סולומון בילוב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. סולומון (שלוימה) חיימוביץ' בילוב (רוסית: Соломон (Шлойме) Хаимович Билов; ‏1888 ברסט-ליטובסק, האימפריה הרוסית23 במרץ 1949, קייב, ברית המועצות) היה היסטוריון תיאטרון וספרות יהודי-סובייטי ומבקר ספרות.

ביוגרפיה

ב-1905 הצטרף ל"בונד", ב-1907 עזב את האימפריה הרוסית. חי באירופה ובצפון אמריקה, שם לקח חלק בתנועה לזכויות הפועלים. ב-1912 סיים את בית הספר התיכון בניו יורק, מ-1913 עד 1915 למד בקינגסטון קולג'. בשנת 1918 חזר לשטחה של האימפריה הרוסית לשעבר ובשנים 1918–1920 עבד כמרצה וראש קורסי ערב לפועלים ברובנו. בשנת 1920 היה ראש בית הספר לעבודה בקובל שברפובליקה הפולנית השנייה. מ-1921 עד 1922 היה מרצה במכללה הפדגוגית ובקורסים טרומיים לקראת בית הספר וראש בית ספר לעבודה בנובוזיבקוב שברוסיה הסובייטית. בשנים 1922–1924 היה מרצה במכללה הפדגוגית היהודית ובבית ספר לעבודה, ראש המגזר היהודי של בית הספר המפלגתי המחוזי ועורך העיתון לפיונירים "איסקרה של איליץ'" בהומל.

מאז 1924 התגורר באודסה, שם מונה כפרופסור למגזר היהודי של הפקולטה לחינוך חברתי במכון לחינוך העממי באודסה (לימד קורסים בספרות יהודית ועברית והמטריאליזם ההיסטורי המרקסיסטי)[1], אוניברסיטת הפועלים העברית (1926), המכללה הפדגוגית העברית (1927). לימד קורסים "תולדות המטריאליזם והלניניזם", "ספרות יהודית ועברית", ו"מטריאליזם היסטורי". היה ראש המחלקה לשפה וספרות עבריות, חוקר במכון לתרבות פרולטרית עברית של האקדמיית המדעים הכלל אוקראינית, פרופסור במכון קייב לאמנות התיאטרון.

ב-1936 במהלך הטיהורים הגדולים נאסר, אך לאחר בדיקת תיק מחדש שוחרר ב-1939. בתחילת פלישת הוורמאכט לברית המועצות פונה לסברדלובסק, עבד ככתב בלשכת המידע הסובייטית והוועד היהודי האנטי-פשיסטי.

מחברם של כ-200 עבודות מחקריות וביקורות על ספרות ואמנות.

עבודות מחקריות

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0