סדנא דארעא חד הוא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

סדנא דארעא חד הוא הוא ביטוי שמקורו בתלמוד, ומשמעותו: גוף הקרקע אחד הוא בכל המקומות, האדמה כולה גוש אחד היא. הביטוי משמש בהשאלה כפתגם בעברית, שמשמעותו: מנהגי בני האדם דומים הם בכל מקום[1].

מקור הביטוי

במהלך דיון במסכת קידושין[2] בתלמוד, התפתחה מחלוקת בין האמוראים בשאלה האם ניתן לבצע את האקט הקנייני של "קניין חזקה" על שטח קרקע אחד ולקנות בכך קרקעות נוספות שאותן מעוניין המוכר להעביר לידי הקונה, או שיש לבצע את פעולת הקניין בנפרד בכל מגרש, כשם שהדבר נדרש בעת קניית מטלטלים. המצדדים באפשרות הראשונה, דוחים את ההשוואה בין קרקעות למיטלטלין בטענה: מי דמי [האם הדבר דומה]? התם [שם, המטלטלים הם] גופים מוחלקים [ולכן אין פעולת הקניין באחד מהם מועילה לקניית האחרים]. הכא [כאן, בקרקעות], סדנא דארעא חד הוא [הסדן, הבסיס, של הארץ אחד הוא] - כלומר: לכל הקרקעות זהות אחת, ולכן פעולת הקניין באחת הקרקעות מתייחסת לכלל קרקע העולם באחת, ואפשר באמצעותה להשלים את רכישת כל הקרקעות שאותן רוצה המוכר להעביר לידי הקונה.[3]

רש"י מסביר שהמילה סדנא, שמשמעותה בלועזית היא גזע, גוש, יסוד, היא כמו סדן של נפחים כלומר עשת, וחיבור הקרקע אחד הוא, שהרי היא כולה מחוברת.

הביטוי חוזר ומופיע גם במסכת בבא קמא, שם דנים ברכישת עבדים וקרקעות, ומביאים ביטוי זה כתימוכין לדעתם.[4]

דוגמאות לשימושים בעברית המודרנית

  • אלחנן לייב לוינסקי כתב בשנת 1899: "ובכן, גם גילו כבר את הציר הצפוני [...] ובאו פתאום שני מופקרים, שהפקירו את עצמם והשליכו את חייהם מנגד, ללכת לנוע בערבות שלג, בין הררי קרח, על פני תהום במרחבי צפון בכדי… לבטל את כל חלומותינו, בכדי להוכיח לנו בעליל, שסדנא דארעא חד הוא".[5]
  • בעיתון העם בעריכת זאב ז'בוטינסקי הופיעה בשנת 1931הודעה תחת הכותרת: סדנא דארעא חד הוא, ובה מודיעים על עלילת דם ברוסיה הסובייטית.[6]
  • במאמר משנת 1955 בעיתון הבוקר, תחת הכותרת "סדנא דארעא חד הוא" נכתב על סקר שנערך בתשע מדינות, ומצא ש"המחשבה הדפוסית דומה כמעט בכל מקום"[7]
  • "בכל הנוגע למשכורות הנשים לעומת משכורות הגברים – סדנא דארעא חד הוא; בכל העולם נשים מרוויחות פחות מגברים"[8]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0