סדן (גאולוגיה)
.jpg)
בגאולוגיה, סדן הוא מחדר פלוטוני הנוצר מחדירת מאגמה לסלעי הליתוספירה והתגבשותה לסלע פלוטוני. סדנים הם גופי חדירה בלתי-תואמים, כלומר הם חודרים בניצב לשכבות סלעי הסביבה.
היווצרות והרכב
סדנים נוצרים כתוצאה מהתגבשות סוגי מאגמה שונים. הם מהווים מחדרים רדודים יחסית, הניזונים מבתוליתים. הסדנים עשויים להיות שרידיהם של צינורות הזנה[1] ולבלוט ככיפה מעל פני השטח לאחר סחיפה של סלעי הסביבה.
חתך הרוחב של סדן הוא לרוב עגול, וקוטרו נע ממאות מטרים עד קילומטרים אחדים. התגבשות איטית של המאגמה יוצרת בסדן גבישים גדולים.
תפוצה
סדנים קיימים במרבית האזורים בהם התקיימה געשיות.
בישראל מוכר סדן "שן רמון" במכתש רמון, הנחשף סמוך לדופן הדרומית של המכתש. הסדן חדר לסלעי המשקע מהטריאס, והתגבש לסלעי קוורץ-סיאניט[2] בעלי גבישים גדולים. סדן זה נחשף עקב סחיפה בעת התחתרות הנחלים שיצרה את המכתש.
במכתש רמון מצויים סדנים נוספים, כמותם ניתן למצוא במקומות נוספים בדרום ישראל – בגושי התשתית המהווים את חלקו הצפוני של השילד הערבו-נובי: אילת, רודד ותמנע.
ראו גם
לקריאה נוספת
- עקיבא פלכסר, גיאולוגיה, יסודות ותהליכים, אקדמון, 1992, מסת"ב 965-350-026-0
- עמנואל מזור, גיאולוגיה בפטיש ישראלי, האוניברסיטה הפתוחה, 1994, מסת"ב 965-06-0276-3
- שלמה שובאל, צפונות כדור הארץ, האוניברסיטה הפתוחה, 2006, מסת"ב 965-06-0872-9
- Encyclopedia of Volcanoes, מסת"ב 0-12-643140-X ,Academic Press
הערות שוליים
- ^ CVO Website - Laccoliths and Batholiths
- ^ קוורץ-סיאניט – סיאניט בעל תכולה גבוהה של קוורץ
