נתנאל רוצ'סטר
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. נתנאל רוצ'סטר (באנגלית: Nathaniel Rochester; 14 בינואר 1919 – 8 ביוני 2001) היה האדריכל הראשי של ה-IBM 701, המחשב המדעי הראשון שיוצר בייצור המוני, וכן האדריכל של אב הטיפוס של הגרסה המסחרית הראשונה שלו, IBM 702. רוצ'סטר כתב את האסמבלר הראשון והשתתף בסדנת דארטמות' בה יוסד תחום הבינה המלאכותית.
עבודה מוקדמת
רוצ'סטר סיים תואר ראשון בהנדסת חשמל במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס בשנת 1941. הוא שהה ב-MIT במעבדת הקרינה במשך שלוש שנים ולאחר מכן עבר ל-Sylvania Electric Products שם היה אחראי בין היתר על התכנון והבנייה של מערכות מכ"ם וציוד צבאי אחר. הקבוצה שלו בנתה את האלמנט האריתמטי עבור מחשב Whirlwind I ב-MIT.
מחשב IBM 701
בשנת 1948, עבר רוצ'סטר ל-IBM, שם תכנן יחד עם ג'רייר חדד את המחשב המדעי הראשון בייצור המוני, ה-IBM 701. הוא כתב את האסמבלר הראשון, שאיפשר לכתוב תוכניות בפקודות קצרות וקריאות במקום מספרים טהורים או קודי ניקוב. בהמשך הפך רוצ'סטר לארכיטקט הראשי של סדרת המחשבים 700 של יבמ.
בינה מלאכותית
בשנת 1955, IBM ארגנה קבוצה ללימוד זיהוי תבניות, תאוריית מידע ותאוריית מעגלים מיתוג, בראשות רוצ'סטר. בין שאר הפרויקטים של הקבוצה ניסו לדמות את ההתנהגות של רשתות עצביות מופשטות במחשב IBM 704.
באותו קיץ עבד גם ג'ון מקארתי, מתמטיקאי צעיר ממכללת דארטמות', ב-IBM. הוא ומרווין מינסקי החלו לדבר ברצינות על הרעיון של מכונות אינטליגנטיות. הם פנו לרוצ'סטר וקלוד שאנון עם הצעה לקיים כנס בנושא. בתמיכתם של שני המדענים הבכירים, הם הבטיחו 7,000 דולר מקרן רוקפלר למימון הכנס בקיץ 1956. הפגישה שהתקיימה בסופו של דבר נודעה כסדנת דארטמות', נחשבת ל"לידה של בינה מלאכותית".[1]
רוצ'סטר המשיך לפקח על פרויקטים של בינה מלאכותית ב-IBM, כולל תוכנית הדמקה של ארתור סמואל, מוכיח משפט הגיאומטריה של הרברט גלרנטר ותוכנית השחמט של אלכס ברנשטיין. ב-1958, הוא היה פרופסור אורח ב-MIT, שם עזר למקרתי בפיתוח שפת התכנות Lisp.
תוכניות הבינה המלאכותית שפותחו ב-IBM החלו לייצר פרסום רב והוצגו במאמרים גם ב-סיינטיפיק אמריקן וגם בניו יורק טיימס. בעלי המניות של יבמ החלו ללחוץ על תומאס ג'יי ווטסון ג'וניור, נשיא יבמ, להסביר מדוע נעשה שימוש בדולרי מחקר ל"עניינים קלילים" כאלה. בנוסף, אנשי השיווק של יבמ החלו לשים לב שלקוחות נבהלים מהרעיון של "מוח אלקטרוני" ו"מכונות חשיבה". דו"ח פנימי שהוכן בסביבות 1960 המליץ ל-IBM להפסיק את התמיכה הרחבה בבינה מלאכותית וכך סיימה החברה את תוכנית הבינה המלאכותית שלה והחלה להפיץ באגרסיביות את המסר ש"מחשבים יכולים לעשות רק מה שנאמר להם".
עבודה מאוחרת יותר
בשנות ה-60, רוצ'סטר המשיך לעבוד ב-IBM, והנחה מחקר בקריוגניקה ומעגלי דיודות מנהרה . עד 1975 הוא עבד ב-IBM Cambridge Research על מקלדת האקורד של IBM.[2] מאוחר יותר, הוא הצטרף לחטיבת מערכות הנתונים של IBM, שם פיתח שפות תכנות.
הכרה
רוצ'סטר מונה לעמית ב-IBM בשנת 1967, התפקיד הטכני הגבוה ביותר של החברה. בשנת 1984 הוא קיבל את פרס חלוץ המחשבים מאגודת המחשבים IEEE .
קישורים חיצוניים
- McCarthy, John; Minsky, Marvin; Rochester, Nathan; Shannon, Claude (1955), A Proposal for the Dartmouth Summer Research Project on Artificial Intelligence
- United States National Research Council (1999), "Developments in Artificial Intelligence", Funding a Revolution: Government Support for Computing Research, National Academy Press, נבדק ב-30 באוגוסט 2007
{{citation}}: (עזרה) - Pigott, Diarmuid (1995), Nathaniel Rochester, data from IEEE Transactions August 1964, Special Issure on Computer Languages
- ראיון היסטוריה בעל פה עם ג'ין אמדהל מכון צ'ארלס באבאג', אוניברסיטת מינסוטה, מיניאפוליס. אמדהל דן בתפקידו בתכנון של מספר מחשבים עבור IBM כולל STRETCH, IBM 701, 701A ו- IBM 704 . הוא דן בעבודתו עם נתנאל רוצ'סטר וניהול תהליך התכנון של מחשבים של יבמ.
הערות שוליים
- ^ Crevier 1993, pp. 48–50.
- ^ Nathaniel Rochester; et al. (בדצמבר 1978). "The Chord Keyboard". IEEE Computer.
{{cite journal}}: (עזרה)
