: כתב עת לידיעת ארץ ישראל, הוצאת אריאל, עמ' 30
  4. ^ עוד על בית החרושת ראו היסטוריית גדרה באתר בית מינץ - מוזיאון לתולדות גדרה והביל"ויים .
  5. ^ גם אחותה, רחל, הייתה מורה לפסנתר בקונסרבטוריון דוניה ויצמן בחיפה.
  6. ^ שלומי שבה, הו עיר, הו אם, החברה האמריקאית־ישראלית למו״לות, 1977, עמ' 230
  7. ^ לזכרם של יקירי חיפה, דבר, 11 במרץ 1952
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0